לימוד הגמרא ורשי גם לימוד פירוש קהתי יאיר לפניך את הדברים אם תתבונן:
משנה : הַמּוֹצִיא (שמכווין להוציא בפיו ולהמשיך קול מן השמים ) עֵצִים(עצות מפתחות לחיים), כְּדֵי לְבַשֵּׁל(לפתח) בֵּיצָה(מוחין עוף נקבה) קַלָּה(דעתה קלה). תְּבָלִין(שמות הקודש), כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה(להמתיק מוחין קטנים), וּמִצְטָרְפִין (צירופי שמותיו ית')זֶה עִם זֶה. קְלִפֵּי אֱגוֹזִים (קליפת ישמעל ירוקה חסד נפול), קְלִפֵּי רִמּוֹנִים, אִסְטִיס (קליפת מצוות אנשים מלומדה בצבע התכלת והבן)וּפוּאָה(קליפת אדום אדומה גבורות קשות), כְּדֵי לִצְבֹּעַ בָּהֶן (גווני חסד דעת וגבורה)בֶּגֶד(שעל הראש והיא השגת מוחין) קָטָן(מצוי בקטנות) בַּסְּבָכָה(רשת נשים סבוכה). מֵי רַגְלַיִם(פגם מקרה ח"ו), נֶתֶר(ראשו בארץ) וּבֹרִית( אהלא,אוהל,בהילו עלי ראשי,דמיונות שאינו מושרש בארץ ומחליף גוונים), קִמּוֹנְיָא(שלוף דוץ שלוף היהוד ונעוץ אותו באלוקות) וְאַשְׁלָג(תאוות משגל מנחותי ימא מצולות ים והועלה משם ע"י הצדיק אך בין סדקיו מצויה זוהמא וע"י מסמר ברזל ארוך דברי חכמים כמסמרות -נתקן), כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד(ניקוי תיקון מוחין) קָטָן (קטנות)בַּסְּבָכָה(רשת נשים). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכָּתֶם(להלבין דם נידות שגרם לשכינה ומנע הייחוד):
משנה : פִּלְפֶּלֶת(פלפלת בחכמה?), כָּל שֶׁהוּא(דוחה הרבה מן החושך). וְעִטְרָן(שמן הנוטף מעץ המחומם בעיון התורה עד שמתעורר לתפילה), כָּל שֶׁהוּא(רפואה לראש חצוי שיש לו תורה ואינו מתפלל). מִינֵי בְשָׂמִים(להריח הקודש והבן) וּמִינֵי מַתָּכוֹת(כלי קטן לדעת לכלות אכזריות עורב), כָּל שֶׁהֵן(לרפואתו). מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ (ליבו אבן מהחכמה הטהורה)וּמֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ(שפלות הלב תתקנו), מֶקֶק סְפָרִים(מכונה פה בגמ' הוא לשה"ר המזיק לתורתו וקץ בה) וּמֶקֶק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם(בגמ' נקרא תכך היא מחלוקת ומריבה המזקת השגת תורה), כָּל שֶׁהוּא(שמץ מהנ"ל מזיקו), שֶׁמַּצְנִיעִין(האור באותיות תורה) אוֹתָן לְגָנְזָן(ממי שאינו מתאים עדיין). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹצִיא מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים(שואב למוחין שלו מחשבת רווח ממון), כָּל שֶׁהוּא(אפילו מעט ימעיטו), שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ(ביד הנביאים אדמה והבן) מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם(כסף וזהב אשר עליהם):
משנה : הַמּוֹצִיא קֻפַּת (קפת פה התוה"ק שהפכה אצלו לפה רכיל בעמו)הָרוֹכְלִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה(של חולאים), אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת(שישוב ללומדה באמת לשוב בתשובה על פגמי הלשון). זֵרְעוֹנֵי גִנָּה(זרע של תורה)פחוֹתמִכַּגְּרוֹגֶרֶת (יפחית הדיבור מגרונו). רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה( ה' כנגד הדעת שידבר בדעת). זֶרַע קִשּׁוּאִין(שמקשה עצמו לדעת בגאוותו), שְׁנַיִם(שונה בה ללא תשובה בינהם ונתפס). זֶרַע דְּלוּעִין(דלו-עין שפוגם עינו), שְׁנַיִם(כנ"ל).זֶרַע פּול הַמִּצְרִי(מחשבה נפולה ומצירה), שְׁנַיִם(כנ"ל). חָגָב( סגולתו לחולי גב מעצבנות) חַי (חיות ושמחה)טָהוֹר(טהרתך), כָּל שֶׁהוּא(גם מעט ממנו יועיל). מֵת(שנסתלק בן השמחה הבן), כַּגְּרוֹגֶרֶת(יעסוק בגרונו בתפילות). צִפֹּרֶת (בן ציפורה והבן)כְּרָמִים(שכרו דודים מיין המשומר תרין מוחין), בֵּין חַיָּה(התקשרות בו כבחייו) בֵּין מֵתָה(לומד תורתו ללא התקשרות רק בשביל השכל), כָּל שֶׁהוּא(פועל בו), שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ (אור הגנוז כזה)לִרְפוּאָה(לעתיד לבוא). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹצִיא חָגָב(לשמח עצמו) חַי (חיות)טָמֵא(והאדם עצמו), כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ (גודל מעלת המשמח עצמו)לְקָטָן (בדעתו בדור אחרון)לִשְׂחֹק בּוֹ(ולהגדיל דעתו):
צפרת כרמים-עיין בגמ' ונקראת פליא ביארי היינו ביאורים פלאיים ומצוי בדקל בחור שלא נכרך עדיין היינו בצדיק ככתמר הזה שהוא תמיד צעיר ויניק ולא נכרך בחכמות האוסרות ככבלים ואכיתו מסוגלת לפתיחת הלב בחכמה ולכן אוכלים צד ימין ואח"כ צד שמאל כנגד ב מוחין חכמה ובינה ואח"כ משליך זאת במאורת הנחש הקדמוני שבליבו לדלות משם עצות עמוקות וחותם בריתו בשישים חותמות של ברית קודש ועושה זאת כנגד צד שמאל שבליבו משכן יצה"ר ומשיג חכמה כמה שירצה ולומד כמה שירצה בחשק מתחדש ונזהר לאכול החצי שנשאר היינו תפילה לקיים שאם לא כן נשכח תלמודו וחכמתו שקיבל. כל זה בגמרא עיין שם והבן.