מהי היציאת מצרים שלך?

דף מקורות זה נכתב במקור באנגלית על ידי רחל בקמן מצוות החינוך של ספריא.

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", כך אומר לנו בהגדה רבן גמליאל. אבל כיצד אפשר לעשות זאת?

איך אנחנו יכולים לחוות ולהרגיש קשר לאירוע שהתרחש לפני אלפי שנים?

בלימוד זה, נתבונן בשלוש קבוצות של אנשים ובאופן שבו הם חוו את הקשר לשעבוד מחד ולחירות מאידך.

בסופו של הלימוד, תוכלו גם אתם למצוא את הקשר האישי שלכם לסיפור יציאת מצרים.


בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת־עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם,

שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם.

לֹא אֶת־אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם,

שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, לְמַעַן הָבִיא אוֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשָׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.


In each and every generation, a person is obligated to see himself as if he left Egypt, as it is stated (Exodus 13:8); "For the sake of this, did the Lord do [this] for me in my going out of Egypt." Not only our ancestors did the Holy One, blessed be He, redeem, but rather also us [together] with them did he redeem, as it is stated (Deuteronomy 6:23); "And He took us out from there, in order to bring us in, to give us the land which He swore unto our fathers."

התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח

בשנת ה-50 וה-60 (של המאה ה-20), התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח הובילה מאבק לשוויון זכויות השחורים בארצות הברית.

מרטין לותר קינג (ג'וניור) היה הדמות המרכזית בתנועה זו ופעמים רבות השתמש בדימויים מהתנ"ך בנאומיו. תיאורו של משה המדבר בפני פרעה ואומר לו -"שלח את עמי"!- חזר בשני המאבקים של השחורים בארצות הברית: במאבק לשחרור העבדים וביטול העבדות באמצע המאה ה-19 ובמאבק לשוויון הזכויות במאה ה-20.

הפסוק הבא מחומש שמות היה הבסיס וההשראה לשיר מוכר מאד בארצות הברית ובעולם כולו (גם בישראל). השיר נכתב בשנות החמישים של המאה ה-19 על ידי העבדים השחורים. את השיר שרו מאה שנה לאחר מכן, בעצרות ובהפגנות במאבק לשוויון הזכויות.

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃

Then the LORD said unto Moses: ‘Go in unto Pharaoh, and tell him: Thus saith the LORD, the God of the Hebrews: Let My people go, that they may serve Me.

שלח נא את עמי

תרגום: אפרים דרורי

לחן: עממי

מהר, משה צווה פרעה:
שלח נא את עמי!
מיצוות האל אמור נא לו:
שלח נא את עמי!
קומה, לך נא
אל כבד הלב הרע,
צו לו בשמי:
שלח נא את עמי.

מסר משה את דבר שדי
שלח נא את עמי!
ולא אכך במכותי
שלח נא את עמי!
שמע נא זאת היא
מיצוות האל
הבה שלח נא
את ישראל.

הגיע ישראל לים
שלח נא את עמי!
טבעו מצריים עם ריכבם
שלח נא את עמי!
זה הוא
כבד הלב ההוא
ככה כן
תמיד יאבדו.

הקשיבו לשירים באנגלית ובעברית יחד עם קריאת המילים וענו על השאלות:

  • מדוע סיפור יציאת מצרים היה משמעותי עבור השחורים בארצות הברית?
  • השיר תורגם לעברית. מה לדעתכם הסיבה לתרגום שלו?
  • איזה ביצוע אתם מעדיפים, באנגלית או בעברית ומדוע?
  • כיצד לדעתכם השיר קשור לאמירתו של רבן גמליאל?
  • הייתם רוצים לשיר את השיר בליל הסדר?

המאבק לשחרור אסירי ציון בברית המועצות

במשך הרבה שנים, יהודים בברית המועצות לא הורשו לקיים את המסורת היהודית או לצאת מתחום הברית המועצות (בכדי לעלות ארצה או לצאת למדינות אחרות). יהודים שעברו על איסורים אלה נאסרו, לעתים אף עונו, והוגלו לאזורים נידחים ברוסיה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו מאמצים בין לאומיים שנועדו ליצור לחץ על ברית המועצות לשחרר את האסירים היהודים, המכונים 'אסירי ציון'. מאבק זה המשיך עד שנת 1991 בה התמוטט המשטר הסובייטי ונפל 'מסך הברזל'.

יהודים בישראל ובכל העולם תמכו באסירי ציון בברית המועצות והשפיעו על ממשלות בעולם ליצור לחץ כבד על ברית המועצות והתאספו בהפגנות ומחאות למען שחרור האסירים.

סיפור יציאת מצרים היווה השראה עבור התנועה לשחרור אסירי ציון. -"שלח את עמי"!- משפט שהפך לסיסמת התנועה, לקריאה בהפגנות ולסמל המאבק. באותה עת רבים הזכירו את התקווה והתפילה לשחרור אסירי ציון בתוך ליל הסדר עצמו.

צפו בסרטון הבא ובו נתן שרנסקי מספר על המאסר, המאבק והתקווה לחופש.

התמונות הבאות צולמו בשנת 1969 בעצרת לשחרור אסירי ציון בתל אביב.

התמונות מארכיון הספריה הלאומית

לאחר התבוננות בתמונה ענו על השאלות.

  • הסתכלו בעצרת: כיצד אתם מתרשמים ממנה?
  • בתמונה השניה, מי האשה שמדברת ומה היה תפקידה?
  • התבוננו בשלטים, מה כתוב בהם?
  • מדוע אלה המשפטים שנבחרו לעצרת?

