בוחרות ונבחרות: עיון בתשובה של הרב בן ציון חי עוזיאל בדבר השתתפות נשים בבחירות.

במפגש זה נעיין בתשובה של הרב בן ציון חי עוזיאל העוסקת בסוגיה שהסעירה את העולם כולו, ואת הקהילה היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים: האם יש לתת לנשים את הזכות להצביע בבחירות? בשו"ת שלפנינו מאיר הרב עוזיאל את הסוגיה מן הפן ההלכתי-יהודי ובתוך כך מציף את הדיון סביב שאלת מעמדן של נשים ביהדות אז והיום, וסביב המתח שבין שמרנות וחדשנות ביהדות.

תשובה לרב בן ציון חי עוזיאל, השתתפות האישה בבחירות, הגיוני עוזיאל שער ג'
תשובה זו כתבתי בשעתה לשם ברור הלכה לעצמי, ולא רציתי לפרסמה ולהורות בשאלה זאת הלכה למעשה, אולם עתה אחרי ששאלה זאת נפתרה מאליה מצאתי לטוב לפרסמה משום יגדיל תורה. שאלה זו הייתה לסלע המחלוקת בארץ ישראל ומפניה הזדעזעה ארץ ישראל כולה וכרוזים ואזהרות, חוברות ומאמרים בעיתונים נתפרסמו חדשים לבקרים לאסור את השתתפות הנשים בבחירות לגמרי; אלה סמכו דבריהם על דין תורה ואלה על שמירת גדר המוסר והצניעות, ואלה על שלום הבית המשפחתי, ודעת כולם הייתה נשענת על אותה ההגדה "חדש אסור מן התורה". ...שאלה זאת עצמה מתחלקת לשני סעיפים: א) הבחירה האקטיבית הפועלת – לבחור. ב) הבחירה [הפאסיבית] הפעולית – להיבחר.

הסברים

• משום יגדיל תורה - מקורו של הביטוי הוא בפסוק מספר ישעיהו (מ"ב, כ"א) "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדּיל תּוֹרָה וְיַאְדּיר", ומשמעותו היא שה' נתן לעם ישראל את התורה והמצוות כדי שילמדו אותם. על ידי הפצת לימוד התורה בעולם גדל שמו של האל.

מושגים

• חדש אסור מן התורה - מטבע לשון זה טבע החת"ם סופר ביחס להתמודדות האורתודוקסיה עם המודרנה. הביטוי שאול מאיסור הלכתי לאכול מן התבואה החדשה לפני טקס הנפת העומר בפסח. כיום מבטא הביטוי את המגמה השמרנית ביהדות.

דיון

• מה הטיעונים שהועלו נגד השתתפות נשים בבחירות?
• אילו דילמות מוצגות בקטע? אילו ערכים מתנגשים זה בזה?

תשובה לרב בן ציון חי עוזיאל, השתתפות האישה בבחירות, הגיוני עוזיאל שער ג'
על הראשונה לא מצאנו שום יסוד ברור לאסור, ואין הדעת מקבלת לשלול מהנשים זכות אישית זאת, כי הלא בבחירות אלה מרכיבים אנו אלופים לראשינו ונותנים ייפוי כוח לנבחרינו לדבר בשמנו, לסדר את ענייני ישובנו ולהטיל מסים על רכושנו, והנשים בדרך ישר או בדרך אי-ישר מקבלות עליהן מרותן של נבחרים אלה, ונשמעות להוראותיהם וחוקיהם הציבוריים והלאומיים, ואיך אפשר לתפוס החבל בשני קצותיו: להטיל עליהן החובה המשמעתית של נבחרי העם, ולשלול מהן זכות בחירתן?

דיון

• מהו הטיעון הראשון שמעלה הרב עוזיאל בעד השתתפות נשים בבחירות? האם זהו טיעון דתי?

