אינדיבידואליזם מול קונפורמיזם
הדף מאת: רועי יניב
ישעיהו ליבוביץ', הערות לפרשיות השבוע, אקדמון, 1988. עמ' 15.
"שפה אחת ודברים אחדים, בתודעתם של תמימים רבים בימינו, מצטיירת בצורה אידיאלית: האנושות כולה גוש אחד, בלי דיפרנציאציה וממילא בלי קונפליקטים, אבל המבין יבין שאין דבר איום יותר מאשר הקונפורמיזם המלאכותי הזה: עיר ומגדל כסמל לריכוז האנושות כולה מסביב לדבר אחד, עד שלא יהיו חילוקי דעות ולא יהיה מאבק על תפיסות עולם שונות ועל ערכים שונים. אין להעלות על הדעת עריצות גדולה מזה, אין להעלות על הדעת עקרות רעיונית וערכית יותר מזה [...] הקב"ה ברחמיו ובחסדיו על האנושות מנע את הדבר הזה ויצר את אותה אנושות אשר בה לא תיתכן טוטאליטריות של אחידות כוללת, אלא שקיימים בה הבדלים וניגודים, דיפרנציאציה רעיונית וערכית, ושבה מוטל על בני האדם להאבק על ערכיהם, על מגמותיהם ושאיפותיהם השונות זו מזו.
צדקה עשה הקב"ה עימנו, שמנע את הריכוזיות הטוטאליטרית והניח לבני אדם ואף הטיל עליהם, להיאבק על תכנים ועל ערכים, גם אם המאבק הזה קשור בקרבנות כבדים, אבל קרבנות אלה הם משמעותיים".

מילים
  • דיפרנציאציה - הבדלים
  • קונפורמיזם - צייתנות
  • טוטליטריות - עמדה או מצב נתון שבו יש ריכוז כוחות ומשאבים בידי אדם אחד או בידי קבוצה מצומצמת של אנשים
צ'רלס טיילור_אוסף ציטוטים על זהות
  • "הייחוד האנושי מתבטא בדיאלוג ולא במונולוג" (Charles Taylor, The Ethics of Authenticity, 1991, pp. 33-34 )
  • "זהותי העצמית תלויה ביחסים הדיאלוגיים שלי עם אחרים משמעותיים" (Charles Taylor, `Politics of Recognition`, in Amy Guttman (ed.), Multiculturalism , 1994, p.34)
  • "אין אנו לומדים, סתם כך, עוד שפות בעזרת הדיאלוג, ואז ממשיכים הלאה ומשתמשים במה שלמדנו למטרותינו. אנחנו, כמובן, מעוניינים להעשיר את דעתנו.... אך לא זה העניין המרכזי. העניין המרכזי הוא הגדרת זהותנו העצמית. אנחנו מגדירים את זהותנו תמיד בדיאלוג עם, ולפעמים במאבק נגד, הדברים שאחרים משמעותיים רואים בנו. העיצוב הדיאלוגי נמשך כל עוד אנו חיים" (שם, עמ' 33-32 ).
מושגים
  • צ'רלס טיילור - (1931, קנדה). הוגה דעות, פעיל חברתי ופילוסוף בתחום מדע המדינה. הוא קורא ליצור פרשנות באמצעות דיאלוג, ולהימנע מ'תודעה מונולוגית'(monological consciousness) . משויך לזרם הקהילתני (Communitarianism).
  • דיאלקטיקה - מתודה פילוסופית להבניית עמדה, מחשבה ואף זהות, באמצעות הצבת עמדה מסוימת (תזה) ועמדה מנוגדת לה (אנטיתזה). מתודה זו התפרסמה כבר בימי יוון העתיקה בכתביו של אפלטון, שבהם עשה סוקרטס שימוש בדיאלקטיקה כדי להציג את משנתו.
  • אחר משמעותי - (significant other), מונח במדעי החברה המתאר את הסביבה האנושית הקרובה או המשפיעה ביותר על האינדיבידואל. האחרים המשמעותיים יכולים להיות לדוגמה - ההורים, המשפחה הקרובה, בני הזוג, חברים קרובים וכיוצא בזה.
אליעזר גולדמן (מכתב אישי). מופיע בתוך: גילי זיוון, דת ללא אשליה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2005. נספח 4
"שהשקפותיי פותחות פתח לפלורליזם דתי אין להכחיש – במיוחד תפיסת האמונה כבחירה בין אלטרנטיבות שההכרעה ביניהן אינה ניתנת על ידי שיקולים חיצוניים. אף על פי כן רואה אני סיטואציה זו כפרובלמטית. אותי מעניינת השאלה: מהם גבולות הפלורליזם? כאשר חברות בעלות תרבויות שונות, במקרה המעניין אותנו תרבויות דתיות שונות, חיות במעורב – לא במצב של הפרדה – שאלת הקונסנסוס הדרוש לחיים משותפים מוכרחה להעסיק אותנו".

