הדף מאת: יערה סלמון מיכאלי ונילי גליק / הלל ישראל
העם היהודי החל את דרכו כעם נודד, אך תמיד התגעגע ל "בית". הגעגועים נמשכו לאורך השנים כאשר יהודים חיו בגלות, הרחק מארצם ההיסטורית, אך גם לאחר ששבו אליה, הם מתגעגעים, הפעם לארץ מולדתם.
דף זה עוסק במתח שבין הגעגוע לבית (לאומי ופרטי) לבין יצר הנדודים. נדון במושג 'בית' בהקשרו ההיסטורי, התרבותי והלאומי ובמוטיב הנדודים כמציאות וכערך בתרבות היהודית.
אברהם אבן שושן (עורך), קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים, קרית ספר 1970, עמ' 314
ערך: 'בית' - קונקורדנציה
בית:
א. בניין, עשוי עץ או אבן וכדומה למגורים או לשימושים אחרים: רוב המקראות.
ב. בני המשפחה: רוב המקראות שבהם "בית" נסמך לשם פרטי.
ג. מקום קיבול.
ד. מקום למשהו: עיין צרופי "בַּיִת".
ה. שבט, עם (בית ישראל).
ו. שושלת (בית דוד)
ז. [בית אב] משפחה.
ח. [ביתה] פנימה.
ט. [מבית] מבפנים.
י. [מבית ל] בצד הפנימי של...
הסברים
ערך: 'בית' - קונקורדנציה
בית:
א. בניין, עשוי עץ או אבן וכדומה למגורים או לשימושים אחרים: רוב המקראות.
ב. בני המשפחה: רוב המקראות שבהם "בית" נסמך לשם פרטי.
ג. מקום קיבול.
ד. מקום למשהו: עיין צרופי "בַּיִת".
ה. שבט, עם (בית ישראל).
ו. שושלת (בית דוד)
ז. [בית אב] משפחה.
ח. [ביתה] פנימה.
ט. [מבית] מבפנים.
י. [מבית ל] בצד הפנימי של...
הסברים
- המילה בִּיִת (כולל תחיליות, הטיות וצירופים) מופיעה 913 פעמים במקרא. (עפ"י מאגר ספרות הקודש - באתר 'מקראנט').
מילון אבן שושן, "בית", הוצ' קרית ספר, תש"ך.
הגדרה מילונית
בית:
1. בנין לגור בו או לעבוד בו. 2. משפחה, איש ואשתו ובניהם. 3. עם, שבט: בית ישראל, בית אהרן. 4. אסכולה, חבר תלמידים ההולכים בדרך מורם וממישיכים את שיטתו: בית הלל, בית שמאי. 5. חרוז, דלת וסוגר בשיר. חוליה של שיר, קבוצה של חרוזים אחדים המהוים יחידה אמנותית. 6. קיצור של "בית המקדש": חורבן בית ראשון, בית שני. 7. מקום קיבול, חלל לשים בו משהו. 8. פנים, החלק הפנימי.
הגדרה מילונית
בית:
1. בנין לגור בו או לעבוד בו. 2. משפחה, איש ואשתו ובניהם. 3. עם, שבט: בית ישראל, בית אהרן. 4. אסכולה, חבר תלמידים ההולכים בדרך מורם וממישיכים את שיטתו: בית הלל, בית שמאי. 5. חרוז, דלת וסוגר בשיר. חוליה של שיר, קבוצה של חרוזים אחדים המהוים יחידה אמנותית. 6. קיצור של "בית המקדש": חורבן בית ראשון, בית שני. 7. מקום קיבול, חלל לשים בו משהו. 8. פנים, החלק הפנימי.
מתוך האתר של סיון יתום, אדריכלית ומעצבת פנים (http://www.sivanyatom.com)
"בית נכון בעיני הוא מקום שבו תמיד תרגיש נוח.
מקום עם קנה מידה אנושי ופרופורציות הרמוניות, שנעים לשהות בו.
מקום בעל גמישות לשינויים במשפחה - גידול ילדים או הזדקנות הורים.
מקום להירגע ולנוח אחרי יום עבודה ארוך,
המקום שלך. שלנו."
"תהליך התכנון מתחיל בהקשבה לצרכי המשפחה...
הצרכים והחלומות מתורגמים לסקיצות של מבנה מוחשי, המשתלב בסביבתו..."
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.sivanyatom.com
"בית נכון בעיני הוא מקום שבו תמיד תרגיש נוח.
