הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
השאלה המרכזית בשיעור היא: כיצד נאפשר חינוך שווה לכל ילד וילדה, תוך צמצום האפשרות של שעתוק פערים? השיעור נפתח בקריאת שני סעיפים מ"חוק זכויות התלמיד" (התשס"א), כמצע לשיתוף בחוויות המשתתפים במערכת החינוך. לאחר מכן נעיין בקטע מאבות דרבי נתן המציג שתי מטרות שונות בחינוך. ננסה גם להדגים את מצב מערכת החינוך באמצעות משחק הממחיש את שעתוק הפערים בחברה בכלל ובחינוך בפרט. לסיכום נעיין בתקנה של חכמי מכנאס מראשית המאה ה-20, המנסים לתת מענה לשאלות הרלוונטיות גם לימינו
פתיחה
דיון
הזכות לחינוך: חוק זכויות התלמיד התשס"א - 2000
מטרה
חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, תוך שמירה על ייחודם של מוסדות החינוך לסוגיהם השונים כמוגדר בחוק לימוד חובה, התש"ט 1949, בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג 1953, בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח 1998, ובכל דין אחר.
הגדרות
בחוק זה: "הועדה" - ועדת החינוך והתרבות של הכנסת; "מוסד חינוך", "מוסד חינוך רשמי", "מוסד חינוך מוכר", "הורים", "נער", "ילד", כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט 1949; "המנהל הכללי" - המנהל הכללי של משרד החינוך. "מנהל המחוז" - מנהל לשכה מחוזית של משרד החינוך. "תלמיד" - מי שלומד במוסד חינוך; "השר" - שר החינוך.
הזכות לחינוך
כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין.
פרסום הוראות
א. (הוראות חוק זה יובאו לידיעת התלמידים והוריהם בראשית כל שנת לימודים, כפי שיקבע השר באישור הוועדה.)
ב. הוראות המנהל הכללי למנהלי מוסדות החינוך וכן כל ההוראות הניתנות על ידי מנהלי מוסדות החינוך, בדבר זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת, יפורסמו ויובאו לידיעת התלמידים והוריהם בדרך שיקבע השר, באישור הוועדה.
איסור הפליה
א. רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה:
(1) רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך;
(2) קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך;
(3) קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך;
(4) זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם.
ב. העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס, כאמור בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977
הזכות לחינוך: חוק זכויות התלמיד התשס"א - 2000
חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, תוך שמירה על ייחודם של מוסדות החינוך לסוגיהם השונים כמוגדר בחוק לימוד חובה, התש"ט 1949, בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג 1953, בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח 1998, ובכל דין אחר.
בחוק זה: "הועדה" - ועדת החינוך והתרבות של הכנסת; "מוסד חינוך", "מוסד חינוך רשמי", "מוסד חינוך מוכר", "הורים", "נער", "ילד", כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט 1949; "המנהל הכללי" - המנהל הכללי של משרד החינוך. "מנהל המחוז" - מנהל לשכה מחוזית של משרד החינוך. "תלמיד" - מי שלומד במוסד חינוך; "השר" - שר החינוך.
כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין.
א. (הוראות חוק זה יובאו לידיעת התלמידים והוריהם בראשית כל שנת לימודים, כפי שיקבע השר באישור הוועדה.)
ב. הוראות המנהל הכללי למנהלי מוסדות החינוך וכן כל ההוראות הניתנות על ידי מנהלי מוסדות החינוך, בדבר זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת, יפורסמו ויובאו לידיעת התלמידים והוריהם בדרך שיקבע השר, באישור הוועדה.
א. רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה:
(1) רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך;
(2) קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך;
(3) קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך;
(4) זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם.
ב. העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס, כאמור בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977
דיון
- החוק אוסר במפורש אפליה במוסדות החינוך, אך לא פעם אנו עדים לאפליה על רקע עדתי, חברתי וכלכלי. האם מישהו מחברי הקבוצה רוצה לספר על אפליה או תחושת אפליה שחווה במוסד חינוכי?
לימוד מונחה
"והעמידו תלמידים הרבה"
"והעמידו תלמידים הרבה" (אבות א, א) שבית שמאי אומרים אל יִשְנֶה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר.
ובית הלל אומרים לכל אדם יִשְנֶה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונִתקרבו לתלמוד תורה, ויצאו מהם צדיקים חסידים וּכְּשרים.