© כל הזכויות שמורות למחבר ולקיבוץ המאוחד


מושגים
  • אליעזר גולדמן - (1918 - 2002) הוגה דעות ציוני דתי אשר פיתח הגות דתית פלורליסטית. נולד בניו יורק למשפחה יהודית דתית. מראשוני הקיבוץ הדתי שדה אליהו. מחקריו עוסקים בפרשנות על הרמב"ם, רב סעדיה גאון, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יוסף דוב סולובייצ'יק. הושפע מהגותו של ישעיהו ליבוביץ'.
  • פלורליזם - נובע מהמילה היוונית "פְּלוּרליס", שפירושה ריבוי, מרובה. בתחום מדעי החברה המשמעות היא השאיפה לריבוי דעות, עמדות, השקפות עולם וכו', מתוך הכרה בחשיבותו של הגיוון, ומתוך הבנת המורכבות התרבותית, הפוליטית והבין-אישית הקיימת בחברה האנושית.
גילי זיוון, דת ללא אשליה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2005. עמ' 289
האתגר העומד לפתחנו במדינת ישראל הוא אפוא מורכב ובעל כפל פנים: הפן האחד, הפנמת הרעיון של לגיטימיות הריבוי והגיוון. הכרה בלגיטימיות של נרטיבים יהודיים שונים, בחיוניותה של כל תרבות עבור 'מאמיניה' ובאוטונומיה של כל אחד ממשחקי השפה.
הפן השני, שמירה על מצע תרבותי משותף אשר יקדם את הסולידריות של העם היהודי על תרבויותיו השונות ויאפשר דיאלוג בין קהילות שונות ובין יחידים מקבוצות תרבותיות שונות.

מילים
  • נרטיב - סיפור, פרשנות
  • סולידריות - לכידות
אהוד בנאי, ענה לי
ענה לי/ אהוד בנאי
אני לא מצליח להבין מה אתה אומר
אני לא שולט בשפה שאתה מדבר
אולי זו טעות במספר אולי תקלה
אולי כדאי שננתק וננסה מהתחלה.

אני שומע אותך מקוטע יש רעש כמו ים
כנראה שאין כאן קליטה אתה נעלם
אני עדיין ממתין על הקו שיגיע התור
אני נשאר כל הזמן מחובר אולי תחזור
האם יש כאן אי הבנה שמיד תתגלה ליה
אם אתה עדיין איתי?
ענה לי.

מדוע אתה מדבר רק בשפת סימנים
אולי ניפגש בקרוב פנים אל פנים
אני רוצה להבין מה אתה בעצם רוצה
אני מוכן ללכת אתך עד לקצה הקצה
האם אני על שיחה ממתינה ומיד תתפנה ליה
אם אתה עדיין איתי?
ענה לי.

האם שלחת אלי עכשיו שדר בהול
זה אתר לא מוכר האם אני עובר את הגבול
אם יש בעיה אני מוכן לעזור
אולי יש כאן נתק זמני שמיד יעבור
האם קראת בשמי או שזה רק נדמה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.

האם אתה שם או שאני מדבר אל עצמי
שאצא לקראתך או שאשאר במקומי
אם אפשר בבקשה דבר שפה ברורה
כי אני לא מצליח להבין מה בעצם קרה
קולך בא והולך כל הזמן משתנה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
עמנואל לווינס, אתיקה והאינסופי, הוצאת מאגנס, 2002, עמ' 73
הקשר עם האחר שזור אך ורק בתור אחריות. בין אם אתה מקבל או דוחה אותה, בין אם אתה יודע או אינך יודע ליטול אותה. בין אם אתה מסוגל לעשות משהו קונקרטי למען האחר, אם לאו. לומר: הנני. לעשות משהו למען האחר, לתת, להיות רוח אנוש...
ההוויה מתקיימת בזכות האתיקה של האדם. מלכות השם תלויה בי. אלוהים מולך רק על-ידי סדר אֶתי, דווקא היכן שהאדם מתחייב לאחר. העולם ישנו לא מפני שהוא מתעקש בהווייתו, לא מפני שסיבת ההֱיוֹת היא להיות, אלא מפני שהאנוש עשוי להצדיק את הווייתו. האנוש הוא, לפני כל נחישות אנתרופולוגית, עצם האפשרות של להיות-למען-האחר.
חגי כנען, פנימדיבור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 147 .2008
כך,כדי לשמוע את האמירה של האחר אין זה מספיק להתיר אותה מחביונה,לשחררה מהסבך שיוצר הנאמר, אין זה מספיק להניח לה – במובן הפנומנולוגי – להופיע.האמירה לא תראה עצמה למתבונן ולא תשמיע עצמה למקשיב לשם הקשבה.למעשה,כל ניסיון או מאמץ לגרום לאמירה לתת לנו את עצמה לא יצלח. האמירה של הזולת לעולם לא תיתן את עצמה, לא תהפוך לנתונה.לחילופין,היא זקוקה לנתינה של המקשיב דווקא כדי שתוכל להדהד. לא מתוך חדות ההבחנה, אלא קודם כול מתוך מידת נכונותו של המקשיב לתת מענה לדברים הנשמעים. במובן זה ,"נעשה ונשמע".