(ד) הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:
Hillel says: Do not separate yourself from the congregation [or community]. Do not believe in yourself until the day of your death.
טור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפט
וצריך שיכוין התוקע להוציא השומע שאם תקע ולא כיון להוציא לא יצא...וכ"כ בהלכות גדולות הלכך המתעסק שאינו מכוין לתקיעת מצוה אלא מלמד לאחרים לתקוע לא יצא והשומע ממנו לא יצא וה"מ דבעי שיכוין בפרט להוציא זה השומע ביחיד התוקע אבל ש"צ התוקע מסתמא דעתו להוציא כל השומעין דתנן היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. והרי"ץ גיאת פסק כרבא דמצות אין צריכות כוונה ותוקע לשיר יצא ומתעסק היינו טעמא דלא יצא שלא נתכוין לשמוע אלא לתקיעה בעלמא.
Tur, Orach Chaim- Rosh HaShana 589
If he had intention while listening to the shofar blowing then he has fulfilled the mitzvah, and if not then he has not fulfilled the mitzvah...The Halachot Gedolot writes, therefore someone who is playing around with a shofar to teach others, he has not fulfilled the mitzvah of blowing and those who heard it have not fulfilled the mitzvah of listening. But the one who blows the shofar in the shul has in mind to fulfill the mitzvah for those who are present...Ri"tz Giat agrees with Raba that mitzvot do not need intention, and so that one who blows the shofar as for song has fulfilled the mitzvah of blowing the shofar...
(ד) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכוֹת כַּוָּנָה לָצֵאת בַּעֲשִׂיַּת אוֹתָהּ מִצְוָה, וְכֵן הֲלָכָה.
(4) There are those who say that mitzvot do not require intent and there are those who say they do require intent to fulfill the obligation to do that mitzvah-- and the latter is the ruling.