​​​​​​​

פוסטר - שלח את עמי

-הפוסטר מארכיון הספריה הלאומית-

הפוסטר הזה פורסם על ידי מועצת תנועות הנוער בישראל עבור יהודי ברית המועצות.

התבוננו בפוסטר וענו על השאלות:

  • מה הרושם הראשוני של הפוסטר עליכם?
  • מה המסר שהפוסטר מעביר?
  • איך העיצוב של הפוסטר מעמיק את המסר (צבע, הציור בפוסטר, סמל)?
  • האם הפוסטר משרת את מטרתו לדעתכם?

למען יהודי ברית המועצות, 1969 -ארכיון הספריה הלאומית-

מודעה זו פורסמה בערב פסח 1969 ובה בקשה לזכור ולהזכיר את המאבק לשחרור אסירי ציון.

קראו את המודעה ולאחריה את המקורות מספר דברים ומההגדה, ולאחר מכן ענו על השאלות:

לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ

שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי

כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם

לְמַ֣עַן תִּזְכֹּר֔ אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

You shall not eat anything leavened with it; for seven days thereafter you shall eat unleavened bread, bread of distress—for you departed from the land of Egypt hurriedly—so that you may remember the day of your departure from the land of Egypt as long as you live.

הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְאַרְעָא דְמִצְרָיִם.

כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.

הָשַּׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.

הָשַּׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

This is the bread of destitution that our ancestors ate in the land of Egypt. Anyone who is famished should come and eat, anyone who is in need should come and partake of the Pesach sacrifice. Now we are here, next year we will be in the land of Israel; this year we are slaves, next year we will be free people.

תרגום לעברית:

זה הוא לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.

כל מי שרעב - יבוא ויאכל, כל מי שצריך - יבוא וישתתף בסעודת הפסח.

השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל.

השנה אנו עבדים, לשנה הבאה בני חורין.

  • מהו לחם עוני, ומה הוא מייצג?
  • מה הקשר בין מצה ובין המאבק לשחרור אסירי ציון?
  • מי לדעתכם הקהל אליו נועדה המודעה למעלה?
  • מה המודעה מבקשת מקוראיה לעשות?
  • מדוע פסח הוא מועד שמתאים להזכיר בו את אסירי ציון בברית המועצות?
  • כיצד המודעה מחזקת את האופן בו משתתפי הסדר רואים עצמם כאילו יצאו ממצרים?
  • 'כל ישראל ערבין זה לזה', כיצד משפט זה בא לידי ביטוי דרך מודעה זו?​​​​​​​

התנועה הציונית

סיפור יציאת מצרים היה בסיס והשראה גם עבור התנועה הציונית-

כמו בני ישראל, כך גם פעילי הציונות עזבו את ארצות הניכר ויצאו למסע ומאבק למען חזרתם לארץ ישראל.

פסח, אפרים משה ליליין, 1901 אוסף הספריה הלאומית

גלויה זו שכותרתה "פסח", נוצרה עלי ידי אמן יהודי בשם אפרים משה ליליין. הגלויה פורסמה בקונגרס הציוני החמישי ב-1901. ליליין היה פעיל בתנועה הציונית ונודע כ"אמן הציוני הראשון".

התבוננו בתמונה וענו על השאלות הבאות:

  • מהו המקום אותו התמונה מתארת?
  • תארו את האדם בתמונה. מה הוא לובש? מה ההבעה שעל פניו?
  • את מי מייצג האדם בגלויה?
  • מה כתוב בתוך השמש?
  • מהו לדעתכם המסר של הגלויה?
  • כיצד האמן עושה שימוש בסיפור יציאת מצרים כדי להעביר המסר הציוני?

מבט אל עצמנו

עסקנו בשלוש תנועות חברתיות (התנועה האפרו-אמריקאית לשוויון זכויות, התנועה לשחרור אסירי ציון והתנועה הציונית) - שמצאו בסיפור יציאת מצרים בסיס והשראה לעמדתם.

למדנו את המקור מההגדה המחייב כל אדם להרגיש כאילו הוא היה ממש ביציאת מצרים.

  • האם יש בסיפור המשפחתי שלכם סיפור שיש בו יציאה לחירות? מהו?
  • האם יש סיפור אחר (אם אין כזה במשפחה שלכם) שאתם מכירים שעוזר לכם להרגיש את היציאה משעבוד לחירות?
  • עבדות היא אינה פיזית בלבד, למשל אפשר להיות משועבד לעבודה, לכסף ולדימוי חברתי. האם יש דבר בחייכם שהייתם רוצים שלא להיות משועבדים לו?
  • האם יש לכם רעיון כיצד ניתן להרגיש יותר חופשיים?

הזמנה ליצירה

  • נסו לצייר ציור בהשראת הגלויה של אפרים משה ליליין. אפשר לנסות לחשוב על רקע אחר המתאים לאירועים עכשוויים, או לחשוב על דמות שונה במרכז הגלויה.
  • ראיינו אדם מהמשפחה שלכם שהיה חלק מאחת התנועות שעסקנו בהם בלימוד זה.
  • ראיינו אדם מהמשפחה שלכם שעזב את הארץ בה נולד ובכך יצא לחופשי.
  • נסו למצוא מקרה נוסף בו סיפור יציאת מצרים תמך במטרה חברתית. כתבו כתבה על אירוע זה.
  • כתבו פסקה המתארת את מה שגורם לכם להרגיש בני חורין, ואם תרצו, תוכלו להקריאה בליל הסדר.