השבת בחברה הישראלית - פתיחת קניון בשבת כמקרה מבחן
הדף מאת: מיכל ברגמן / מרכז יעקב הרצוג
מפגש זה מברר עמדות שונות בחברה הישראלית ביחס לצביון הציבורי של השבת במדינה. המפגש כולל לימוד מקורות ומשחק תפקידים שיציפו את הקשיים ויאפשרו ניסיון לחפש אחר דרכים לחיים משותפים.
מסחר בשבת – בימים ההם
בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים, וכל משא, ומביאים ירושלים, ביום שבת; ואעיד, ביום מכרם ציד והצורים ישבו בה, מביאים דאג וכל מכר ; ומוכרים בשבת לבני יהודה, ובירושלים ואריבה, את חרי יהודה ; ואמרה להם, מה הדבר הרע הזה אתם עושים, ומחללים את יום השבת הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת; ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת, ויהי כאשר צללו שערי ירושלים לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת, ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ומתן ביום השבת.
In those days saw I in Judah some treading winepresses on the sabbath, and bringing in heaps of corn, and lading asses therewith; as also wine, grapes, and figs, and all manner of burdens, which they brought into Jerusalem on the sabbath day; and I forewarned them in the day wherein they sold victuals. There dwelt men of Tyre also therein, who brought in fish, and all manner of ware, and sold on the sabbath unto the children of Judah, and in Jerusalem. Then I contended with the nobles of Judah, and said unto them: ‘What evil thing is this that ye do, and profane the sabbath day? Did not your fathers thus, and did not our God bring all this evil upon us, and upon this city? yet ye bring more wrath upon Israel by profaning the sabbath.’ And it came to pass that, when the gates of Jerusalem began to be dark before the sabbath, I commanded that the doors should be shut, and commanded that they should not be opened till after the sabbath; and some of my servants set I over the gates, that there should no burden be brought in on the sabbath day.
דיון
  • איזה אופי ציבורי היה לשבת בימי נחמיה?
  • מה דעתכם על הכעס שמביע הנביא בדבריו? האם הוא מוצדק?
  • האם אופי השבת המוכר לכם כיום דומה לזה שמתאר נחמיה?
  • האם האופי הקיים רצוי בעיניכם, או שהייתם רוצים לשנותו? במה?
ברל כצנלסון, כתבים, ט, עמ' 54, מפלגת פועלי ארץ-ישראל,תל אביב
השבת כמדורת תרבות
כדי לקיים את יסוד השבת בחיי ישראל אינני צריך להסכמים בין מפלגתיים ולא להוראות של רבנים [...] ואני בוש שהיה הכרח לעשות עניין זה שהוא שלנו, על כל פנים לא פחות מאשר איזה חוג אחר בישראל, להסכם פוליטי. [...] את שבתותינו וחגינו עלינו להפוך למדורות של תרבות.
דיון
  • מה דעתו של ברל כצנלסון על הקשר שבין הצביון הציבורי של השבת להסכמים פוליטיים?
  • האם אתם מסכימים עמו בעניין זה?
  • מה דעתכם על תביעתו להפוך את השבת ל"מדורה של תרבות"? כיצד עושים זאת?
  • האם פתיחת מקומות בילוי ומסחר סותרת, לדעתכם, את ייחודה של השבת?
אברהם יהושע השל, השבת - משמעותה לאדם בימינו,ירושלים-הרצליה חש"ד עמ' 39-42
שביתת נשק במלחמת הקיום
היום השביעי הוא מעין יום של שביתת נשק במלחמתו האכזרית של האדם למען קיומו, יום של הפוגה בכל ההתנגשויות האישיות והחברותיות, יום של שלום בין אדם לחברו ובין אדם לטבע, שלום בתוך האדם. ביום זה נחשב העיסוק בכסף לחילול הקודש, ביום זה אדם מכריז על אי תלותו באותו דבר שנעשה האליל הראשי בעולמנו. [...] השבת היא אפוא יותר מהפוגה במאבק הקיום [...] כל הנעלה והנשגב שבעולם מתאחד עם בורא עולם. זוהי השבת, האושר האמיתי של היקום.
