הדף מאת: דויד ברק-גורודצקי / הלל ישראל
דף הלימוד מציג את המקורות למנהג ספירת העומר, ואת המנהגים הנלווים להם. זאת על בסיס התבוננות במילה ספירה, בהקשר הקבלי-חסידי, והמשמעות של ספירת העומר הנגזרת מכך
ספירת העומר - ספר ויקרא
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה - שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה - שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.
And ye shall count unto you from the morrow after the day of rest, from the day that ye brought the sheaf of the waving; seven weeks shall there be complete; even unto the morrow after the seventh week shall ye number fifty days; and ye shall present a new meal-offering unto the LORD.
ספירת העומר - ספר דברים
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ
הסברים
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ
הסברים
- מסת נדבת ידך - די נדבת ידך, הכל לפי הברכה (רש"י)
Seven weeks shalt thou number unto thee; from the time the sickle is first put to the standing corn shalt thou begin to number seven weeks. And thou shalt keep the feast of weeks unto the LORD thy God after the measure of the freewill-offering of thy hand, which thou shalt give, according as the LORD thy God blesseth thee.
סידור התפילה
ברכת ספרת העומר
ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר. היום שמונה ימים, שהם שבוע אחד ויום אחד בעומר. חסד שבגבורה
ברכת ספרת העומר
ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר. היום שמונה ימים, שהם שבוע אחד ויום אחד בעומר. חסד שבגבורה
"מהחלון הגבוה ביותר", פרננדו פסואה, תרגום ועריכה: רמי סערי
מילת אזהרה
המיסטיקה שלי צפונה בסרובי לדעת. היא אומרת לחיות מבלי לחשוב על כך.
© כל הזכויות שמורות להוצאת כרמל, ירושלים
www.carmelph.co.il
מושגים
מילת אזהרה
המיסטיקה שלי צפונה בסרובי לדעת. היא אומרת לחיות מבלי לחשוב על כך.
© כל הזכויות שמורות להוצאת כרמל, ירושלים
www.carmelph.co.il
מושגים
- פרננדו פסואה - משורר פורטוגזי מראשית המאה ה-20, שעבד מרבית חייו כפקיד משלוחים בליסבון. נודע בכך שכתב תחת עשרות רבות של הטרונימים - מעין שמות עט. יתכן שמוצאו ממשפחה יהודית.
ספר יצרה, פרק א, א-ז
ספר, סופר, סיפור - ספר יצירה
(א) בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו בשלשה ספרים בספר ספר וספור : (ב) עשר ספירות בלי מה במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחוד מכוונת באמצע במלת לשון ובמלת המעור: (ג) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בורייו והשב יוצר על מכונו: (ד) עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף, עומק ראשי"ת ועומק אחרי"ת, עומק טו"ב ועומק ר"ע, עומק רו"ם ועומק תח"ת, עומק מזר"ח ועומק מער"ב, עומק צפו"ן ועומק דרו"ם. ואדון יחיד א"ל מל"ך נאמן מושל בכולן, ממעון קדשו ועד עדי עד: (ה) עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להם סוף, ודברו בהן ברצוא ושוב, ולמאמרו בסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחוים: (ו) עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף, נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת. שאדון יחיד הוא ואין שני לו. ולפני אחד מה אתה סופר: (ז) עשר ספירות בלימה, בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום, שלכך נאמר רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית:
ספר, סופר, סיפור - ספר יצירה
(א) בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו בשלשה ספרים בספר ספר וספור : (ב) עשר ספירות בלי מה במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחוד מכוונת באמצע במלת לשון ובמלת המעור: (ג) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בורייו והשב יוצר על מכונו: (ד) עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף, עומק ראשי"ת ועומק אחרי"ת, עומק טו"ב ועומק ר"ע, עומק רו"ם ועומק תח"ת, עומק מזר"ח ועומק מער"ב, עומק צפו"ן ועומק דרו"ם. ואדון יחיד א"ל מל"ך נאמן מושל בכולן, ממעון קדשו ועד עדי עד: (ה) עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להם סוף, ודברו בהן ברצוא ושוב, ולמאמרו בסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחוים: (ו) עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף, נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת. שאדון יחיד הוא ואין שני לו. ולפני אחד מה אתה סופר: (ז) עשר ספירות בלימה, בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום, שלכך נאמר רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית:
פרננדו פסואה
פרננדו פסואה
© כל הזכויות שמורות לVictoriano Braga, 1914
en.wikipedia.org
מושגים
פרננדו פסואה
© כל הזכויות שמורות לVictoriano Braga, 1914
en.wikipedia.org
מושגים
- פרננדו פסואה - משורר פורטוגזי מראשית המאה ה-20, שעבד מרבית חייו כפקיד משלוחים בליסבון. נודע בכך שכתב תחת עשרות רבות של הטרונימים - מעין שמות עט. יתכן שמוצאו ממשפחה יהודית.