"והעמידו תלמידים הרבה" (אבות א, א) שבית שמאי אומרים אל יִשְנֶה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר.
ובית הלל אומרים לכל אדם יִשְנֶה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונִתקרבו לתלמוד תורה, ויצאו מהם צדיקים חסידים וּכְּשרים.
[And raise up many students.] For the House of Shammai, say: One should teach only a person who is wise, humble, of good pedigree, and rich. But the House of Hillel say: Teach everyone, for there were many sinners in Israel, and they were brought close to Torah study, and they came out righteous, kind, and proper.
דיון
"והעמידו תלמידים הרבה" (אבות א, א) שבית שמאי אומרים אל יִשְנֶה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר.
"והעמידו תלמידים הרבה" (אבות א, א) שבית שמאי אומרים אל יִשְנֶה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר.
- מה המאפיינים של התלמיד הנכנס בשערי בית מדרשו של שמאי?
- העדיפו בבית שמאי תלמידים כאלה דווקא?
- לאיזה מצב חברתי יכולה להביא שיטת בית שמאי?
דיון
ובית הלל אומרים לכל אדם יִשְנֶה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונִתקרבו לתלמוד תורה, ויצאו מהם צדיקים חסידים וּכְּשרים.
ובית הלל אומרים לכל אדם יִשְנֶה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונִתקרבו לתלמוד תורה, ויצאו מהם צדיקים חסידים וּכְּשרים.
- איזו דרך חינוכית מציבים בית הלל?
- כיצד הם מנמקים את תפיסתם החינוכית?
מורי מרדכי עמאר, תקנות חכמי מכנאס: "תקנת חכמי מכנאס בעד העלאת מס הבשר למימון בנין תלמוד תורה והוצאות הפעלתו", התרפ"ז-(1927), תקנה ע, עמוד תב-תג, אהבת שלום, ירושלים תשנ"ו
ראֹה ראינו אנו חותמים מטה בית דין צדק וחכמי ומנהלי ויחידי קהלנו ישמרם צורם, את מצב החינוך התלמוד תורה פה עירנו תיבנה ותכונן במהרה בימינו יגן עליה אלוהים אשר יום יום יורד פלאים, הן מצד כִּשרון המורים, והן מצד כִּשרון הלימוד אשר הוא בלי משטר ובלי סדרים, הן מצד מקומות התלמוד תורה אשר לדאבון לבנו, תורה מונחת בקרן זווית בפינות נדחות דלואות וסרוחות, העלולות להמיט שואה, בר מינן, על הילדים הרכים ולגרום להם חולאים ומחלות בפרט בימות הקיץ. ולולא זכות תורתנו הקדושה אשר היא עומדת להם לנס לבל יגע אלוהים נזק הטמון בחוּבָּם בטבע האנושיות והזמן כמעט חס וחלילה וכולי. והן זה כביר אנחנו נושאים חרפתנו לפני באי שערי עירנו, ולבנו כואב וגונח על צרת הבת, בת אלוקים הגבירה, תורתנו הקדושה אשר ירדה לטמיון ואמנם נלאינו נשוא, כי באו בנים עד משבר ונוסף עוד חרפתנו לפני העמים האדירים אשר אנו חוסים בצילם כהיום הזה. אי לזאת נתעוררנו אנחנו חותמים מטה וטיכסנו עצה כדת מה לעשות לתקנתה של עיר תהילה בנדון זה, אולי ייעתר לנו האלוקים ולא נאבד במיתה העצמית הלזו מיתת השכל והדת חס ושלום, וראינו חוב קדוש לעשות סדר נכון ומשטר חדש לתיקון ילדי קהלנו ישמרם צורם בלימודם בתורתנו הקדושה, ולהשגיח עליהם בעין החמלה ולנהלם בשכל טוב בעיני אלוקים ואדם, להושיבם במקומות נקיים ורחבים ומרווחים, ולהושיב להם מורים מלומדים ולצורך המפעל הזה ולתפארתו ראינו כי נחוץ לו כסף רב, ולא מצאנו תרופה ולא משען ומשענה למוסד הלז וְלְדֵי מחסורו אשר יחסר לו בלתי אם להוסיף חוק קצוב על עזר הבשר הנהוג.
ובכן עלתה הסכמתנו אנו חותמים מטה להוסיף על עזר הבשר סך עשרה פראנק בכל בהמה כשרה על הסך עשרים פראנק הנהוגים מאז ועד עתה דהיינו שליש בהכנסות עזר הבשר יהיה להוצאות המפעל הזה לא זולת.
