הדף מאת: אור אליאסיאן / ארגון בת קול
הדיון אודות הכלתה של זוגיות חד מינית בחברה ארוג בקשר ישיר עם הגדרת משפחה. נשאלת השאלה, האם זוגיות שאינה בין גבר לאישה יכולה להיקרא משפחה. בדף זה נציג את הדעות השונות בנושא זה. כמו כן, ננסה להבין מהם היסודות האימננטיים להגדרת משפחה, ומה נגזר מכך.
רמב"ם - הלכות אישות
קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק - אם רצה הוא והיא לישא אותה - מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו, ותהיה לו לאישה. כיון שניתנה תורה, נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אישה - יקנה אותה תחילה בפני עדים, ואחר כך תהיה לו לאישה: שנאמר "כי ייקח איש אישה ובא אליה".
קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק - אם רצה הוא והיא לישא אותה - מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו, ותהיה לו לאישה. כיון שניתנה תורה, נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אישה - יקנה אותה תחילה בפני עדים, ואחר כך תהיה לו לאישה: שנאמר "כי ייקח איש אישה ובא אליה".
Before the giving of the Torah, it would be that if a man happened upon a woman in the marketplace and they wanted to marry each other, he would bring her into his house and consummate the marriage between them privately, and she would be his wife. Once the Torah was given, Israel was commanded that if a man wanted to marry a woman, he would acquire her first through witnesses, and afterwards she would be his wife, as it says, "When a man takes a woman and comes (sleeps with) to her..." (Deuteronomy 22:13).
דיון
- באיזו דרך נהגו להינשא לפני קבלת התורה ולאחריה?
- מדוע לדעתכם נצטווו ישראל על מיסוד הנישואים לאחר מתן תורה? מהי מטרתו?
- מהם היתרונות ומהם החסרונות במיסוד הנישואים?
- על מי מוטלת חובת מיסוד הנישואים? האם משמעות המיסוד היא רלוונטית גם לזוגיות חד מינית?
- באיזו דרך נהגו להינשא לפני קבלת התורה ולאחריה?
- מדוע לדעתכם נצטווו ישראל על מיסוד הנישואים לאחר מתן תורה? מהי מטרתו?
- מהם היתרונות ומהם החסרונות במיסוד הנישואים?
- על מי מוטלת חובת מיסוד הנישואים? האם משמעות המיסוד היא רלוונטית גם לזוגיות חד מינית?
מקור ראשון, מוסף 'שבת', כ"ב טבת תשע"ז, 20.1.2017
הרב חיים נבון
המאבק למען נישואין חד-מיניים מוצג כמאבק למען החירות וזכות הבחירה, בעוד למעשה מדובר במאבק לשינוי מהותו של מוסד הנישואין. הומוסקסואלים ולסביות טוענים: לכל אחד יש הזכות להינשא. אבל למעשה הם דורשים זכות אחרת לגמרי: את הזכות לשנות את הגדרת מוסד הנישואין. חִשבו על הומיאופת התובע מהמדינה לכנות אותו "דוקטור לרפואה". בלי להיכנס לוויכוח האם הומיאופתיה עדיפה על רפואה קונבנציונלית, התואר "דוקטור לרפואה" מיוחד מימים ימימה לשנייה ולא לראשונה. תחיה כרצונך, אבל אין לך זכות לכפות עלינו להחליף את תוכנו של תואר כה ותיק.
הנישואין הם כנראה המוסד הנושן ביותר של הציוויליזציה האנושית. המוסד הזה עבר שינויים וגלגולים במהלך הדורות. אך כבר בפרשת בראשית הציבה התורה את האידיאל שאליו שאף מוסד הנישואין מראשיתו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד). המשפחה היהודית הלכה והתקרבה לאידיאל המונוגמי הזוגי של התורה, עד שלפני כאלף שנה השיגה אותו בשלמות.
אך גם בימי קדם, בכל חברה אנושית, "נישואין" כללו תמיד ברית בין גבר לאישה. חז"ל ציינו שאף הגויים הרחוקים מדרכי התורה נמנעים לפחות מחתונה חד-מינית (חולין צב). ואכן, גם בחברות שעודדו יחסים גופניים בין גברים, כמו ביוון העתיקה, לא העלו על הדעת חתונה של שני גברים. ברומא, שגם אזרחיה הכירו יחסים גופניים כאלו, רק הקיסר המטורף נירון התחתן עם גבר בטקס חגיגי. אזרחי רומא הנחרדים אמרו אז שחבל שאביו של הקיסר לא הסתפק בנישואים כאלו, כי אז נירון עצמו לא היה נולד.
ההלכה אסרה נישואין חד-מיניים, וחז"ל ראו בזה "מעשה ארץ מצרים" שנאסר בתורה (ויקרא יח; ספרא שם). אך דומני שעיקר הבעייתיות בנישואין חד-מיניים, מן הזווית היהודית, אינו בהלכה הצרופה, אלא בהשלכה החברתית-קהילתית של נישואין כאלו. השאלה העומדת על הפרק אינה כלל שאלה של חירות הפרט, אלא השאלה הערכית-מטפיזית של מהות הנישואין. על השאלה הזו מנסים הנאורים לדלג.
