גלגל חוזר בעולם

בחג השבועות אנו חוגגים עם מגילת רות שתחילתה עצוב וקשה (מוות, אלמנות ועוני) וסופה שמחה - לידת הבן ולימים - לידתו של דוד המלך. זוהי מגילה אופטימית, רומנטית ומלאת תקווה. אך מה קורה כשאנו סוגרים את הספר? מה קרה לרות לאחר הלידה, לאחר שהשכנות לקחו את הילד ושמו בחיקה של נעמי? מה קרה לדוד המלך לאחר שהגיע לגדולות והפך להיות מלך ישראל? כל סוף הוא גם התחלה - האם יש באמת 'סוף טוב'? או שמא לעד נותרת האפשרות ליפול מחדש? ואולי גם לקום? המוקד המרכזי של דף הלימוד הוא יצירת אמנות מיוחדת שנעשתה עבור 'מדרשת' לתערוכת שבועות - "שיבה. אדמה. מלוכה. שבעה יוצרים ומגילת רות"

שלומית כהן אסיף, תמונה של כולם
תמונה של כולם
בשבוע האחרון ללימודים
בכיתה מצלמה וחיוכים
(והמורה באמצע בשמלת פרחים)
וגדעון ליד מיכל
צמד-חמד.
ורות, עוצמת עיניים - חולמת.
ואני לא הייתי בתמונה
הייתה לי אדמת.

ביום האחרון ללימודים
בחצר מצלמה וחיוכים
(והמורה לידי בשמלת פרחים),
וגדעון ומיכל
כבר לא צמד-חמד.
ומיכל עוצמת עיניים, חולמת.
ורות לא היתה בתמונה
היתה לה אדמת.

בתמונה של כולם
בכתה או בחצר
תמיד מישהו חסר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il

דיון
בחג השבועות התקיים מעמד הר סיני בו ניתנו הלוחות הראשונים, בחג זה אנו קוראים את מגילת רות המתארת את הצלחתה של רות להביא ילד לעולם אל מול כל הקשיים, וביום זה חלים יום הולדתו/פטירתו של דוד המלך - צאצאה של רות.
אך מעניין לשים לב שהלוחות ממעמד הר סיני נשתברו. שהילד של רות נלקח על ידי השכנות והושם בחיקה של נעמי ושלדוד המלך לא היו חיים פשוטים כלל (נידוי, תינוקו הראשון מבת שבע מת, בניו מורדים בו, הורגים האחד את השני ולעת זקנתו חלה ורעד מקור)

• לאור האמור לעיל, מדוע לדעתכם בכל זאת חוגגים את שבועות עם מגילת רות דווקא?
• האם יש דבר כזה סיפור עם 'סוף טוב'? או שכל סוף הוא התחלה חדשה העלולה להיות נפילה גדולה?
• האם התעלמות מהמשך הסיפור הקשה מעידה על אופטימיות קריטית או התעלמות אנושית?
• כיצד אתם מבינים את בחירתו של האמן חגי נוימן לצייר כך את דוד המלך?
• האם לדעתכם המשוררת שלומית כהן אסיף בחרה בשם "רות" באופן מקרי או שמא ניתן לקשור אותה לרות המקראית? ואם כן, האם הסיום "תמיד מישהו חסר" הוא פסימי או לא?
• איך אתם מעדיפים את ה"סופים" שלכם בספרים, סרטים והצגות?