מקום עם קנה מידה אנושי ופרופורציות הרמוניות, שנעים לשהות בו.
מקום בעל גמישות לשינויים במשפחה - גידול ילדים או הזדקנות הורים.
מקום להירגע ולנוח אחרי יום עבודה ארוך,
המקום שלך. שלנו."
"תהליך התכנון מתחיל בהקשבה לצרכי המשפחה...
הצרכים והחלומות מתורגמים לסקיצות של מבנה מוחשי, המשתלב בסביבתו..."
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.sivanyatom.com
דיון
עם איזו הגדרה של 'בית' אתם מזדהים?
האם יש הגדרה שאינכם מסכימים לה?
עם איזו הגדרה של 'בית' אתם מזדהים?
האם יש הגדרה שאינכם מסכימים לה?
א. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. ג. וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
Now the LORD said unto Abram: ‘Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father’s house, unto the land that I will show thee. And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing. And I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse; and in thee shall all the families of the earth be blessed.’
דיון
מה מבקש האלוהים מאברם?
האם אתם הייתם נענים לבקשות אלו? מדוע?
מהי משמעות הציווי האלוהי?
מה מבקש האלוהים מאברם?
האם אתם הייתם נענים לבקשות אלו? מדוע?
מהי משמעות הציווי האלוהי?
אמר רבי אָבִין, משל לצלוחית של פַּלְיָטוֹן (בושם) הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה. מה עשו? נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעו ריחה בעולם.
כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם.
כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם.
R. Abin said: Abraham may be likened to a flask of oil that had been hidden away in a cemetery, the fragrance of which was unknown to anyone. What did they do with it? They removed it from the cemetery and carried it about from place to place until its fragrance became familiar throughout the world. This happened to Abraham. He dwelt among idolaters, and so the Holy One, blessed be He, commanded him: Get thee out of thy country, and from thy kindred in order that I may make thy nature known throughout the world. Get thee out of thy country. What is the meaning of lekh lekha (“get thee out”)? Each lamed in these words equals thirty, and each kaf equals twenty, totaling one hundred in all; thereby hinting to Abraham: When you become one hundred years old, you will beget a righteous son, as it is written: And Abraham was one hundred years old when his son Isaac was born to him (Gen. 21:5).
הרב יהודה פתיה, ספר מנחת יהודה [מהדורה ראשונה], בגדאד תרצ"ג (1933)
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם": כלומר, מגדל גבוה במאוד מאוד, שיהיה נראה למקום רחוק. כדי שאם ילך מי מהם למקום רחוק, כמו האיכרים והרועים וכיוצא, לא יתעו מן הדרך, כי עיניהם מרחוק יביטו אל המגדל הפורח באוויר, וידעו את בדרך לשוב אל העיר, ולא יהיו נפוצים. ולא הייתה דעתו יתברך נוחה בזה, פן תישאר הארץ שממה ומשמה ותרב חית השדה, והוא לא תוהו בראה, אלא לשבת יצרה (ישעיהו מה יח). ועוד, אולי יעמוד מלך קשה ורע מעללים כמו הפח הנשבר (גימטריא היתלר), וישמיד את רוב אנשיו. או אם יהיה דבר ורעב וארבה, ועל ידי כך ימותו רובם, כי אין מקום אחר לברוח שמה, ולכן הפיצם ה' על פני כל הארץ, כדי שיהיה מקום יישוב בני אדם בכל הארץ, ויבנו ערים ויטעו כרמים. ומאן דביש ליה בהאי מתא להוי אזיל למתא אחריתי.
מושגים
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם": כלומר, מגדל גבוה במאוד מאוד, שיהיה נראה למקום רחוק. כדי שאם ילך מי מהם למקום רחוק, כמו האיכרים והרועים וכיוצא, לא יתעו מן הדרך, כי עיניהם מרחוק יביטו אל המגדל הפורח באוויר, וידעו את בדרך לשוב אל העיר, ולא יהיו נפוצים. ולא הייתה דעתו יתברך נוחה בזה, פן תישאר הארץ שממה ומשמה ותרב חית השדה, והוא לא תוהו בראה, אלא לשבת יצרה (ישעיהו מה יח). ועוד, אולי יעמוד מלך קשה ורע מעללים כמו הפח הנשבר (גימטריא היתלר), וישמיד את רוב אנשיו. או אם יהיה דבר ורעב וארבה, ועל ידי כך ימותו רובם, כי אין מקום אחר לברוח שמה, ולכן הפיצם ה' על פני כל הארץ, כדי שיהיה מקום יישוב בני אדם בכל הארץ, ויבנו ערים ויטעו כרמים. ומאן דביש ליה בהאי מתא להוי אזיל למתא אחריתי.