הלל צייטלין, בפרדס החסידות והקבלה, 1982, עמ' 47-46
שבעת הספירות התחתונות - לפי הלל צייטלין
וככה יצא לראשונה חסד מתפשט לבלי קץ, ואחריו - הפכו: גבורה מצומצמת ומסותרת. ומזיווג שני ההפכים יצאה המידה השלישית - תפארת. תפארת - הלא היא ההרמוניה, התכללותם של חסד וגבורה... המידה המתווכת וממצעת בין החסד המתפשט בלי גבול, הטוב בלי גבול, לבין הדין בלי גבול, ובדרך כלל מידת התפארת היא אמת המידה בכל דבר, והיא מידת הרחמים והאמת... נצח, הוד, יסוד - שלוש מידות אלה הבאות אחרי חסד, גבורה ותפארת, הן בעצם הגמר של כל הספירות. כשהרצון, המחשבה והמידה האלוהית באים לידי החלטה, לידי הסכם לפעול, הרי זה נצח. נצח - ניצוח, חוזק, תוקף, קביעות הרצון... הוד - הרי הוא יופי נגלה, וברמזי החסידים, הוד מלשון הודאה. הכוח האלוהי מודה לעצמו כביכול. יסוד - הרי הוא סיום הכול, התמחשותו של הכוח האלוהי, הריאליות, ואולם לא הריאליות הנגלה לעיני הבשר, כי אם הריאליות האלוהית, הרוחנית, העולמית. מלכות - הספירה האחרונה, הרי היא הכול ולא כלום, לא כלום והכול... כוח הגילוי שבבריאה, ההופעה, המראה, החזיון, הפעולה הנגלית... מלכות הרי היא סוף מעשה במחשבה תחילה... ולפי שסוף סוף הינה התגלות מה שלמעלה הימנה, והרי היא לפי זה רק מקבלת השפעה ולא משפיעה... קוראים לה אספקלריא דלא נהרא (הלבנה שאין לה אור משל עצמה, והיא מקבלת אור מן השמש)
© כל הזכויות שמורות למחבר
שבעת הספירות התחתונות - לפי הלל צייטלין
וככה יצא לראשונה חסד מתפשט לבלי קץ, ואחריו - הפכו: גבורה מצומצמת ומסותרת. ומזיווג שני ההפכים יצאה המידה השלישית - תפארת. תפארת - הלא היא ההרמוניה, התכללותם של חסד וגבורה... המידה המתווכת וממצעת בין החסד המתפשט בלי גבול, הטוב בלי גבול, לבין הדין בלי גבול, ובדרך כלל מידת התפארת היא אמת המידה בכל דבר, והיא מידת הרחמים והאמת... נצח, הוד, יסוד - שלוש מידות אלה הבאות אחרי חסד, גבורה ותפארת, הן בעצם הגמר של כל הספירות. כשהרצון, המחשבה והמידה האלוהית באים לידי החלטה, לידי הסכם לפעול, הרי זה נצח. נצח - ניצוח, חוזק, תוקף, קביעות הרצון... הוד - הרי הוא יופי נגלה, וברמזי החסידים, הוד מלשון הודאה. הכוח האלוהי מודה לעצמו כביכול. יסוד - הרי הוא סיום הכול, התמחשותו של הכוח האלוהי, הריאליות, ואולם לא הריאליות הנגלה לעיני הבשר, כי אם הריאליות האלוהית, הרוחנית, העולמית. מלכות - הספירה האחרונה, הרי היא הכול ולא כלום, לא כלום והכול... כוח הגילוי שבבריאה, ההופעה, המראה, החזיון, הפעולה הנגלית... מלכות הרי היא סוף מעשה במחשבה תחילה... ולפי שסוף סוף הינה התגלות מה שלמעלה הימנה, והרי היא לפי זה רק מקבלת השפעה ולא משפיעה... קוראים לה אספקלריא דלא נהרא (הלבנה שאין לה אור משל עצמה, והיא מקבלת אור מן השמש)
