מגילת אסתר- סיפור של מנהיגות נשית
הדף מאת: אפרת אינדיג / השומר החדש
לרגל חג פורים ויום האישה הבינלאומי המצויינים בקרבה נלמד יחד על מנהיגות נשית. מגילת אסתר מביאה לנו את סיפורן של שתי מלכות שעמדו אל מול מלכן - האחת באמירת 'לא' נחרץ והשנייה בהסכמה בערמומיות, בריצוי, ובתחנונים. האחת מגורשת, השנייה מקבלת את מבוקשה ומצילה את עמה. שתי הללו "מקבלות" ביקורת נוקבת על התנהגותן מצד קולות פמיניסטיים אך במבט מעמיק יותר אפשר לקרוא את סיפורן של שתי נשים חזקות אלו כמייצגות שתי תפיסות של המושג "אישה". בלימוד שלנו ננסה לעמוד על שאלת מנהיגותן של ושתי ואסתר בתקופה פטריאכלית מובהקת ובאמירה שאולי מנסה להעביר לנו המגילה בנושא זה.
בלי מקור
רקע:
לרגל פורים הממשמש ובא ולרגל יום האישה הבינלאומי החל החודש נלמד יחד החודש על מנהיגות נשית. מגילת אסתר מביאה לנו את סיפורן של שתי מלכות שעמדו אל מול מלכן - האחת באמירת לא נחרץ והשנייה בהסכמה בערמומיות, בריצוי, ובתחנונים. האחת מגורשת, השנייה מקבלת את מבוקשה ומצילה את עמה. שתי הללו "מקבלות" ביקורת נוקבת על התנהגותן מצד קולות פמיניסטיים אך במבט מעמיק יותר אפשר לקרוא את סיפורן של שתי נשים חזקות אלו כמייצגות שתי תפיסות של המושג "אישה".
בלימוד שלנו נסה לעמוד על שאלת מנהיגותן של ושתי ואסתר בתקופה פטריאכלית מובהקת ובאמירה שאולי מנסה להעביר לנו המגילה בנושא זה.
מתוך המגילה
ג) בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו: ...(י) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: (יא) לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא: (יב) וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ: (יג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין:.. כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים: (טז) וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: (יז) כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה:
אסתר פרק (א) ג-יז
in the third year of his reign, he made a feast unto all his princes and his servants; the army of Persia and Media, the nobles and princes of the provinces, being before him; when he showed the riches of his glorious kingdom and the honour of his excellent majesty, many days, even a hundred and fourscore days. And when these days were fulfilled, the king made a feast unto all the people that were present in Shushan the castle, both great and small, seven days, in the court of the garden of the king’s palace; there were hangings of white, fine cotton, and blue, bordered with cords of fine linen and purple, upon silver rods and pillars of marble; the couches were of gold and silver, upon a pavement of green, and white, and shell, and onyx marble. And they gave them drink in vessels of gold—the vessels being diverse one from another—and royal wine in abundance, according to the bounty of the king. And the drinking was according to the law; none did compel; for so the king had appointed to all the officers of his house, that they should do according to every man’s pleasure. Also Vashti the queen made a feast for the women in the royal house which belonged to king Ahasuerus. On the seventh day, when the heart of the king was merry with wine, he commanded Mehuman, Bizzetha, Harbona, Bigtha, and Abagtha, Zethar, and Carcas, the seven chamberlains that ministered in the presence of Ahasuerus the king, to bring Vashti the queen before the king with the crown royal, to show the peoples and the princes her beauty; for she was fair to look on. But the queen Vashti refused to come at the king’s commandment by the chamberlains; therefore was the king very wroth, and his anger burned in him. Then the king said to the wise men, who knew the times—for so was the king’s manner toward all that knew law and judgment; and the next unto him was Carshena, Shethar, Admatha, Tarshish, Meres, Marsena, and Memucan, the seven princes of Persia and Media, who saw the king’s face, and sat the first in the kingdom: ’What shall we do unto the queen Vashti according to law, forasmuch as she hath not done the bidding of the king Ahasuerus by the chamberlains?’ And Memucan answered before the king and the princes: ‘Vashti the queen hath not done wrong to the king only, but also to all the princes, and to all the peoples, that are in all the provinces of the king Ahasuerus. For this deed of the queen will come abroad unto all women, to make their husbands contemptible in their eyes, when it will be said: The king Ahasuerus commanded Vashti the queen to be brought in before him, but she came not.
דיון
א. מה היה המעשה המנהיגותי של ושתי והמעשה המנהיגותי של אסתר בסיפור המגילה?
דמויות נשים במגילת אסתר/ ד"ר צופיה מלר. מתוך אתר "חופש"
ב. דמויות נשים במגילת אסתר - ושתי

