שלח לחמך על פני המים (רבי אלעזר בן שמוע והניצול)

קהלת רבה יא, א

(א)שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר רַבִּי בֵּיבַי אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, עֲשֵׂה אוֹתָהּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין מַיִם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיִיתִי בָּא בַּיָּם רָאִיתִי סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם, וְנִצְטָעַרְתִּי עַל תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה בָּהּ וְנִטְבַּע, וּכְשֶׁבָּאתִי לִמְדִינַת קַפּוֹטְקְיָא רְאִיתִיו שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לְפָנַי וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת, נַמְתִּי לוֹ, בְּנִי, הֵיאַךְ עָלִיתָ מִן הַיָּם, אָמַר לִי רַבִּי בִּצְלוֹתָךְ טְרָדַנִּי הַגַּל לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּנִי לַיַּבָּשָׁה. אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי, מַה מַּעֲשִׂים יֵשׁ בְּיָדֶךָ, אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַסְּפִינָה פָּגַע בִּי אִישׁ אֶחָד מִסְכֵּן, אָמַר לִי זְכֵי בִּי, וִיהֲבִית לֵיהּ חַד עִיגּוּל, אָמַר כְּמָה דִּיהַבְתְּ לִי נַפְשִׁי בְּמַתְּנָךְ, כֵּן יִתְיְהֵב לָךְ נַפְשָׁךְ. וְקָרָאתִי עָלָיו: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת גְּדוֹלָה מְפָרֶשֶׁת לַיָּם הַגָּדוֹל, נְטָלָהּ הָרוּחַ וְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם מְהַלְּכִין, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁצָּרָתָן צָרָה, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנִשְׁתַּתְּפִינוּן בְּאִיצְטְרַכְיָא שֶׁלָּנוּ, אִם נָמוּת נָמוּת כֻּלָּנוּ, אִם נִחְיֶה נִחְיֶה כֻּלָּנוּ, הֵאִיר הַמָּקוֹם עֵינֵיהֶם וְנָטְלוּ גְּדִי אֶחָד וְצָלוּ אוֹתוֹ וְתָלוּהוּ בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל סְפִינָה, בָּאָה חַיָּה גְדוֹלָה לְרֵיחוֹ וְהִתְחִילָה גּוֹרֶרֶת בָּהּ עַד שֶׁהִשְׁלִיכָה לַמַּיִם הַמְהַלְּכִין וְהָלְכוּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ וְנִכְנְסוּ לְרוֹמִי תַּנּוֹן עוֹבָדָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּקְרוֹן עֲלֵיהוֹן: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. בַּר קַפָּרָא מְקַפֵּל בְּשׁוּנִיתָא דְּיַמָּא דְקֵסָרִי, רָאָה סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם הַגָּדוֹל וְאוֹטַפִּיטָא עוֹלֶה מִתּוֹכָהּ עָרֹם, כַּד חֲמִינֵיהּ בָּא אֶצְלוֹ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ וְנָתַן לוֹ שְׁתֵּי סְלָעִים, מֶה עָשָׂה הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ עוֹד שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים, אָמַר לוֹ אָדָם גָּדוֹל שֶׁכְּמוֹתְךָ יוֹצִיא שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים, לְבָתַר יוֹמִין אִתְצַיְדוּן יְהוּדָאֵי בַּהֲדֵין סַפְּפָסָא, אָמְרִין מַאן אָזֵיל וּמְפַיֵּיס עֲלֵינָא, אָמְרִין דֵּין לְדֵין בַּר קַפָּרָא דְּהוּא חָשׁוּב בְּמַלְכוּתָא, אֲמַר לוֹן וְיָדְעוּן אַתּוּן הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אָמְרִין לֵיהּ אִית הָכָא חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרִין סַב יַתְהוֹן וְזִיל וּפַיֵּיס עֲלֵינָן. נְסַב חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרִין וּסְלַק לְמַלְכוּתָא. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַנְטַפִּיטֵי עָמַד עַל רַגְלָיו וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ לָמָּה אִיצְטָעֵר רַבִּי לְהָכָא, אֲמַר לֵיהּ בָּעֵינָא מִינָךְ דְּתִתְרַחַם עַל אִילֵּין יְהוּדָּאֵי. אֲמַר לֵיהּ יָדַע אַתְּ דְּהָדֵין מַלְכוּתָא עָבְדָא כְּלוּם עַל מַגָּן, אֲמַר לֵיהּ אִית עִמִּי חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרֵי סַב יַתְהוֹן וּפַיֵּיס עֲלֵינָן. אֲמַר לֵיהּ אִית אִילֵּין דִּינָרִין אִינּוּן יְהוֹן מִתְמַשְׁכְּנִין לָךְ חֲלַף חֲמִשָּׁה סְלָעִים דִּיהַבְתְּ לִי, וְאֻמָּתָךְ מִשְׁתַּזְבִין חֲלַף מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה דְּאוֹכֵלְתְּ וְאַשְׁקֵית יָתִי בְּבֵיתָךְ, וְאַתְּ זִיל בִּשְׁלָם בִּיקָרָא סַגִּי, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ הֲוָה מְטַיֵּיל עַל כֵּיף יַמָּא רַבָּה, חֲמָא אִילְפָא דְּמִיטָרְפָא בְּיַמָּא, כַּהֲרִיפַת עַיִן טְבַעַת וּטְבַע כָּל מַה דַּהֲוָה בָּהּ, חֲמָא חַד גְּבַר דִּיתֵיב עַל קוּרְשָׁא דִּסְפִינְתָּא, מִגַּלָּא לְגַלָּא סְלֵיק לְיַבֶּשְׁתָּא כַּד הוּא הֲוָה עַרְטִילָאי, וַהֲוָה מִיטַּמַּר בְּכֵיף יַמָּא. אֲרָעַת עָנְתָה דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין לְרִיגְלָא בִּירוּשְׁלֵם, אֲמַר לְהוֹן מִן בְּנֵי עֵשָׂו אֲחוּכוֹן אֲנָא, הָבוּ לִי זְעֵיר כְּסוּת וְאֵיכַסֵּי בָּהּ תַּתָּאִי, דְּעָרְעַנִי יַמָּא וְלָא אִישְׁתֵּזַב גַּבָּאי מִידֵּי. אָמְרִין לֵיהּ כֵּן יִתְעַרְעֲרָן כָּל אוּמָּתָךְ. תְּלָה עֵינֵיהּ וַחֲמָא יַת רַבִּי אֶלְעָזָר דַּהֲוָה מְטַיֵּיל בֵּינֵיהֶן, אֲמַר מִסְתַּכֵּל אֲנָא דְּאַתְּ גְּבַר סַב וְיַקִּיר מֵאוּמָּתָךְ, וְאַתְּ חַכִּים בִּיקָרֵי דִּבְרִיָּיתָא, אֶלָּא זְכֵי בִּי וְהַב לִי תַּכְסִית דַּאֲכַסֵּי בָּהּ תַּתָּאִי דְּעַרְעֲרָן יַמָּא. הֲוָה עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ שֶׁבַע