© כל הזכויות שמורות למחבר
ספר פרדס רימונים, רבי משה קורדוברו, שער ו', פרק ה'
עשר ספירות בלי מה
© כל הזכויות שמורות לסריקה באתר grimoar
www.hebrew.grimoar.cz
עשר ספירות בלי מה
© כל הזכויות שמורות לסריקה באתר grimoar
www.hebrew.grimoar.cz
אתר בית חב"ד - ספירת העומר - beitchabad.com
ספירת העומר ושבע הספירות/סימון יעקובסון. תרגום ועריכה: נעמי גבירץ
שבע מידות הרגש תקופת הארבעים ותשעה ימי הספירה נמנית בימים ובשבועות. צרוף שבעת הימים של כל אחד משבעת השבועות ביחד, מרכיבים את ארבעים ותשעה הימים. לכל שבוע, המידה שלו ולכל יום מאותו שבוע, מימד מסוים מאותה מידהתכונה. לדוגמא: השבוע הראשון של הספירה שייך למידת החסד מידת אהבת הטוב. היום הראשון בשבוע הראשון הוא חסד שבחסד בחינת אהבת הטוב בתוך אהבת הטוב. ביום השני של השבוע הראשון אנו מתמקדים על גבורה שבחסד בחינת הריסון העצמי שבאהבת הטוב. היום השלישי בשבוע הראשון הוא תפארת שבחסד ההרמוניה באהבת הטוב, וכן הלאה. נתוח יומי זה מאפשר לעמוד מן הצד ולהתבונן בצורה אובייקטיבית על הרגשות שלנו, שהם למעשה סובייקטיבים. על ידי איתור הנקודות החזקות והחלשות גם יחד, נוכל לפתח ולעדן רגשות אלו עד להשגת בגרות רוחנית ורגשית כאחד.
© כל הזכויות שמורות לאתר בית חב"ד
www.he.chabad.org
ספירת העומר ושבע הספירות/סימון יעקובסון. תרגום ועריכה: נעמי גבירץ
שבע מידות הרגש תקופת הארבעים ותשעה ימי הספירה נמנית בימים ובשבועות. צרוף שבעת הימים של כל אחד משבעת השבועות ביחד, מרכיבים את ארבעים ותשעה הימים. לכל שבוע, המידה שלו ולכל יום מאותו שבוע, מימד מסוים מאותה מידהתכונה. לדוגמא: השבוע הראשון של הספירה שייך למידת החסד מידת אהבת הטוב. היום הראשון בשבוע הראשון הוא חסד שבחסד בחינת אהבת הטוב בתוך אהבת הטוב. ביום השני של השבוע הראשון אנו מתמקדים על גבורה שבחסד בחינת הריסון העצמי שבאהבת הטוב. היום השלישי בשבוע הראשון הוא תפארת שבחסד ההרמוניה באהבת הטוב, וכן הלאה. נתוח יומי זה מאפשר לעמוד מן הצד ולהתבונן בצורה אובייקטיבית על הרגשות שלנו, שהם למעשה סובייקטיבים. על ידי איתור הנקודות החזקות והחלשות גם יחד, נוכל לפתח ולעדן רגשות אלו עד להשגת בגרות רוחנית ורגשית כאחד.
