הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת
הדף מאת: עמית אלון, תוכנית בארי / מכון שלום הרטמן
דף לימוד זה מבוסס על שתי אמרות מפרקי אבות העוסקות ביחס של הפרט לשלטון. מתוך כך אנו יוצאים לדון בשאלת חשיבותו של השלטון. זאת דרך הוגים ישראליים לצד שפינוזה ות'ורו.
הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת (אבות ב,ג)
הווה מתפלל בשלומה של מלכות
רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת [=השלטון], שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ [=הפחד מהשלטון], אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ.
Rabbi Hanina, the vice-high priest said: pray for the welfare of the government, for were it not for the fear it inspires, every man would swallow his neighbor alive. R. Hananiah ben Teradion said: if two sit together and there are no words of Torah [spoken] between them, then this is a session of scorners, as it is said: “nor sat he in the seat of the scornful…[rather, the teaching of the Lord is his delight]” (Psalms 1:1); but if two sit together and there are words of Torah [spoken] between them, then the Shekhinah abides among them, as it is said: “then they that feared the Lord spoke one with another; and the Lord hearkened and heard, and a book of remembrance was written before Him, for them that feared the Lord and that thought upon His name” (Malachi 3:16). Now I have no [scriptural proof for the presence of the Shekhinah] except [among] two, how [do we know] that even one who sits and studies Torah the Holy One, blessed be He, fixes his reward? As it is said: “though he sit alone and [meditate] in stillness, yet he takes [a reward] unto himself” (Lamentations 3:28).
הוו זהירין ברשות
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: ... הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת [=בשלטון], שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצרֶךְ עַצְמָן. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן. וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ.
Rabban Gamaliel the son of Rabbi Judah Hanasi said: excellent is the study of the Torah when combined with a worldly occupation, for toil in them both keeps sin out of one’s mind; But [study of the] Torah which is not combined with a worldly occupation, in the end comes to be neglected and becomes the cause of sin. And all who labor with the community, should labor with them for the sake Heaven, for the merit of their forefathers sustains them (the community), and their (the forefather’s) righteousness endures for ever; And as for you, [God in such case says] I credit you with a rich reward, as if you [yourselves] had [actually] accomplished [it all]. Be careful [in your dealings] with the ruling authorities for they do not befriend a person except for their own needs; they seem like friends when it is to their own interest, but they do not stand by a man in the hour of his distress.
דיון
נקודות לדיון:
האם לדעתכם מקורות אלו סותרים או משלימים זה את זה?

האם לדעתכם יש משמעות לעובדה שמקורות אלו נכתבו תחת שלטון זר, או שעולות כאן אמירות עקרוניות?

האם לדעתכם השלטון הוא ערך בפני עצמו או שחשיבותו בתפקיד שהוא ממלא?
אדם לאדם - דג
מה דגים שֶׁבַּיָּם - כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם - אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו.
Alternatively, just as in the case of fish of the sea, any fish that is bigger than another swallows the other, so too in the case of people, were it not for the fear of the ruling government, anyone who is bigger than another would swallow the other. And this is as we learned in a mishna (Avot 3:2) that Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, says: One should pray for the continued welfare of the government, as were it not for the fear of the government, every man would swallow his neighbor alive.
דיון
נקודות לדיון:
האם לדעתכם אדם לאדם דג (או זאב)?

האם מקובלת עליכם תפיסת העולם של 'חוקי הג'ונגל', הרואה באדם יצור המנסה לטרוף ולדרוס את החלש?

כיצד לדעתכם ניתן להתמודד עם המציאות הדורסנית של החברה האנושית? האם רק בעזרת משטר יעיל?
הרב עדין שטינזלץ, מוסר פנימי וחיצוני, מתוך אתר ישיבת 'מקור חיים'
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ - מוסר פנימי וחיצוני
בכל מדינה בעולם יש רשויות שדואגות לשמירת החוק, ומתפקידי המשטרה הוא לדאוג לכך שהתושבים ישמרו על החוקים, וכמובן להעניש את העבריינים. [...] מאידך, יש עניין של מוסריות אמת, שאיננו נובע מתוך מורא החוק ומפני מורא המשטרה, אלא מתוך הסכמה פנימית לדרך חיים מסוימת. יש מדינות בהן המשטרה תקיפה מאוד, גדולה, נחרצת, ונמצאת כמעט בכל מקום, וייתכן כי החוק נשמר יותר במדינה כזו. עם זאת, במקום בו חיים בני אדם אמיתיים, ולא רק דמויות מלאכותיות, אין אפשרות גמורה ביד השלטון לשמר את כל החוקים שיש במדינה, ותמיד יש פינות נסתרות, שאינן בתחומו של השלטון. [...] בתמונת העולם הכללית, העובדה שיש סדר ומבנה מסוים של חיים נורמטיביים, מבוססת על כך שאנשים רוצים לשמור אותם. אין צורך בהתעמקות יתירה כדי לדעת, שהאלמנט של הרצון הפנימי לשמור את החוק ולא לצאת מגבולותיו, הוא השמירה הגדולה ביותר מפני הפורענות. כאשר יש מקומות מסוימים, או הזדמנויות מסוימות, של התרופפות בהסכמה הפנימית לחוק או למשטר, גם אם לא תהיה התמרדות כללית, תהיה התרופפות גדלה והולכת בכל תחומי החיים. בעיקרו של דבר, החלק של ההסכמה הפנימית לחוק ולסדר, הוא חלקו של החינוך בכל הפנים שלו. במידה מעטה, זה חלקו של החינוך הפורמאלי שנעשה בבתי ספר ובמוסדות לימוד, ובמידה רבה יותר, זהו החינוך על ידי האנשים ברחוב ועל ידי בני הבית. ככל שהציבור יבנה חברה הגונה יותר, יש סיכוי שחייהם של בני אדם יהיו נוחים יותר. ולעומת זאת, כאשר האלמנט של המוסר הפנימי נפגם או נשבר, שום כוח חיצוני לא יוכל להחזיק אותו לעולם ועד. וכדרך שאמר בזמנו שר החוץ הצרפתי, שבעזרת כידונים אפשר לעשות הרבה דברים, אך אי אפשר לשבת עליהם.