© כל הזכויות שמורות למקור ראשון
הרב חיים נבון
המאבק למען נישואין חד-מיניים מוצג כמאבק למען החירות וזכות הבחירה, בעוד למעשה מדובר במאבק לשינוי מהותו של מוסד הנישואין. הומוסקסואלים ולסביות טוענים: לכל אחד יש הזכות להינשא. אבל למעשה הם דורשים זכות אחרת לגמרי: את הזכות לשנות את הגדרת מוסד הנישואין. חִשבו על הומיאופת התובע מהמדינה לכנות אותו "דוקטור לרפואה". בלי להיכנס לוויכוח האם הומיאופתיה עדיפה על רפואה קונבנציונלית, התואר "דוקטור לרפואה" מיוחד מימים ימימה לשנייה ולא לראשונה. תחיה כרצונך, אבל אין לך זכות לכפות עלינו להחליף את תוכנו של תואר כה ותיק.
הנישואין הם כנראה המוסד הנושן ביותר של הציוויליזציה האנושית. המוסד הזה עבר שינויים וגלגולים במהלך הדורות. אך כבר בפרשת בראשית הציבה התורה את האידיאל שאליו שאף מוסד הנישואין מראשיתו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד). המשפחה היהודית הלכה והתקרבה לאידיאל המונוגמי הזוגי של התורה, עד שלפני כאלף שנה השיגה אותו בשלמות.
אך גם בימי קדם, בכל חברה אנושית, "נישואין" כללו תמיד ברית בין גבר לאישה. חז"ל ציינו שאף הגויים הרחוקים מדרכי התורה נמנעים לפחות מחתונה חד-מינית (חולין צב). ואכן, גם בחברות שעודדו יחסים גופניים בין גברים, כמו ביוון העתיקה, לא העלו על הדעת חתונה של שני גברים. ברומא, שגם אזרחיה הכירו יחסים גופניים כאלו, רק הקיסר המטורף נירון התחתן עם גבר בטקס חגיגי. אזרחי רומא הנחרדים אמרו אז שחבל שאביו של הקיסר לא הסתפק בנישואים כאלו, כי אז נירון עצמו לא היה נולד.
ההלכה אסרה נישואין חד-מיניים, וחז"ל ראו בזה "מעשה ארץ מצרים" שנאסר בתורה (ויקרא יח; ספרא שם). אך דומני שעיקר הבעייתיות בנישואין חד-מיניים, מן הזווית היהודית, אינו בהלכה הצרופה, אלא בהשלכה החברתית-קהילתית של נישואין כאלו. השאלה העומדת על הפרק אינה כלל שאלה של חירות הפרט, אלא השאלה הערכית-מטפיזית של מהות הנישואין. על השאלה הזו מנסים הנאורים לדלג.
© כל הזכויות שמורות למקור ראשון
דיון
- על פי הרב נבון, מהי הגדרת הנישואין? מדוע הוא אינו כולל נישואים חד מיניים בהגדרה זו?
- הרב נבון מייחס את הבעיה הנוגעת לנישואים חד מיניים לשדה החברתי ולא ההלכתי, האם אתם מסכימים עם קביעה זו? מדוע להט"בים פוגעים במוסד הנישואין?
- על פי הרב נבון, מהי הגדרת הנישואין? מדוע הוא אינו כולל נישואים חד מיניים בהגדרה זו?
- הרב נבון מייחס את הבעיה הנוגעת לנישואים חד מיניים לשדה החברתי ולא ההלכתי, האם אתם מסכימים עם קביעה זו? מדוע להט"בים פוגעים במוסד הנישואין?
אוריה מבורך, 'ההומואים הדתיים אינם איום', דעות, גיליון 75
אוריה מבורך
[...] כאשר אנו עומדים בפני הומוסקסואל דתי ובוחנים האם בכוחו לאיים על מוסד המשפחה, המהלך הנכון יותר מבחינה סוציולוגית, תיאולוגית ואידיאולוגית יהיה לראות בו בראש ובראשונה "דתי", ולאחר מכן "הומו". כך נוכל סוף-סוף לנשום לרווחה ולהכיר בעובדה המציאותית: השיח ההומו-לסבי הדתי חסר בדיוק את כל המרכיבים שהופכים אותו לכזה המעודד בחירה במיניות חד-מינית או בפירוק משפחה. אם העולם המערבי מידרדר (והוא אכן מידרדר) לקראת מציאות דיסטופית של חברה רב-מינית העשויה טלאים טלאים של שברי משפחות, הדבר יקרה למרות [ההדגשה במקור] השיח ההומו-לסבי היהודי-דתי, ולא בגללו.
