חוליה בשרשרת
הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
השיעור עוסק באופן העברת תרבות ותכנים מדור לדור, ובמקומם המרכזי של ההורים בשרשרת המסירה. תחילה נבחן את השאלה: מה קיבלתי מקודמיי ומה אני מוסר/ת לבאים אחריי? וזאת באמצעות שיריהם של אביהו מדינה ואתי אנקרי ודברים שכתב אלי ברקת. בהמשך נבדוק אילו תכנים מועברים בשרשרת, על מי מוטלת אחריות המסירה ומדוע, זאת באמצעות נתונים מדוח מרכז גוטמן, פסוקים מספר דברים ופירוש הרמב"ן עליהם.
פתיחה
משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים, הרבה ועשו סייג לתורה.
Moses received the Torah at Sinai and transmitted it to Joshua, Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be patient in [the administration of] justice, raise many disciples and make a fence round the Torah.
לימוד משותף או בחברותא
אביהו מדינה, סימנים של דרך (לחן: אביהו מדינה), מתוך האלבום: "סימנים של דרך", 1995
סימנים של דרך/ אביהו מדינה
יושב חושב על אבא, כל שבי אמר.
בשבט פיו הִכּני, מוסר לי מסר.

יושב חושב כי אבא תמים היה וחם.
ישר לבב עם אלוהיו ועם אדם.
וטוב היה לאבא בדרך בה בחר
בתורתו בוטח אמונתו שמר.

סור מרע ועשה טוב
ברוך תהא אז שבעתיים ושכרך לרוב.
בָּרך אל שמים על לחם ומים,
כך אמר לי אבא תם וישר.

יושב חושב על דרך בה אני הולך,
הזו היא דרך מלך שבה אשרך?
האם היא תובילני אל התהילה?
הזה אני מוביל הדרך או היא מובילה?
ושוב חושב על אבא סימן שלי נתן
סימנים של דרך אל עדן הגן.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
אתי אנקרי, שיר לבת, מתוך האלבום: "קראת לי אסתר", המון הפקות- הד ארצי, 1998
שיר לבת/ אתי אנקרי
קחי את החופש שביקשתי לעצמי,
את הכנפיים לציפור שבנפשי,
תקרתך שמים,
לרגלייך אדמה,
את תטבלי גופך במים כשייבש לך בנשמה.

קחי את הדרך שבאה לקראתך,
תראי איך היא עוברת ומשנה הליכתך.
וכשאת אוהבת היי נאמנה,
לקול שגוהה בך, שגוהה בך.

קחי את החופש שביקשתי לעצמי,
את הכנפיים לציפור שבנפשי.
ואם את הולכת לא תהיה זאת עזיבה,
כל העולם הוא בית לציפור במעופה.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
עברתי ללמוד בפנימייה בירושלים, שם פגשתי לראשונה בית כנסת מזרחי-חרדי. באנו, אבל לא ממש הרגשנו שייכים. הבגדים, הידע, הדבקות, ואנחנו מה? ג'ינס וטריקו. הזמינו אותנו לסיום מסכת. באנו עם ג'ינס וטריקו ומיד נדבקנו אחורה אל הקיר החיצוני. נכנס מרן, הרב עובדיה יוסף, כל בית הכנסת על הרגליים, והרב, לא יודע איך, מגיע עד אלי, מברך אותי, מחייך ולוחש: "בוא, אתה שב לידי".
פעם הגענו כמה חבר'ה לבית הכנסת בערב שבת, לחלקנו לא היו כיפות, אבל ידענו שאין בית כנסת, לפחות כך חשבנו, בלי כיפות בצד, לתת למי שבא בלי. חכינו וחכינו, אבל החבר'ה עם המגבעות "טסו" פנימה כדי לא לפספס את המנחה. עמדנו נכלמים בחוץ. עד ש"טסה" לידינו, דבוקה של מגבעות, שסובבה את מי שאחר כך הכרנו כרב בן ציון אבא שאול זצ"ל. הדבוקה "טסה" לתוך בית הכנסת, אך נעצרה וחזרה אחורה. הרב שאל אותנו: "למה אתם לא נכנסים?", השבנו שאין לנו כיפות. הרב הוריד את הכיפה מעל ראשו, נתן לנו ונכנס פנימה. ומיד אחריו קיבלנו כולם כיפות.

כתב: אלי ברקת
דיון
  • אילו מאפיינים מתוך המקורות לעיל הייתם רוצים שילדיכם ימשיכו אחריכם?
  • כיצד ניתן לגרום למסר שיעבור?
(ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: (י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:
Only take heed to thyself, and keep thy soul diligently, lest thou forget the things which thine eyes saw, and lest they depart from thy heart all the days of thy life; but make them known unto thy children and thy children’s children; the day that thou stoodest before the LORD thy God in Horeb, when the LORD said unto me: ‘Assemble Me the people, and I will make them hear My words that they may learn to fear Me all the days that they live upon the earth, and that they may teach their children.’
סיכום
זהו שאמר שם: "וגם בך יאמינו לעולם", (שמות יט, ט) כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק כאילו ראוהו כל הדורות. כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל. והם לא יסתפקו כלל בעדותנו שנעיד להם, אבל יאמינו בודאי שראינו כולנו בעינינו, וכל מה שסיפרנו להם.

מושגים
  • הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.


מילים
  • יסתפקו - יעמידו בספק
Only take heed to yourself, etc, lest you forget [After citing Rashi's words above,] but it is not correct at all. Rather this verse, in my opinion, is a negative commandment, [which] it warns about very much. As when it stated that we should be careful with all of the commandments and guard the statutes and the judgments to do them, it went back to state, "However I am warning you very much to be on guard and guard yourself very very much to remember from where the commandments came to you, such that you not forget the stand at Mount Sinai with all of the things that your eyes saw there - the voices and the torches, His glory and His greatness, and His words that you heard from the fire. And you shall inform your children and your children's children for all time [about] the thing that your eyes saw at this great stand. And the explanation of the reason is in order that you should learn to fear Him all of the days, and teach your children for all generations. If so, you shall do this and not forget Me." And behold, before it mentions the [Ten Commandments], it warns with a negative commandment, that we should never forget anything from this stand and never remove it from our hearts. And it [also] commanded with a positive commandment that we should inform all of our progeny from one generation to another [about] everything that was [perceived] there through sight and hearing...
דיון
  • מה תפקידם של ההורים בתהליך המסירה?
  • מה קורה כאשר ההורים מוותרים על המסירה לילדיהם ולנכדיהם?
דף מספר 1 בסדרה סוגיות בחינוך להורים ומחנכים, דפים נוספים בסדרה:
2 3 4 5 6 7 8 9 10 11