תשובה לרב בן ציון חי עוזיאל, השתתפות האישה בבחירות, הגיוני עוזיאל שער ג'
ואם יאמרו לנו להוציאן מכלל הבוחרים מפני שדעתן קלות ואינן יודעות לבחור בראויים לעמוד בראש הצבור, אף אנו נאמר: אם כן נוציא מכלל הבוחרים גם את האנשים שהם קלי הדעת, שלא יחסרו לעולם מקרב הארץ, ואולם המציאות מטפחת על פנינו ומראה לנו שגם בעבר וגם בתקופתנו זאת, נשים בנות השכלה ודעת הן כאנשים, לישא וליתן למכור ולקנות ולנהל את ענייניהן באופן הכי טוב, והאם נשמע כדבר הזה שממנים אפוטרופסים על אישה גדולה שלא מדעתה? ומה שאמרו רבנינו זכרם לברכה "דעתן קלות" יש לו מובן אחר לגמרי, וכן מה שכתוב "אין חוכמה לאישה אלא בפלך" אינו אלא מליצה יפה להשתמט מלהשיב על שאלתה, ובאמת התלמוד עצמו מעיד שאישה זאת עצמה הייתה חכמה, ואמר: שאלה אישה חכמה את ר' אליעזר. ומפורש אמרו רבנינו זכרם לברכה: "ויבן ה' את הצלע, מלמד שנתן הקדוש ברוך הוא בינה יתירה לאישה".

הסברים

• מפני שדעתן קלות - ביטוי שמקורו במסכת שבת בתלמוד הבבלי (בסיפור על אשת ר' שמעון בר יוחאי), ומשמעותו היא שניתן להשפיע ביתר קלות על האישה.
• והאם נשמע כדבר הזה שממנים אפוטרופסים על אישה גדולה - הרב עוזיאל טוען כי כיום כל הנשים הן בגדר 'אישה גדולה' (כלומר אישה חשובה וחכמה) , לא צריך למנות להן אפוטרופוס ואין להטיל חובת משמעת וציות להנהגה על אדם שאין לו זכות להצביע ולבחור בהנהגה הנותנת לו הוראות.
• פלך - מכשיר שנועד להקל על תהליך האריגה
• "אין חכמה לאישה אלא בפלך" - ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי, מסכת יומא ומשמעותו היא שהחוכמה העיקרית של האישה היא בטוויה ובאריגת בדים.

דיון

• אילו טענות לאיסור מביא הרב עוזיאל ומהן הטענות שכנגד שלו המפריכות את הראשונות?

תשובה לרב בן ציון חי עוזיאל, השתתפות האישה בבחירות, הגיוני עוזיאל שער ג'
ומשום פריצות? איזו פריצות יכולה להיות בדבר הזה, שכל אחד הולך אל הקלפי ומוסר את כרטיס בחירתו, ואם באנו לחוש לכך לא שבקת חיי לכל בריה, ואסור יהיה ללכת ברחוב, או להיכנס לחנות אחת אנשים ונשים יחד, או שאסור יהיה לישא ולתת עם אישה משום שעל ידי כך יבואו לידי קרוב דעת, וממילא גם לידי פריצות, וזה לא אמרו אדם מעולם.

הסברים

• לא שבקת חיי לכל בריה - לא הנחת חיים לכל ברייה, כלומר: אם אנו חוששים מכך שנשים וגברים יהיו יחדיו בקלפי, אז עלינו לחשוש גם מהליכה משותפת ברחוב או משהות משותפת בחנות ואז לא נוכל לאפשר חיים לציבור.

מילים

• לחוש לכך - לחשוש לכך.

דיון

• מדוע אין הרב עוזיאל חושש לפריצות במקרה שבו אנו עוסקים?

תשובה לרב בן ציון חי עוזיאל, השתתפות האישה בבחירות, הגיוני עוזיאל שער ג'
ומשום שלום הבית? יפה כתב הרב הגאון המחבר, ישמרהו צורו ויחיהו: אם כן נשלול זכות הבחירה גם מהבנים והבנות הסמוכים על שולחן אביהם, וכל מקום שחשו חכמים לאיבה השוו האישה לבנים הגדולים הסמוכים על שלחן אביהם. אלא שעדיין יש לבעל דין לחלוק ולומר: על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם? אבל באמת אין כאן מקום לאיבה, שחלוק ההשקפות מתבטאות באיזו צורה שהיא, ואין אדם יכול לכבוש את השקפתו ודעותיו. ואולם האהבה המשפחתית המיוסדת על העבודה המשותפת היא די חזקה, שאינה נפגמת במאומה מחלוקי השקפות כאלה.