...אלמלא סופר לנו מה שסופר על מרידתה של ושתי בפקודתו של המלך אחושוורוש, לא היינו יודעים כיצד הגיעה היהודייה אסתר למלכות בפרס הכבירה במושגי אותם ימים, החולשת על מאה עשרים ושבע מדינות.
אולם ושתי איננה רק דמות שסולקה מתפקידה, כביכול כדי לפנות מקום "לרעותה הטובה ממנה". מסופר, למעשה, על המרד הפמיניסטי הראשון שדוכא באיבו, ועל מנהיגת המרד, ושתי, ותכונותיה שהיוו, מן הסתם, גורם מאיים על שלטונו הבלתי מעורער של הגבר במשפחה. וכך מגיב ממוכן, והשרים יועצי המלך על דחיית בקשתו של המלך בידי ושתי: "לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה, כי על כל השרים ועל כל העמים, אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש... והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף" (א' 18-19). כלומר: החשש מתקדים, לפיו אישה מסרבת להיענות לבקשתו של בעלה, עלול לפרוץ כאש בשדה-קוצים, ולחולל מרד נשים בשלטון הגבר בכל מדינות האימפריה. המסר שהופץ כצו בכל המדינות - לכל מדינה בלשון אנשיה - הוא: "להיות כל איש שורר בביתו" (א' 22). שלטון הגבר בביתו הוא שלטון אבסולוטי וכל מרד ידוכא ביד חזקה.
על תכונותיה של ושתי כמנהיגה ניתן ללמוד משתי פעולות יחידות שלה, עליהן מספר לנו הסופר:
א. היא עשתה משתה נשים בבית המלכות (א' 9);
ב. היא סירבה להישמע לפקודת המלך (א' 12).
שני הפעלים הנקשרים בשמה הם פעלים אקטיביים, וזה מה שמאפיין את דמותה כדמות אקטיבית. מעשה זה שלה הוא המקרה היחיד במקרא בו מתוארת לנו פעילות של התארגנות נשים כלשהי, שאיננה תפקיד של מחוללות, או משוררות לעת ניצחון, או להבדיל של מקוננות בימי אבל ושכול.
גם ההתנגדות הפומבית של אישה לציית לבעלה היא מקרה יחיד במקרא, אם לא להחשיב תגובות של מרי שקט, כמו זה של חווה או של מיכל בת שאול המלגלגת על דוד, בעלה. וגם כאן - נענשות הנשים המורדות עונשים כבדים. פעלים אקטיביים אלה הנכרכים בדמותה של ושתי, נשמעים חזקים שבעתיים אם נשווה אותם לפעלים הנכרכים לדמותה של אסתר, בעיקר בראשית דרכה.
דמויות נשים במגילת אסתר/ ד"ר צופיה מלר. מתוך אתר "חופש"
דיון
ב.הסבירו במילים שלכם את סגנון מנהיגותה של ושתי. שתפו אותנו באירועים בהם השתמשתם בסגנון שכזה?
אסתר ושתי וכוח נשי – בין פורים ויום האישה, נעם גבע. מתוך אתר פורים של התנועה הרפורמית
ג. ותלבש אסתר מלכות

דמותה של אסתר היא מורכבת ולמעשה היא הדמות היחידה במגילה העוברת שינוי עמוק. בתחילת המגילה היא המודל לאישה הכנועה - כזו העולה לגדולה בזכות יופייה ונשארת כפופה לגברים השליטים בחייה מרדכי ואחשוראש.

אך כאשר היא מתחילה להבין מקומה בתוך הדרמה המתחוללת סביבה, את הכוח שיש לה ואת האחריות שבאה איתו מתחולל בה שינוי המתבטא במילים "ותלבש אסתר מלכות". אז היא עוברת מתפקיד פאסיבי לאקטיבי ומצווה על מרדכי לכנוס את כל היהודים ולצום. מול עמה פנימה אסתר לוקחת את עמדת המלכות החזקה הדומה לזו שניסתה לקחת ושתי.

אך בניגוד לושתי, כאשר אסתר באה לעמוד מול המלך היא עושה זאת מתוך עמדתה כאישה הכפופה לכוחו ופועלת בדרכים נשיות להשיג את מבוקשה בצורה עדינה, עקיפה, ואולי אפילו קצת מפתה ומעל הכל, היא יוצרת את הסיטואציה בה היא יכולה להביא את החולשה שלה ושל עמה בפני המלך ונותנת לו לפתור את הבעיה.

במבט ראשון, בטח מנקודת מבט פמיניסטית אנחנו זעים בכסא באי נוחות נוכח צורת ההתנהלות הזו המשאירה את הסדר הפטריארכי על כנו. ובאמת עם כל ה"נהפוך הוא" של גורל היהודים, מצבן של הנשים לא השתפר בסוף המגילה ולא במשך מאות שנים לאחר מכן.

אך במבט שני אפשר לראות שדמותה של אסתר אומרת לנו משהו עמוק יותר. היא מפנה את תשומת ליבנו אל האישה לא כמציאות סטטיסטית, אלא כאידיאל אנושי, אל הכוח הגלום ברגישות, בעדינות, בתלות ההדדית ובכל אותן תכונות נשיות. במילים אחרות אסתר אומרת לנו שיום האישה הוא לא רק היום של הנשים, אלא הוא גם יומה של הנשיות יום שבו אנחנו יכולים לחגוג ולהעלות על נס את כל אותן תכונות שהתרבות שלנו ואנחנו מייחסים לנשים.
דיון
ג. ותלבש אסתר מלכות
הסבירו במילים שלכם את סגנון מנהיגותה של אסתר. שתפו אותנו באירועים שעולים שהשתמשתם בסגנון שכזה?
באילו מקומות לדעתכם גברים יכולים ללמוד ולהיתרם מסגנונות המנהיגות של הגיבורות במגילה?

איזה מסר מעבירה לנו המגילה כאשר היא מציבה שתי נשים כגיבורות הסיפור?