אִיצְטַלְוָון, שְׁלַח חַד וְיַהֲבֵיהּ לֵיהּ, אוֹבְלֵיהּ לְבֵיתֵיהּ וְאוֹכְלֵיהּ וְאַשְׁקֵיהּ וִיהַב לֵיהּ תְּרֵין מָאוָון דִּינָרִין, וְאַרְכְּבֵיהּ אַרְבְּעָה עֲשַׂר פַּרְסִין, וַעֲבַד לֵיהּ יְקָרָא סַגִּי עַד דְּאַעְלֵיהּ לְבֵיתֵיהּ. לְבָתַר יוֹמִין מֵת קֵיסָר הָרָשָׁע וְאֵימַנּוֹ לֵיהּ מַלְכָּא תְּחוֹתֵיהּ, גְּזַר עַל מְדִינְתָּא הַהִיא כָּל גּוּבְרִין לְקַטָּלָא וְכָל נְשַׁיָא לְבִיזָה. אֲמָרוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ זִיל וּפַיֵּיס עֲלֵינַן, אֲמַר לוֹן אַתּוּן יָדְעִיתוּן הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אֲמָרוּ לֵיהּ אִית הָכָא אַרְבְּעָה אַלְפִין דִּינָרִין סַב יַתְהוֹן וְאִזֵיל וּפַיֵּיס עֲלֵינַן. נְסַב יַתְהוֹן וּסְלַק, וְקָם עַל תְּרַע מַלְכוּתָא, אֲמַר לוֹן אִיזְלוּן אִימְרוּן לְמַלְכָּא חַד גְּבַר יְהוּדָאי קָאֵים עַל תַּרְעָא בָּעֵי מִישְׁאַל שְׁלָמָא דְּמַלְכָּא, אֲמַר אַעֲלוּנֵיהּ, כַּד חֲמִינֵיהּ מַלְכָּא שְׁדָא מֵעַל כּוּרְסְיֵיהּ וּנְפַל עַל אַנְפּוֹהִי, אֲמַר לֵיהּ מַאי עִיסְקֵיהּ דְּמָרִי הָכָא, וּלְמָה אִיצְטָעֵר מָרִי לְהָכָא, אֲמַר בְּגִין דְּתִתְרַחַם עַל הֲדָא מְדִינְתָּא וְתִתְבַּטֵּל הֲדָא גְּזֵרְתָא. אֲמַר לֵיהּ אוֹרָיְיתָא כְּלוּם כְּתִיב בָּהּ שִׁיקְּרָא, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ לָא כְתִיב בְּתוֹרַתְכֶם (דברים כג, ד): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', לָמָּה, (דברים כג, ה): עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, וּכְתִיב (דברים כג, ח): לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, וַאֲנָא לָא בַּר עֵשָׂו אֲחוּכוֹן אֲנָא, וְלָא גְּמָלוּן לִי חֶסֶד, וּמַאן דַּעֲבַר אַדְאוֹרָיְיתָא חַיָּיב לְקַטָּלָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ אַף עַל פִּי דְּהִינוּן חַיָּיבִין לָךְ תִּישְׁבּוֹק וּתְרַחֵם עֲלֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ וְאַתְּ יָדַע הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אָמַר לֵיהּ אִית עִמִּי אַרְבַּעַת אַלְפִין דִּינָרִין, סַב יַתְהוֹן וְאִיתְרַחַם עֲלֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ אַרְבְּעָה אַלְפִין הַלָּלוּ יְהוֹן לָךְ יְהִיבִין חֲלַף תְּרֵין מָאוָון דִּיהַבְתְּ לִי, וּמְדִינְתָּא כּוּלָּהּ תְּהֵא מִשְׁתַּזְּבָא בְּגִינָךְ, חֲלַף מֵיכְלָא וּמִישְׁתְּיָא דְּאוֹכֵלְתְּ וְאַשְׁקֵת יָתִי. וְעוּל לְבֵי גְּעָא וְגִנְזֵי דִּידִי וְסַב לָךְ שַׁבְעִין אִיצְטַלְוָון דִּלְבוּשָׁן, חֲלַף אִיצְטְלָא דִּיהַבְתְּ לִי, וְזִיל בִּשְׁלָם עַל אוּמָּתָךְ וְאַשְׁבִּיקִין בְּגִינָךְ, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