מושגים
- הרב יהודה פתיה - היה מקובל בבלי גדול. נולד ב-1859 בבגדד, ונפטר בשנת 1942 בירושלים. כבר בגיל צעיר הוא נמשך ללימוד הקבלה ולכן פנה לראש קהילת בגדד, הרב יוסף חיים, גדול המקובלים בדורו, וזה לימדו קבלה. רבי יהודה פתיה עלה בתחילת המאה ה-20 ארצה והתיישב בירושלים. הוא כתב שני ספרים, האחד 'בית לחם יהודה', פירוש על ספר הזוהר. הספר השני הוא 'מנחת יהודה', פירוש על התנ"ך על פי הקבלה.
פרנץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה, ג, ספר ראשון (תרגם מגרמנית יהושע עמיר), מוסד ביאליק, מכון ליאו בק, ירושלים 1970, עמ' 324-325
אי תלות של אביר נוסע
לפיכך, שלא כאגדת המוצא על שאר אומות העולם, מתחילה אגדתו של עם עולם [=העם היהודי] לא באוטוכתוניה, רק אביו של מין האדם לוּקח מן האדמה, ואף הוא בגופו בלבד; ואילו אבי האומה הוא גֵר שבא מרחוק. בצו האלוהי אליו, לצאת מארצו וממולדתו אל הארץ אשר יראה לו האלוהים, פותחים דברי ימיו של ישראל, כפי שמסופרים הם בכתבי הקודש. ולעם הוא נעשה, הן בדמדומי ימי קדמותו והן לימים לאורה המלא של ההיסטוריה, בגלות, תחילה במצרים, ולאחר מכן בבבל. ואילו המכורה, זו שאומה מאומות העולם תוקעת בה את משכנה ואת מחרשתה, עד שכמעט היא שוכחת ש'היות עם' משמעה עוד משהו נוסף לישיבה על אדמתה - לעם עולם לא ניתנה מעולם מורשה במובן זה; אינו זוכה להיוושן בארץ. הוא שומר תמיד על אי תלות של אביר נוסע, ושעה שהוא משוטט במרחקים לרגל מסעותיו והרפתקאותיו ונושא את נפשו אל המכורה שנִטשה, הוא נאמן לארצו יותר משהוא נאמן לה בזמנים שהוא יושב עליה. לפיכך לעומקו של דבר, שלו היא רק כארץ געגועיו - כארץ הקודש. לפיכך אף בשבתו על אדמתו - שלא כשאר האומות - יעורער על זכות קניינו המלאה במולדתו: אין הוא אלא גֵר ותושב בארצו; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו התמימה אף בשעה שיכול הוא להחזיק בה.
מילים
אי תלות של אביר נוסע
לפיכך, שלא כאגדת המוצא על שאר אומות העולם, מתחילה אגדתו של עם עולם [=העם היהודי] לא באוטוכתוניה, רק אביו של מין האדם לוּקח מן האדמה, ואף הוא בגופו בלבד; ואילו אבי האומה הוא גֵר שבא מרחוק. בצו האלוהי אליו, לצאת מארצו וממולדתו אל הארץ אשר יראה לו האלוהים, פותחים דברי ימיו של ישראל, כפי שמסופרים הם בכתבי הקודש. ולעם הוא נעשה, הן בדמדומי ימי קדמותו והן לימים לאורה המלא של ההיסטוריה, בגלות, תחילה במצרים, ולאחר מכן בבבל. ואילו המכורה, זו שאומה מאומות העולם תוקעת בה את משכנה ואת מחרשתה, עד שכמעט היא שוכחת ש'היות עם' משמעה עוד משהו נוסף לישיבה על אדמתה - לעם עולם לא ניתנה מעולם מורשה במובן זה; אינו זוכה להיוושן בארץ. הוא שומר תמיד על אי תלות של אביר נוסע, ושעה שהוא משוטט במרחקים לרגל מסעותיו והרפתקאותיו ונושא את נפשו אל המכורה שנִטשה, הוא נאמן לארצו יותר משהוא נאמן לה בזמנים שהוא יושב עליה. לפיכך לעומקו של דבר, שלו היא רק כארץ געגועיו - כארץ הקודש. לפיכך אף בשבתו על אדמתו - שלא כשאר האומות - יעורער על זכות קניינו המלאה במולדתו: אין הוא אלא גֵר ותושב בארצו; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו התמימה אף בשעה שיכול הוא להחזיק בה.