© כל הזכויות שמורות לאתר בית חב"ד
www.he.chabad.org
ר' משה קורדובירו, תומר דבורה, עמ' קצח (הוצאת אשכול)
תומר דבורה - מידת החסד
כיצד ירגיל האדם עצמו במידת החסד. עיקר כניסת האדם אל סוד החסד הוא לאהוב את ה' תכלית אהבה שלא יניח עבודתו לשום סיבה מפני שאין דבר נאהב אצלו כלל לערך אהבתו יתברך, ולזה יתקן תחלה צרכי עבודתו ואח"כ המותר יהיה לשאר הצרכים, ותהיה האהבה הזאת תקועה בלבו בין יקבל טובות מאת הקב"ה ובין יקבל יסורין ותוכחות יחשבם לאהבה לו כדכתיב (משלי כז, ו): "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב", וכדכתיב (דברים ו, ה): "וּבְכָל מְאֹדֶךָ" ופירשו (ברכות נד.) "בכל מדה ומדה וכו'" כדי לכלול כל המדות בחסד ונמצא סוד הנהגתו מהמלכות ועם היות שהיא פועלת דין היא קשורה בחסד, והיינו מדת נחום איש גם זו שהיה אומר "גם זו לטובה", רצה לקשרה תמיד בצד החסד הנקרא טוב והיה אומר גם זו שנראה שהיא בשמאל קשורה בגבורה אינו אלא לטובה היא קשורה בחסד והיה שם דעתו אל צד הטוב במדה ההיא ומסתיר דיניה. וזו היא הנהגה גדולה להיקשר בחסד תמיד.
תומר דבורה - מידת החסד
כיצד ירגיל האדם עצמו במידת החסד. עיקר כניסת האדם אל סוד החסד הוא לאהוב את ה' תכלית אהבה שלא יניח עבודתו לשום סיבה מפני שאין דבר נאהב אצלו כלל לערך אהבתו יתברך, ולזה יתקן תחלה צרכי עבודתו ואח"כ המותר יהיה לשאר הצרכים, ותהיה האהבה הזאת תקועה בלבו בין יקבל טובות מאת הקב"ה ובין יקבל יסורין ותוכחות יחשבם לאהבה לו כדכתיב (משלי כז, ו): "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב", וכדכתיב (דברים ו, ה): "וּבְכָל מְאֹדֶךָ" ופירשו (ברכות נד.) "בכל מדה ומדה וכו'" כדי לכלול כל המדות בחסד ונמצא סוד הנהגתו מהמלכות ועם היות שהיא פועלת דין היא קשורה בחסד, והיינו מדת נחום איש גם זו שהיה אומר "גם זו לטובה", רצה לקשרה תמיד בצד החסד הנקרא טוב והיה אומר גם זו שנראה שהיא בשמאל קשורה בגבורה אינו אלא לטובה היא קשורה בחסד והיה שם דעתו אל צד הטוב במדה ההיא ומסתיר דיניה. וזו היא הנהגה גדולה להיקשר בחסד תמיד.
ישעיהו תשבי, משנת הזוהר, כרך 1, עמ' ל"ה , הוצאת מוסד ביאליק
הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי
אמר רבי אבא: לא סיים המאור הקדוש לומר "חיים" עד שנדמו דבריו. ואני כתבתי בחושבי לכתוב יותר ולא שמעתי [כלום], ולא הרימותי ראשי, שהאור היה רב ולא יכולתי להסתכל. בין כה וכה נזדעזעתי. שמעתי קול קורא ואומר: "אורך ימים ושנות חיים" וגו' (משלי ג',ב), ושמעתי קול אחר: "חיים שאל ממך" (תהלים כ"א, ה). כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שיגיע אליו, שלא יכלו לגשת, שהאור והאש היו סביבו כל אותו יום. התנפלתי על הארץ וגעיתי. לאחר שהאש הלכה ראיתי את המאור הקדוש, קודש הקודשים, שנסתלק מן העולם, שוכב מעוטף על ימינו ופניו שוחקות.
© כל הזכויות שמורות למוסד ביאליק
www.bialik-publishing.co.il
הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי
אמר רבי אבא: לא סיים המאור הקדוש לומר "חיים" עד שנדמו דבריו. ואני כתבתי בחושבי לכתוב יותר ולא שמעתי [כלום], ולא הרימותי ראשי, שהאור היה רב ולא יכולתי להסתכל. בין כה וכה נזדעזעתי. שמעתי קול קורא ואומר: "אורך ימים ושנות חיים" וגו' (משלי ג',ב), ושמעתי קול אחר: "חיים שאל ממך" (תהלים כ"א, ה). כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שיגיע אליו, שלא יכלו לגשת, שהאור והאש היו סביבו כל אותו יום. התנפלתי על הארץ וגעיתי. לאחר שהאש הלכה ראיתי את המאור הקדוש, קודש הקודשים, שנסתלק מן העולם, שוכב מעוטף על ימינו ופניו שוחקות.
© כל הזכויות שמורות למוסד ביאליק
www.bialik-publishing.co.il
