שתיקתו של אלוהים
הדף מאת: קובי וייס / הלל ישראל
לקראת יום השואה עולה שוב ושוב שאלת מקומו של אלוהים לנוכח זוועת השואה בפרט והרוע בעולם בכלל. בדף לימוד זה נרחיב ונעמיק בשאלה זו, דרך בחינת שתיקתו של אלוהים כלפי הרצח הראשון בהיסטוריה האנושית: רציחתו של הבל על ידי קין.
מתוך הספר "גלגול" הוצאת "אגודת הסופרים" 1970
כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם

כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם / דן פגיס

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il


מושגים
  • דן פגיס - (1930, בוקובינה - 1986, ישראל) משורר ישראלי, מתרגם וחוקר ספרות.
דיון
מה עומד מאחורי ההרמז המקראי בשיר?
איזה מסר רוצה המשורר להעביר בהרמז לפרשת קין והבל?
איזו שאלה ניתן לשאול על פרשת קין והבל, לפי השיר?
דיון
קראו את הקטע הבא, המתקדו בפסוקים ז-ט:
(א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'. (ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'. (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ. (ה) וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. (ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל-בּוֹ. (ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. (ט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. (י) וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה. (יא) וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. (יב) כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ. (יג) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל-ה': גָּדוֹל עֲו ֹנִי מִנְּשֹׂא. (יד) הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי. (טו) וַיֹּאמֶר לוֹ ה', לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם; וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ. (טז) וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד קִדְמַת-עֵדֶן.
And the man knew Eve his wife; and she conceived and bore Cain, and said: ‘I have agotten a man with the help of the LORD.’ And again she bore his brother Abel. And Abel was a keeper of sheep, but Cain was a tiller of the ground. And in process of time it came to pass, that Cain brought of the fruit of the ground an offering unto the LORD. And Abel, he also brought of the firstlings of his flock and of the fat thereof. And the LORD had respect unto Abel and to his offering; but unto Cain and to his offering He had not respect. And Cain was very wroth, and his countenance fell. And the LORD said unto Cain: ‘Why art thou wroth? and why is thy countenance fallen? If thou doest well, shall it not be lifted up? and if thou doest not well, sin coucheth at the door; and unto thee is its desire, but thou mayest rule over it.’ And Cain spoke unto Abel his brother. And it came to pass, when they were in the field, that Cain rose up against Abel his brother, and slew him. And the LORD said unto Cain: ‘Where is Abel thy brother?’ And he said: ‘I know not; am I my brother’s keeper?’ And He said: ‘What hast thou done? the voice of thy brother’s blood crieth unto Me from the ground. And now cursed art thou from the ground, which hath opened her mouth to receive thy brother’s blood from thy hand. When thou tillest the ground, it shall not henceforth yield unto thee her strength; a fugitive and a wanderer shalt thou be in the earth.’ And Cain said unto the LORD: ‘My punishment is greater than I can bear. Behold, Thou hast driven me out this day from the face of the land; and from Thy face shall I be hid; and I shall be a fugitive and a wanderer in the earth; and it will come to pass, that whosoever findeth me will slay me.’ And the LORD said unto him: ‘Therefore whosoever slayeth Cain, vengeance shall be taken on him sevenfold.’ And the LORD set a sign for Cain, lest any finding him should smite him. And Cain went out from the presence of the LORD, and dwelt in the land of Nod, on the east of Eden.
בראשית רבה, פרשה כב, קין והבל
אמר ר' שמעון בן יוחאי: קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו.
לב' אתליטין [=לשני מתגוששים] שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך.
אילו רצה המלך פירשן, [=הפריד ביניהם] ולא רצה המלך לפרשן.
נתחזק אחד על חבירו והרגו, והיה [ההרוג] מצווח ואמר: מאן יבעי דיני קדם מלכא? [= מי ידרוש את דיני בפני המלך?]
כך, קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה.
... The voice of your brother’s bloods [are] screaming to me from [the surface of] the ground” [Gn 4:10]—[this means that] she (the voice of Hevel’s blood) could not go up above/l’ma`lah, for as yet no soul/n’shamah had gone up to there; and below/l’matah she could not stand (i.e., stay or sink into the ground), for as yet no adam had been buried there, and [so] “his blood was cast upon the trees and the stones.
דיון
לפי פרשנותו של רבי שמעון בר יוחאי, למי הופנו צעקות דמי הבל?
יחיאל מר (מוהר) , וקין אומר, מתוך: לנצח אנגנך, המקרא בשירה העברית החדשה, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמוד 59
וקין אומר/ יחיאל מר
נָכוֹן כִּי קַמְתִּי עָלָיו בַּשָּׂדֶה.
וְאוּלַי הִשְׁכַּמְתִּי הָרוֹג.
וְהֶבֶל-דָּמוֹ שׁוּב אֵינוֹ מִתְאַדֶּה
מֵאָז שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו, הַשָּׂדֶה
אָדֹם הוּא וְלֹא יָרֹק.

שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן,
וְנָכוֹן בִּי כֹּחִי הָרוֹדֶה.
אַךְ אֵיפֹה הָיִיתָ אַתָּה, יָהּ רִבּוֹן,
אַתָּה הָרוֹאֶה, אַתָּה הָאָדוֹן
שֶׁל הַשְּׁנַיִם בְּלֵב הַשָּׂדֶה?
וְנָכוֹן שֶׁחֶלְקוֹ מֵחֶלְקִי שָׁפַר.
כִּי מָנַעְתִּי אוֹתוֹ מֵחֵטְא.
וְטָהוֹר הֶבְלְךָ הַשּׁוֹכֵן עָפָר,
וַאֲנִי, יָהּ רִבּוֹן, חַבְלְךָ עַל צַוָּאר,
אֵינֶנִּי מוֹצֵא לִי גַּל-עֵד.

שֶׁטָּמַנְתָּ לִי פַּח בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן.
כִּי רָאִיתָ אוֹתִי וַתִּשְׁתֹּק.
כִּי הָיִינוּ אֶחָד בְּשִׁלּוּשׁ הָרָצוֹן
הַנּוֹפֵל בַּשָּׂדֶה וְזוֹכֵר הֶעָווֹן
וְהַקָּם בַּשָּׂדֶה לַהֲרֹג...

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
השוו את פרשנותו של יחיאל מר לפרשנות רשב"י ממדרש רבה.
במה היא דומה ובמה היא שונה באופן מהותי?
קראו שוב את פסוק ז' בפרשת קין והבל, האם אכן צודק קין שנטמן לו פח?
דיון
נחזור לשירו של דן פגיס ולשאלת שתיקת אלוהים בשואה.
מה ניתן כעת לומר, לנוכח מדרש בראשית רבה ושירו של יחיאל מר, על תפקידי האלוהים והאדם בשואה?

האם מוכרות לכם טענות מעין אלו?
האם סיפור קין והבל תורם להבנה או לפתרון שאלות אלו?
רבי משה קורדובירו, תומר דבורה , פרק א פסקה ראשונה
מי אל כמוך - המידה הראשונה מתוך י"ג מידות רחמים
הא' - מי אל כמוך :
מורה על היות הקב"ה מלך נעלב, סובל עלבון מה שלא יכילהו רעיון. הרי אין דבר נסתר מהשגחתו בלי ספק, ועוד אין רגע שלא יהיה האדם נזון ומתקיים מכח עליון השופע עליו, והרי תמצא שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יהיה הוא באותו הרגע ממש שופע שפע קיומו ותנועת אבריו, עם היות שהאדם חוטא בכח ההוא לא מנעו ממנו כלל אלא סובל הקב"ה עלבון כזה להיות משפיע בו כח תנועות אבריו, והוא מוציא אותו כח באותו רגע בחטא ועון ומכעיס והקב"ה סובל. ולא תאמר שאינו יכול למנוע ממנו הטוב ההוא ח"ו שהרי בכחו ברגע כמימרא [רגע אחד, כמהירות דיבור] ליבש ידיו ורגליו כעין שעשה לירבעם, ועכ"ז [ועם כל זה] שהכח בידו להחזיר הכח הנשפע ההוא והיה לו לומר כיון שאתה חוטא נגדי תחטא בשלך לא בשלי, לא מפני זה מנע טובו מן האדם אלא סבל עלבון, והשפיע הכח והטיב לאדם טובו. הרי זה עלבון וסבלנות מה שלא יסופר ועל זה קוראים מלאכי השרת להקב"ה מלך עלוב והיינו אומרו מי אל כמוך, אתה אל בעל חסד המטיב, אל בעל כח לינקם ולאסוף את שלך, ועכ"ז אתה סובל ונעלב עד ישוב בתשובה. הרי זו מדה שצריך האדם להתנהג בה רצוני הסבלנות וכן היותו נעלב אפילו למדרגה זו ועכ"ז לא יאסוף טובתו מן המקבל:

מושגים
  • רמ"ק - רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק, ה'רפ"ב - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1522 - 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה ורבו של האר"י.
  • תומר דבורה - ספר מוסר קבלי, שכתב המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) במאה ה-16 בארץ ישראל
דיון
אילו שאלות מעלה הרמ"ק על התנהלות אלוהים בעולם?
מדוע לדעתכם נוהג אלוהים בצורה זו?
איך היה מתנהל העולם אילו אלוהים היה מתנהג כפי שהיינו מצפים? איזה ערך יסודי ביהדות לא היה נשמר?
חזרו לסיפור קין והבל: האם ניתן כעת להבין טוב יותר את התנהלות אלוהים?
דף הנחיות למנחה:
שתיקת אלוהים - למנחים.rtf