דווקא אם מוסד המשפחה חשוב לנו, עלינו להפסיק לתפוס את השיח ההומו-לסבי הדתי כשייך למגמה המערבית, אלא לראות אותו כתת-שיח של הבשורה היהודית. על אף שהרכיב ההטרוסקסואלי הוא חשוב ביותר, צמצום מוסד המשפחה האידיאלי אך ורק לרכיב זה, תוך העדפתו על פני קריטריונים יהודיים של ברית, מרדד את השיח שלנו ופוגם בייחודיותו. שהרי, כפי שראינו לעיל, גם כאשר העולם המערבי דוגל בזוגיות הטרוסקסואלית, ספינת המשפחה המערבית עדיין טובעת, וההטרוסקסואליות איננה מצליחה לסתום את החור הענק שנפער בה. כאשר אנו מבצעים דה-לגיטימציה כלפי הומוסקסואלים דתיים, אנו מאדירים בכך את הרכיב ההטרוסקסואלי תוך הפחתה רדיקלית בחשיבותם של הרכיבים היהודיים האחרים, מה שגורם לנו למצוא את עצמנו עם השיח המערבי על אותה ספינה מתנדנדת.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולנאמני תורה ועבודה
toravoda.org.il
אוריה מבורך
[...] כאשר אנו עומדים בפני הומוסקסואל דתי ובוחנים האם בכוחו לאיים על מוסד המשפחה, המהלך הנכון יותר מבחינה סוציולוגית, תיאולוגית ואידיאולוגית יהיה לראות בו בראש ובראשונה "דתי", ולאחר מכן "הומו". כך נוכל סוף-סוף לנשום לרווחה ולהכיר בעובדה המציאותית: השיח ההומו-לסבי הדתי חסר בדיוק את כל המרכיבים שהופכים אותו לכזה המעודד בחירה במיניות חד-מינית או בפירוק משפחה. אם העולם המערבי מידרדר (והוא אכן מידרדר) לקראת מציאות דיסטופית של חברה רב-מינית העשויה טלאים טלאים של שברי משפחות, הדבר יקרה למרות [ההדגשה במקור] השיח ההומו-לסבי היהודי-דתי, ולא בגללו.
דווקא אם מוסד המשפחה חשוב לנו, עלינו להפסיק לתפוס את השיח ההומו-לסבי הדתי כשייך למגמה המערבית, אלא לראות אותו כתת-שיח של הבשורה היהודית. על אף שהרכיב ההטרוסקסואלי הוא חשוב ביותר, צמצום מוסד המשפחה האידיאלי אך ורק לרכיב זה, תוך העדפתו על פני קריטריונים יהודיים של ברית, מרדד את השיח שלנו ופוגם בייחודיותו. שהרי, כפי שראינו לעיל, גם כאשר העולם המערבי דוגל בזוגיות הטרוסקסואלית, ספינת המשפחה המערבית עדיין טובעת, וההטרוסקסואליות איננה מצליחה לסתום את החור הענק שנפער בה. כאשר אנו מבצעים דה-לגיטימציה כלפי הומוסקסואלים דתיים, אנו מאדירים בכך את הרכיב ההטרוסקסואלי תוך הפחתה רדיקלית בחשיבותם של הרכיבים היהודיים האחרים, מה שגורם לנו למצוא את עצמנו עם השיח המערבי על אותה ספינה מתנדנדת.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולנאמני תורה ועבודה
toravoda.org.il
דיון
- על פי מבורך, האם הטרוסקסואליות מבטיחה את קיום המשפחה בעולם המערבי? מדוע?
- מה לדעתכם מוביל למציאות הבעייתית העולה מקטע זה? האם השיח הלהט"בי הדתי מהווה חלק מבעיות אלו?
- כיצד ניתן לראות את הלהט"בים כחלק ממוסד המשפחה הדתי?
- מהם ההבדלים בהגדרת משפחה ביןדבריה של מבורך לבין דבריו של הרב נבון?
- חשבו על המשפחה שלכם, או על הזוגיות שלכם - על אילו יסודות הם נשענים? האם יסודות אלו דומים יותר להגדרת המשפחה כפי שמופיעה בדבריו של הרב נבון או בדבריה של מבורך?
- על פי מבורך, האם הטרוסקסואליות מבטיחה את קיום המשפחה בעולם המערבי? מדוע?
- מה לדעתכם מוביל למציאות הבעייתית העולה מקטע זה? האם השיח הלהט"בי הדתי מהווה חלק מבעיות אלו?
- כיצד ניתן לראות את הלהט"בים כחלק ממוסד המשפחה הדתי?
- מהם ההבדלים בהגדרת משפחה ביןדבריה של מבורך לבין דבריו של הרב נבון?
- חשבו על המשפחה שלכם, או על הזוגיות שלכם - על אילו יסודות הם נשענים? האם יסודות אלו דומים יותר להגדרת המשפחה כפי שמופיעה בדבריו של הרב נבון או בדבריה של מבורך?
דף הנחיות למנחה:
דף הנחיה להטב ומשפחה.docx
דף הנחיה להטב ומשפחה.docx