Elokai, Netzor Leshono of Mar son of Ravina

(יג) מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃ (יד) נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃ (טו) ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃

Psalms 34:13-15

(13) Who is the man that desireth life, and loveth days, That he may see good therein? (14) Keep thy tongue from evil, And thy lips from speaking guile. (15) Depart from evil, and do good; Seek peace, and pursue it.

ברכות טז:

רבי חייא, בתר דמצלי - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו

Berachot 16B

R. Hiyya used to add at the conclusion of his prayer

May it be Thy will, O Lord our God, that Thy Torah be our occupation ; and let not our heart grow faint nor our eyes dim.

ברכות יז.

מר בריה דרבינא, כי הוה מסיים צלותיה - אמר הכי: אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה; פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי, ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם, וכל החושבים עלי רעה - מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם; יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי

Berachot 17A

Mar b. Rabina used to add at the conclusion of his prayer :

My God! Guard my tongue from evil and my lips from speaking guile ; and to those that curse me, let my soul be silent, and let my soul be unto all as the dust. Open my heart to your Torah, and let my soul pursue your commandments. And deliver me from mishap, from the evil impulse, and from an evil woman and all evil which breaks forth to come upon the world. If anyone should design evil against me, speedily annul their plans, and frustrate their designs. Let the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before Thee, O Lord my Rock and Redeemer.

ברכות ל״ט ב:ג׳-ו׳

איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין ור' יוחנן אמר שלמה מצוה מן המובחר אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין... אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהן ומנו מר בריה דרבינא דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע

Berakhot 39b:3-6

It has been reported : If pieces of bread and whole loaves were set before them, Rab Huna declares that the benediction is to be pronounced over the pieces and it is not necessary over the loave. R. Johanan declared :[To say the benediction over] the whole loaf is the best way to perform the religious duty ; but should there be a piece of wheaten-bread and a loaf of barley-bread, all agree that the benediction should be pronounced over the former and is unnecessary over the latter.Rab Nahman b. Isaac said : He who fears Heaven complies with the regulation of the law according to the teaching of both ; and who is it [that acts thus]? Mar b. Rabina, for he used to place the piece of bread with the whole loaf and break both.

פסחים ס״ח ב:מ״ב

מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי

Pesachim 68b:11

Mar son of Ravina would sit and fast all year except for the Shavuot, Purim and Yom HaKippur

ברכות ל׳ ב:כ״ה-ל״א א:א׳

מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו

Berakhot 30b:25-31a:1

Mar b. Rabina made a wedding-feast for his son, and noticed that the Rabbis were very merry.He seized a costly goblet worth four hundred Zuz and broke it before them, and they became more serious.

ברכות נ״ד א:י״ב-י״ג

מר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחא למיא איתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי ותו זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא איתפרקא ליה אשיתא על לגוה כי מטא לערבות בריך ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות אמרי אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי אניסא דיחיד איהו חייב לברוכי

Berakhot 54a:12-13

And Mar b. Rabina was passing through the valley of 'Arabot and thirsted for water ; a miracle was wrought for him and a well was created and he drank. On another occasion, he was passing through the market-place of Mahoza when a wild camel attacked him, and the wall was cleft for him and he went through it. Whenever he came to 'Arabot he said the benediction "Blessed... Who hast wrought for me a miracle in 'Arabot and with the camel" ; and whenever he came to the market-place of Mahoza he said, "Blessed... Who hast wrought for me a miracle with the camel and in 'Arabot." They answer : In the case of a miracle wrought on behalf of the many, everybody is obliged to utter the benediction; but in the case of a miracle wrought on behalf of an individual, only he is obliged to say it.

עירובין ס״ה א:כ״ט-ל״א

אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה ז' מני לז' יומי

Eruvin 65a:12

Rava said: If I am bitten by a louse, I can no longer learn. The mother of Mar, son of Ravina, would prepare seven garments for him for the seven days of the week (so that he would not be bitten by lice)

שבת ס״א א:ה׳-ט׳

וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ. דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּתְפִילִּין כָּךְ מִנְעָלִין. מַה תְּפִילִּין בִּשְׂמֹאל, אַף מִנְעָלִין בִּשְׂמֹאל. מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל — נוֹעֵל שֶׁל יָמִין וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁל שְׂמֹאל! אָמַר רַב יוֹסֵף: הַשְׁתָּא דְּתַנְיָא הָכִי, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי, דַּעֲבַד הָכִי — עֲבַד, וְדַעֲבַד הָכִי — עֲבַד. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּילְמָא רַבִּי יוֹחָנָן הָא מַתְנִיתִין לָא הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ, וְאִי הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ הֲוָה הָדַר בֵּיהּ. וְאִי נָמֵי שְׁמִיעַ לֵיהּ, וְקָסָבַר אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתָהּ מִשְׁנָה. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יְרֵא שָׁמַיִם יוֹצֵא יְדֵי שְׁתֵּיהֶן. וּמַנּוּ? — מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא. הֵיכִי עָבֵיד? — סָיֵים דְּיַמִּינֵיהּ וְלָא קָטַר, וְסָיֵים דִּשְׂמָאלֵיהּ וְקָטַר, וַהֲדַר קָטַר דְּיַמִּינֵיהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲזֵינָא לְרַב כָּהֲנָא דְּלָא קָפֵיד.

Shabbat 61a:5-9

And Rabbi Yoḥanan follows his regular line of reasoning. As Rabbi Yoḥanan said: Just as one dons phylacteries, so too, one puts on shoes. Just as phylacteries are placed on the left arm, so too, when putting on shoes one begins with the left foot. The Gemara raises an objection to Rabbi Yoḥanan’s opinion from a baraita: When one puts on his shoes, he puts on the right shoe first and afterward puts on the left shoe. Rav Yosef said: Now that it was taught in a baraita in this manner, and Rabbi Yoḥanan stated the halakha in that manner, one who acted this way acted properly, and one who acted that way acted properly, as each custom has a basis. Abaye said to him: Why is the Gemara certain that Rabbi Yoḥanan disagrees with the baraita? Perhaps Rabbi Yoḥanan had not heard this baraita, and had he heard it, he would have retracted his opinion. And even if he heard it, perhaps he heard it and held that the halakha is not in accordance with that mishna. In any case, it is necessary to rule in accordance with one of the opinions. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And one who fears Heaven fulfills both opinions. And who is this God-fearing person? Mar, son of Rabbana. How does he conduct himself? He puts on his right shoe and does not tie the laces. And then he puts on his left shoe and ties it, and then afterward ties the laces of his right shoe. Rav Ashi said: I saw that Rav Kahana was not particular with regard to the order in which he put on his shoes.