(ו) הכותב כתבת קעקע, כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב, אינו חיב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם. רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר: אינו חיב עד שיכתוב שם השם, שנאמר (ויקרא יט) וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'.
(6) One who tatoos: If he writes without engraving, or he engraves without writing, he is not liable for lashes, until he writes and engraves with ink or pigment or anything that leaves an impression. Rebbi Shimon ben Yehudah said in the name of Rebbi Shimon [bar Yochai]: He is not liable until he writes a name [of idolatry] there. As it says (Vayikra 19): "Do not tatoo yourself, for I am G-d."
(ב) אִם עוֹשֶׂה כֵן עַל בְּשַׂר חֲבֵרוֹ, אוֹתוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ פָּטוּר, אֶלָּא אִם כֵּן סִיַּע בַּדָּבָר.
(2) If he does this on his friend's flesh, the one to whom it was done is exempt unless he aided in the matter.
Is this why we are forgiving of Holocaust survivors that were tattooed by the Nazis?