ר' אלעזר בן שמוע והניצול

קהלת רבה פרשה יא, א

רבי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ הָיָה מְטַיֵּל עַל שְׂפַת יָם הַגָּדוֹל, רָאָה סְפִינָה מִטָּרֶפֶת בַּיָּם, וּכְהֶרֶף עַיִן טָבְעָה וְטָבַע כָּל מָה שֶׁהָיָה בָּהּ.

רָאָה אָדָם אֶחָד יוֹשֵׁב עַל קֶרֶשׁ הַסְּפִינָה, וּמִגַּל לְגַל עָלָה לַיַּבָּשָׁה כְּשֶׁהָיָה עָרֹם.

הָיָה מִתְחַבֵּא בִּשְׂפַת הַיָּם. נִזְדַּמְּנָה אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹלִין לְרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם.

אָמַר לָהֶם: מִבְּנֵי עֵשָׂו אֲחִיכֶם אֲנִי, תְּנוּ לִי כְּסוּת כָּל שֶׁהִיא לְכַסּוֹת בְּשָׂרִי שֶׁל מַטָּה, שֶׁטְּרָדַנִי הַיָּם וְלֹא נִצַּל בְּיָדִי כְּלוּם.

אָמְרוּ לוֹ: כֵּן יִטָּרְדוּ כָּל בְּנֵי עַמְּךָ.

תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אֶת רַ' אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בֵּינֵיהֶם.

אָמַר: רוֹאֶה אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה אִישׁ זָקֵן וּמְכֻבָּד בְּאֻמָּתְךָ, וְאַתָּה מַכִּיר בִּכְבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת,

זְכֵה בִּי וְתֵן לִי כְּסוּת לְכַסּוֹת אֶת בְּשָׂרִי שֶׁל מַטָּה, שֶׁטְּרָדַנִי הַיָּם.

הָיָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ לָבוּשׁ שֶׁבַע אִצְטְלָאוֹת. פָּשַׁט אַחַת וּנְתָנָהּ לוֹ, הוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ מָאתַיִם דֵּינָרִים וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פַּרְסָה, וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד מְרֻבֶּה עַד שֶׁהֱבִיאָהוּ לְבֵיתוֹ.

לְאַחַר יָמִים מֵת קֵיסָר הָרָשָׁע וּמִנּוּ אוֹתוֹ הָאִישׁ לְמֶלֶךְ בִּמְקוֹמוֹ. גָזַר עַל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה: כָּל הַגְּבָרִים לְמִיתָה וְכָל הַנָּשִׁים לְבִזָּה.

אָמְרוּ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: לֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ.

אָמַר לָהֶם: כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם בְּמַלְכוּת זוֹ שֶׁעוֹשָׂה דָּבָר בְּחִנָּם?

אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ כָּאן אַרְבַּעַת אֲלָפִים דֵּינָרִים. טֹל אוֹתָם וְלֵךְ וּפַיֵּס עָלֵינוּ.

נְטָלָם וְעָלָה וְעָמַד בְּשַׁעַר הַמַּלְכוּת.

אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְאִמְרוּ לַמֶּלֶךְ: יְהוּדִי עוֹמֵד בַּשַּׁעַר וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ.

אָמַר: הַכְנִיסוּהוּ.

כְּשֶׁרָאָהוּ הַמֶּלֶךְ, קָפַץ וְעָמַד מִכִּסְּאוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו.

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, מָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן? וְלָמָּה טָרַחְתָּ וּבָאתָ לְכָאן?

אָמַר לוֹ: בָּאתִי לְבַקֵּשׁ עַל אוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁתְּבַטֵּל אוֹתָהּ גְּזֵרָה.

אָמַר לוֹ: תּוֹרַתְכֶם כְּלוּם שֶׁקֶר כָּתוּב בָּהּ?

אָמַר לוֹ: לֹא.

אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (דברים כג, ד).

לָמָּה? "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם" (שם, שם ה);

וְנֶאֱמַר: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא" (שם שם, ח),

וַאֲנִי לֹא בֶּן עֵשָׂו אֲחִיהֶם אֲנִי? וְהֵם לֹא גָּמְלוּ לִי חֶסֶד,וּמִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה.

אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: אַף עַל פִּי שֶׁהֵם נִתְחַיְּבוּ לְךָ, תִּמְחַל לָהֶם וּתְרַחֵם עֲלֵיהֶם.

אָמַר לוֹ: כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּמַלְכוּת זוֹ שֶׁעוֹשָׂה דָּבָר בְּחִנָּם?

אָמַר לוֹ: יֵשׁ עִמִּי אַרְבָּעָה אֲלָפִים דֵּינָרִים, טֹל אוֹתָם וְרַחֵם עֲלֵיהֶם.