למאמר המלא באתר מקור חיים ולאתר ארגון "שפע"

© כל הזכויות שמורות למחבר
www.makor-c.org
דיון
נקודות לדיון:
האם לדעתכם יש סתירה בין רשויות החוק ובין "מוסריות אמת"?

האם לדעתכם ניתן לקיים חברה המבוססת על מוסריות אישית ולא על מנגנון חוק?

כיצד תיראה לדעתכם חברה שאין בה את אותו מוסר פנימי?

כיצד לדעתכם ניתן לפתח את המוסר הפנימי אצל בני האדם?
ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ"ב
תכליתה של המדינה היא החירות
תכליתה האחרונה של המדינה אינה לנהוג שררה ואף לא לרסן את הבריות בכוח האימה ולהביאם אל תחת מרות הזולת, אלא לשחרר כל אדם מאימה, כדי שיחיה בביטחון ככל האפשר, כלומר שיחזיר על הצד היותר טוב את זכותו הטבעית להתקיים ולפעול בלי נזק לעצמו ולזולתו. תכלית המדינה, אומר אני, איננה לעשות אנשים בעלי תבונה לחיות או למכונות, אלא אדרבה, להביאם לכך, שרוחם וגופם ימלאו את תפקידם בביטחון, ושיהיו הבריות משתמשים בתבונה חופשית, ושלא יריבו בשנאה, כעס או מרמה, ושלא יהיו נוטרים איבה בליבם זה לזה. לאמור, תכלית המדינה, לאמתו של דבר, היא החירות.
דיון
נקודות לדיון:
השוו בין דבריו של שפינוזה לדברים ממסכת אבות.

האם אתם מסכימים עם דבריו של שפינוזה שתכלית המדינה היא החירות?
הנרי דייויד ת'ורו, אי ציות אזרחי, בתוך: אי ציות ודמוקרטיה, הוצאת שלם תשנ"ט עמודים 74-75
החוק מנוגד למצפון
האומנם חייב אדם לוותר על מצפונו, אפילו לשעה קלה, אפילו במידה קלה, לטובת המחוקק? אם כן, למה יש בכל אדם מצפון? סבורני, כי עלינו להיות בני אדם תחילה ונתינים לאחר מכן. לא מן הראוי הוא לטפח יחס של כבוד לחוק באותה מידה כמו לראוי מצד עצמו. ההתחייבות היחידה, שיש לי הזכות לקבלה על עצמי, היא ההתחייבות לעשות בכל עת ובכל שעה את הראוי, לדעתי. החוק לא עשה מעולם את האדם ישר יותר כחוט השערה; ובכוח יחס הכבוד של הבריות לחוק אפילו שוחרי הטוב שביניהם נעשים יום יום שלוחיו של העוול.
דיון
נקודות לדיון:
ת'ורו מעמיד את המצפון האנושי אל מול החוק. האם אתם מסכימים עם דבריו?

מה הסכנה בטענה זו?

האם לדעתכם, יגאל עמיר היה יכול להיתלות בדברים אלו?

מהו לדעתכם גבול הציות?

ומהו גבול המצפון?
דיון
נקודה לדיון:
בית הספר אף הוא סוג של ממסד שלטוני. האם לדעתכם חובת הציות חלה גם בבית הספר? מדוע?

מהם לדעתכם גבולות הציות בבית הספר?

האם לדעתכם בבית ספר שבו המשמעת משוחררת יותר נעים יותר ללמוד?

ומתי הלימוד יעיל יותר?

לגבי המקור השני במסכת אבות – האם לדעתכם כדאי לתלמידים להתקרב לממסד השלטוני בבית הספר, או שהוא מקרב אותם רק כדי לנצל אותם?
דף מספר 3 בסדרה על פרקי אבות, דפים נוספים בסדרה:
1 2