מושגים

• שלום בית - המושג מתייחס ליחסים האידיאלים שבין בני זוג נשואים, כאשר קיימת הרמוניה ביניהם, בלי חיכוכים ומריבות.

דיון

• מדוע אין לחשוש לשלום הבית לדעת הרב עוזיאל?

תשובה לרב בן ציון חי עוזיאל, השתתפות האישה בבחירות, הגיוני עוזיאל שער ג'
דבר חדש לנו הרב הגאון ד"ר ריטטער לשלול זכות הבחירה מהנשים לפי שאינן קהל ולא עדה ולא נמנו לפקידי בני ישראל ולא התיילדו למשפחותם (גוף המאמר איננו לפני כעת ואת זה למדתי מתוך דבריו, שם). אכן נניח שאינן קהל ולא עדה ולא משפחה ולא פקידים ולא כלום. אבל, אינם יצורים שנבראו בצלם ובדעת? והאם אין להם עניינים משותפים הקשורים אל אספת הנבחרים, או הועד שיבחר על ידו, ושהן נשמעות לו בהוראותיו בכל הנוגע לרכושן, חינוך בניהן ובנותיהן?

הסברים

• הרב ד"ר ברנרד לייבל ריטטער - רבה הראשי של רוטרדם שבהולנד, אשר ניהל דיון מעניין בנושא זה עם הרב פרופ' דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים בברלין וחוקר יהדות.

דיון

• מהי הטענה כנגד הרב ריטטר?

תשובה לרב בן ציון חי עוזיאל, השתתפות האישה בבחירות, הגיוני עוזיאל שער ג'
ובכן אחרי שלא מצאנו שום רמז לאיסור זה, אין אני מוצא שום צד של זכות להתנגד או אפילו לסרב לשאלה, שחלק מהצבור רוצים בו [...] וגדולה מזאת אמרו: וסמכו עליו נשים כדי לעשות נחת רוח לנשים, ואף על גב שנראה כאיסור, ומכל שכן בנידון זה שאין צד איסור בדבר, והמניעה מלשתפם תהיה להם לעלבון והונאה, בודאי שכגון זה צריכים אנו לתת להן זכותן.

הסברים

• וסמכו עליו נשים כדי לעשות נחת רוח לנשים - זהו ציטוט מתוך דיון במסכת חגיגה בתלמוד הבבלי (דף ט"ז, עמ' ב') שם מובא מקרה שבו אפשרו לנשים לסמוך ידיהן על קרבן השלמים כחלק מטקס הכנת הקורבן, אף שאין זה מתפקידן. בגמרא מוסבר כי מקרה זה קיבל 'הכשר' כדי לגרום לנשים נחת רוח.

מושגים

• הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל - (1880 - 1953) היה הרב הראשי הספרדי - "הראשון לציון" - בארץ ישראל במשך כ-14 שנים. נולד בירושלים העתיקה למשפחה ספרדית מיוחסת, ונחשב לעילוי. החל משנת 1912 שימש ביפו כחכם באשי- רב ראשי בעל הכרה רשמית מצד השלטון הע'תמאני. לימים שימש הרב עוזיאל כרב הראשי הספרדי של תל- אביב, ומשנת 1939 כיהן כ"ראשון לציון", הרב הראשי הספרדי לארץ ישראל. בתפקידו זה היה לרב הראשי הספרדי הראשון במדינת ישראל וכיהן במשרה זו עד לפטירתו. הרב עוזיאל חיבר שישה כרכים של שו"ת הנקרא "משפטי עוזיאל" ויצירות אחרות בהגות יהודית ובשירה, ואולם חלק ניכר מכתביו לא פורסם.

דיון

• על אילו ערכים מבקש הרב להגן בפסיקתו, ועם אילו ערכים היא מתנגשת?
• אילו קבוצות נוספות בחברה שלנו כיום מופלות לרעה, וכיצד ניתן לאורו של שו"ת זה לקדם את זכויותיהן?