אָמַר לוֹ: אַרְבַּעַת אֲלָפִים הַלָּלוּ נְתוּנִים לְךָ תַּחַת הַמָּאתַיִם שֶׁנָּתַתָּ לִי,

וְהַמְּדִינָה כֻּלָּהּ תִּנָּצֵל בִּזְכוּתְךָ, תַּחַת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה שֶׁהֶאֱכַלְתַּנִי וְהִשְׁקֵיתַנִי,

וְהִכָּנֵס לְבֵית גְּנָזַי וְטֹל לְךָ שִׁבְעִים אִצְטְלָאוֹת תַּחַת הָאִצְטְלָה הָאַחַת שֶׁנָּתַתָּ לִי – וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם לְעַמְּךָ.

קָרְאוּ עָלָיו: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קהלת יא, א).

שאלות

1. אוצר מילים

א. מצא את המילה או הביטוי הדומה במשמעות למילים הבאות:

חיש, מהר____________ , טובעת___________

גלימה_____________ , קח ____________

בתמורה, במקום____________

ב. מצא שימוש במטפורה בשורות 1-10. _______________

2. באיזה נימוק משתמש הניצול כשהוא מבקש עזרה מבני ישראל?

____________________________________________________

____________________________________________________

3.מהן פעולות החסד שעשה ר' אלעזר עבור הניצול אף עלפי שלא נדרש לעשותן?

____________ , ____________ ,_____________ ,__________

______________________

4. על ר' אלעזר נאמר: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ"

התאם את הפעולות שהתרחשו במדרש בהתאם לפסוק

5. הניצול טען בפני ר' אלעזר שהוא איש מכובד ועל כן עליו לסייע לו.

א. המדרש מתאר את ר' אלעזר כאדם מכובד לפי מראהו החיצוני. הצג את הסימנים לכך.

________________________ , _________________________

ב. ניתן להציג טענה שבעקבות הפנייה האישית של הניצול בשם שמירה על כבוד האדם נאלץ רבי אלעזר להיענות לבקשה.

האם ר' אלעזר אכן כיבד את הניצול בלב שלם מבלי לקבל על כך גמול או שהוא למעשה שמר על כבודו בתור רב ולכן סייע לניצול.?

כתוב את דעתך ונמק !

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6.התעלמות מאדם במצוקה היא מעשה אכזרי הצפוי לגמול. המדרש שולל את האפשרות להתעלם מן הזולת הזר, משום שההתעלמות יוצרת תוצאות שליליות.

א. מה היו התוצאות השליליות שנוצרו כתוצאה מהתעלמות של בני ישראל ממצוקתו של הניצול ?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ב. האם לדעתך יש צדק ביחסו של הניצול (שהפך להיות מלך) כלפי העם היהודי

שלא טרח לסייע לו בשעת מצוקה? נמק את תשובתך.

7.א. מה אנו יכולים ללמוד מיחסו של ר' אלעזר כלפי הניצול? מהו המסר העיקרי שניתן ללמוד מן המדרש?

• כדאי לסייע לאדם בצרה כדי לקבל ממנו תמורה בעתיד.
• יש לסייע לאדם רק לאחר שהוא מבקש עזרה.
• יש לסייע לאדם בצרה מבלי לקבל על כך גמול.
• אדם מכובד חייב לעזור לאדם בצרה כדי לשמור על שמו הטוב.

ב. נסה להפריך על בסיס הסיפור לפחות שתי תשובות שלא בחרת בהן. ( בהפרכה מסבירים מדוע המשפט הנ"ל אינו נכון)

8. האם יש מקום לנתינה ללא גמול?

הפסוק "שלח לחמך על פני המים כי ברֹב הימים תמצאנו" (קהלת יא א) מתאר את הנתינה כמעין השקעה לטווח ארוך.

בעל ספר קהלת מציע לאדם לחשוב על העתיד בצורה מחושבת. כדאי לך לעשות משהו טוב לזולת כי בעתיד תקבל על כך גמול.

האם לדעתך על האדם להיטיב עם הזולת כדי לקבל על כך גמול?

כתוב את דעתך ונמק.

___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________