מילים
- אוטוכתוני - שנולד מן האדמה, יליד הארץ (בהשאלה מהמיתוס היוני)
- להיוושן - בעקבות "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ" (דברים ה, כה)
דיון
האם אתם מסכימים עם פרשנויות אלו?
האם אתם מסכימים עם פרשנויות אלו?
מתוך: לאה גולדברג, שירים, ב, ספרית פועלים: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1973, עמ' 143.
אורן/ לאה גולדברג
כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה.
כָּאן לֹא יַחְבֹּשׁ הָעֵץ מִצְנֶפֶת שֶׁלֶג,
אֲבָל בְּצֵל הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה
כָּל יַלדוּתִי שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה.
צִלְצוּל הַמְּחָטִים: הָיֹה הָיָה
אֶקְרָא מוֹלֶדֶת לְמֶרְחַב-הַשֶּׁלֶג,
לְקֶרַח יְרַקְרַק כּוֹבֵל הַפֶּלֶג,
לִלְשׁוֹן הַשִּׁיר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
אוּלַי רַק צִפֳּרֵי-מַסָּע יוֹדְעוֹת-
כְּשֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם -
אֶת זֶה הַכְּאֵב שֶׁל שְׁתֵּי הַמּוֹלָדוֹת.
אִתְּכֶם אֲנִי נִשְׁתַּלְתִּי פַּעֲמַיִם,
אִתְּכֶם אֲנִי צָמַחְתִּי, אֳרָנִים,
וְשָׁרָשַׁי בִּשְׁנֵי נוֹפִים שׁוֹנִים
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים
www.kibutz-poalim.co.il
מושגים
אורן/ לאה גולדברג
כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה.
כָּאן לֹא יַחְבֹּשׁ הָעֵץ מִצְנֶפֶת שֶׁלֶג,
אֲבָל בְּצֵל הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה
כָּל יַלדוּתִי שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה.
צִלְצוּל הַמְּחָטִים: הָיֹה הָיָה
אֶקְרָא מוֹלֶדֶת לְמֶרְחַב-הַשֶּׁלֶג,
לְקֶרַח יְרַקְרַק כּוֹבֵל הַפֶּלֶג,
לִלְשׁוֹן הַשִּׁיר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
אוּלַי רַק צִפֳּרֵי-מַסָּע יוֹדְעוֹת-
כְּשֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם -
אֶת זֶה הַכְּאֵב שֶׁל שְׁתֵּי הַמּוֹלָדוֹת.
אִתְּכֶם אֲנִי נִשְׁתַּלְתִּי פַּעֲמַיִם,
אִתְּכֶם אֲנִי צָמַחְתִּי, אֳרָנִים,
וְשָׁרָשַׁי בִּשְׁנֵי נוֹפִים שׁוֹנִים
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים
www.kibutz-poalim.co.il
מושגים
- לאה גולדברג (1911-1970) - משוררת עברית, מתרגמת ומסאית. נולדה בקובנה שבליטא ולמדה בנעוריה בגימנסיה העברית שם. ב-1935 עלתה לארץ. כתבה למבוגרים ולילדים, תרגמה ספרות משפות רבות, לימדה ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים ופרסמה מאמרים בנושאים אלו. בשנת 1970 הוענק לה פרס ישראל.
חנה סנש, ללא שפה – שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ח, עמ' 20
בדרך/ חנה סנש
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
בדרך/ חנה סנש
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
מהו התיאור שמתארת לאה גולדברג?
מה מתארת חנה סנש?
האם אתם מזדהים עם אחד השירים? מדוע?
האם ניתן למצוא יתרונות בתחושת התלישות שחווה העם היהודי ברוב שנות קיומו?
מהו התיאור שמתארת לאה גולדברג?
מה מתארת חנה סנש?
האם אתם מזדהים עם אחד השירים? מדוע?
האם ניתן למצוא יתרונות בתחושת התלישות שחווה העם היהודי ברוב שנות קיומו?
דף הנחיות למנחה:
בית.doc
בית.doc