אל הר נבו

"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. דן אלבו אֶל-הַר נְבוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ (דברים לד, א) הוּא עָלָה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ בְּנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, תַּחַת אוֹר וַרְדִּי רָאָה אֵיךְ הָאֶרֶץ נוֹפֶלֶת מַעֲרָבָה עַד-דָּן אֶל הַמָּקוֹם הַמְּדֻיָּק בּוֹ הָאֲדָמָה מִתְרוֹצֶצֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְבַקֶּשֶׁת לִגְנֹב מְעַט שָׁמַיִם תְּחִלָּה הָרוּחַ מִתְכַּוֵּץ אַחַר-כָּךְ הָאוֹר מַאֲדִים וְחֻפָּת הָאַרְגָּמָן מַסְתִּירָה אֶת הַשָּׁמַיִם וּמִתַּחַת לְאַדְמוּת הַכֹּל הַר מַסְתִּיר הַר וְהָהָר שֶֹמֵאֲחוֹרֵי הָהָר מַסְתִּיר אֶת הַכְּאֵב וְהַכְאֵב כְּבָר לֹא יָכוֹל לְהסְתִיר דָּבָר