דיון
  • השל מדבר על שתי משמעויות ומטרות במנוחת השבת – מהן?
  • האם אתם מזדהים עם הסבריו ועם יחסו לשבת? הסבירו.
  • האם אכן אפשר לשבות בשבת מכל שימוש בכסף? האם זה רצוי לדעתכם?
השופט מאיר שמגר, בג"ץ 5073/91 תיאטראות ישראל נגד עיריית נתניה, פ"ד מז (3) 192.
פעולת תרבות בשבת
זכותו של כל אדם למלא מנוחתו תוכן ותכלית כטעמו שלו. ההלכה הדתית הקובעת בפרטי פרטים מה מותר ומה אסור לאדם לעשות ובמה להתעסק או שלא להתעסק בשבת וביום טוב, אינה חוק בישראל [...] מהו סוג העיסוק שבו מדובר כאן? במילים אחרות, למה כוונו המילים "פעולות תרבות וחינוך"? בהיעדר הגדרה, משמעותן היא זו המקובלת בין בני-אדם בני חברתנו, לפי תפיסותינו דהאידנא [=כיום], כמקובל בחברה מערבית במאה העשרים. אנו בוחנים מושגים כגון אלה שלפנינו על-פי ההשקפות המקובלות על הציבור שבתוכו אנו פועלים. המושגים תרבות וחינוך הם בהירים ונהירים; יכול שיהיה ויכוח על הקצוות. בימינו לא יכול להיות ויכוח שתרבות כוללת ספרות, אמנות, מוסיקה, מחול, תיאטרון וקולנוע. בכך אין כדי לחדש בהשוואה לזמנים אחרים, פרט לכך שהקולנוע הוא חידושה של המאה שלנו.
דיון
  • מה דעתכם על פסק הדין?
  • האם ניתן לקיים את השבת באופן שמציע פסק הדין?
  • האם רצוי לפתוח מקומות חינוך ותרבות בשבת? האם רצוי לפתוח מוסדות נוספים בשבת? אילו? מדוע?
  • האם ישנה סתירה בין המקורות הקודמים למקור זה?
רות גביזון ויעקב מדן, מסד לאמנה חברתית חדשה בין שומרי מצוות וחופשיים בישראל, סעיף 4 [מהדורה זמנית], שבט תשס"ג, ינואר 2003, עמ' 223
אמנת גביזון-מידן
[...] הסעיף הוא חלק מהצעה לעיצוב אופי השבת במרחב הציבורי:
לא ייאסר על מסעדות ובתי בילוי לפעול בשבת, בהקפדה על מסגרות של מיקום ושל רעש, מתאימים. על מספר מוגבל של חנויות מכולת קטנות, תחנות דלק, ובתי מרקחת לא ייאסר לפעול בשבת. זיכיון לפעולה בשבת יכול שיינתן על בסיס תורנות ויותנה באגרה מיוחדת. מסעדות, מוזיאונים,ומקומות בילוי אחרים הפתוחים בשבת ישבתו יום אחר בשבוע. פרטי ההסדרים ייקבעו ויוגדרו בידי ועדה מוסמכת מטעם הרשות המקומית.

הסברים
  • מהי אמנה חברתית- https://www.gavison-medan.org.il/general/?did=273
דיון
  • מה דעתכם על הצעת הפשרה של האמנה?
  • האם לדעתכם יש לשנות את אופי השבת כפי שהוא כיום?
  • האם הייתם רוצים ליישם את הצעת האמנה? מהן יתרונותיה ומהן חסרונותיה?
  • למה כדאי לחיות בשיתוף?
  • האם השבת במדינת ישראל צריכה לדעתכם להיות שונה מיום המנוחה המקובל בכל מקום אחר בעולם?
  • אם לא, מדוע? אם כן, במה?