עבד נרצע לצור גאונו...
עבד ה' יעקב טולדאנו סופו טוב,
עבד ה' יהושע בירדוגו סופו טוב,
עבד ה' אברהם עמאר סופו טוב
עבד ה' אליעזר בירדוגו (יו"ר ועד הקהילה)
(ועוד חותמים)
מושגים
ראֹה ראינו אנו חותמים מטה בית דין צדק וחכמי ומנהלי ויחידי קהלנו ישמרם צורם, את מצב החינוך התלמוד תורה פה עירנו תיבנה ותכונן במהרה בימינו יגן עליה אלוהים אשר יום יום יורד פלאים, הן מצד כִּשרון המורים, והן מצד כִּשרון הלימוד אשר הוא בלי משטר ובלי סדרים, הן מצד מקומות התלמוד תורה אשר לדאבון לבנו, תורה מונחת בקרן זווית בפינות נדחות דלואות וסרוחות, העלולות להמיט שואה, בר מינן, על הילדים הרכים ולגרום להם חולאים ומחלות בפרט בימות הקיץ. ולולא זכות תורתנו הקדושה אשר היא עומדת להם לנס לבל יגע אלוהים נזק הטמון בחוּבָּם בטבע האנושיות והזמן כמעט חס וחלילה וכולי. והן זה כביר אנחנו נושאים חרפתנו לפני באי שערי עירנו, ולבנו כואב וגונח על צרת הבת, בת אלוקים הגבירה, תורתנו הקדושה אשר ירדה לטמיון ואמנם נלאינו נשוא, כי באו בנים עד משבר ונוסף עוד חרפתנו לפני העמים האדירים אשר אנו חוסים בצילם כהיום הזה. אי לזאת נתעוררנו אנחנו חותמים מטה וטיכסנו עצה כדת מה לעשות לתקנתה של עיר תהילה בנדון זה, אולי ייעתר לנו האלוקים ולא נאבד במיתה העצמית הלזו מיתת השכל והדת חס ושלום, וראינו חוב קדוש לעשות סדר נכון ומשטר חדש לתיקון ילדי קהלנו ישמרם צורם בלימודם בתורתנו הקדושה, ולהשגיח עליהם בעין החמלה ולנהלם בשכל טוב בעיני אלוקים ואדם, להושיבם במקומות נקיים ורחבים ומרווחים, ולהושיב להם מורים מלומדים ולצורך המפעל הזה ולתפארתו ראינו כי נחוץ לו כסף רב, ולא מצאנו תרופה ולא משען ומשענה למוסד הלז וְלְדֵי מחסורו אשר יחסר לו בלתי אם להוסיף חוק קצוב על עזר הבשר הנהוג.
ובכן עלתה הסכמתנו אנו חותמים מטה להוסיף על עזר הבשר סך עשרה פראנק בכל בהמה כשרה על הסך עשרים פראנק הנהוגים מאז ועד עתה דהיינו שליש בהכנסות עזר הבשר יהיה להוצאות המפעל הזה לא זולת.
עבד נרצע לצור גאונו...
עבד ה' יעקב טולדאנו סופו טוב,
עבד ה' יהושע בירדוגו סופו טוב,
עבד ה' אברהם עמאר סופו טוב
עבד ה' אליעזר בירדוגו (יו"ר ועד הקהילה)
(ועוד חותמים)
מושגים
- תקנות הקהל - התקנות במשפט העברי הן מקור משפטי הנותן מענה למצבים חברתיים ואחרים שאין להם מענה בהלכה. ישנם שני סוגים של תקנות: תקנות בית הדין הנעשות על ידי חכמי ההלכה, ותקנות הקהל הנעשות על ידי שבעה טובי העיר נבחרי הקהילה ומנהיגיה. כתיבת תקנות הייתה מקובלת מאז ימי התלמוד והמשיכה בקהילות רבות בעולם.
- קובץ תקנות מכנאס - אחד מארבעה קבצים של תקנות שנשתמרו מקהילות מאפריקה. חתומים עליו רבני הקהילות לאורך הדורות כמו הרבנים למשפחת טולדאנו והרבנים למשפחת בירדוגו.
דיון
- איזה ערך ראו חכמי מכנאס במימון תלמוד תורה מהקופה הציבורית?
- מדוע לא ראו לנכון לבנות מערך של שכר לימוד?
- האם הדרך שבה בחרו מהווה פתיחה שווה לתלמידי העיר (עניים ועשירים)?
דף הנחיות למנחה:
חינוך לכל.rtf
חינוך לכל.rtf