הדף מאת: ארז טרבלסי
לרב אשלג תשובה ייחודית לשאלת האלטרואיזם
בבא בתרא י:
בבא בתרא י:
תניא, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: בני, מהו שאמר הכתוב (משלי יד) צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת? נענה רבי אליעזר ואמר: 'צדקה תרומם גוי'- אלו ישראל דכתיב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. 'וחסד לאומים חטאת'- כל צדקה וחסד שאומות העולם עושין חטא הוא להן, שאינם עושים אלא להתגדל בו. ודעביד הכי לא צדקה גמורה היא?! (וכי העושה כן לא עשה צדקה גמורה?!) והתניא (והלא שנינו): האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא, הרי זה צדיק גמור! לא קשיא, כאן בישראל כאן באומות העולם. (רש"י ישראל דעתן לשמים, בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מידת הדין. אבל גוי אינו נותן אלא על מנת כן, ואם לאו מתחרט)".
בבא בתרא י:
תניא, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: בני, מהו שאמר הכתוב (משלי יד) צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת? נענה רבי אליעזר ואמר: 'צדקה תרומם גוי'- אלו ישראל דכתיב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. 'וחסד לאומים חטאת'- כל צדקה וחסד שאומות העולם עושין חטא הוא להן, שאינם עושים אלא להתגדל בו. ודעביד הכי לא צדקה גמורה היא?! (וכי העושה כן לא עשה צדקה גמורה?!) והתניא (והלא שנינו): האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא, הרי זה צדיק גמור! לא קשיא, כאן בישראל כאן באומות העולם. (רש"י ישראל דעתן לשמים, בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מידת הדין. אבל גוי אינו נותן אלא על מנת כן, ואם לאו מתחרט)".
מגיד מישרים לפרשת בראשית
מגיד מישרים לפרשת בראשית
"נשמתין עד דלא אתו לעלמא, דמו למאן דאכיל נהמא דמלכא בלא פולחנא... וכדי למיפק מההוא כיסופא כעי למיתי לההוא עלמא, להתעסק בתורה ומצות 'לעבדה ולשמרה' וייכלון נהמא בלא כיסופא.[ותרגומו: הנשמות כל זמן שלא באו לזה העולם, דומות למי שאוכל את לחם המלך ללא עבודה. וכדי להחלץ מאותה בושה עליהם לרדת לעולם הזה לעסוק בתורה ובמצוות לעבדה ולשמרה, ואז יאכלו לחם ללא בושה.]
מגיד מישרים לפרשת בראשית
"נשמתין עד דלא אתו לעלמא, דמו למאן דאכיל נהמא דמלכא בלא פולחנא... וכדי למיפק מההוא כיסופא כעי למיתי לההוא עלמא, להתעסק בתורה ומצות 'לעבדה ולשמרה' וייכלון נהמא בלא כיסופא.[ותרגומו: הנשמות כל זמן שלא באו לזה העולם, דומות למי שאוכל את לחם המלך ללא עבודה. וכדי להחלץ מאותה בושה עליהם לרדת לעולם הזה לעסוק בתורה ובמצוות לעבדה ולשמרה, ואז יאכלו לחם ללא בושה.]
ירושלמי ערלה פרק א הלכה ג
ירושלמי ערלה פרק א הלכה ג
מה נן קיימין אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר.
ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה דבר הכל אסור. אלא כי נן קיימין בסתם.
כיצד הוא יודע רבי ביבי בשם רבי חנינה אם היו העלים הפוכין כלפי הילדה דבר בריא
שהוא חי מכח הזקנה ואם היו העלים הפוכין כלפי הזקנה דבר בריא שהוא חי מכח הילדה.
אמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה.
ירושלמי ערלה פרק א הלכה ג
מה נן קיימין אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר.
ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה דבר הכל אסור. אלא כי נן קיימין בסתם.
כיצד הוא יודע רבי ביבי בשם רבי חנינה אם היו העלים הפוכין כלפי הילדה דבר בריא
שהוא חי מכח הזקנה ואם היו העלים הפוכין כלפי הזקנה דבר בריא שהוא חי מכח הילדה.
אמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה.
קידושין ז.
בעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא מקודשת אמר ליה רב אשי למר זוטרא אם כן הוה ליה נכסים שיש להם אחריות נקנין עם נכסים שאין להם אחריות ואנן איפכא תנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה אמר ליה מי סברת דאמרה ליה אגב הכא באדם חשוב עסקינן דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא ליה נפשה
בעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא מקודשת אמר ליה רב אשי למר זוטרא אם כן הוה ליה נכסים שיש להם אחריות נקנין עם נכסים שאין להם אחריות ואנן איפכא תנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה אמר ליה מי סברת דאמרה ליה אגב הכא באדם חשוב עסקינן דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא ליה נפשה
Rava raises a dilemma: If a woman said to a man: Here are one hundred dinars and I will be betrothed to you, what is the halakha? Mar Zutra said in the name of Rav Pappa: She is betrothed. Rav Ashi said to Mar Zutra: If so, this is an example of a case in which property that serves as a guarantee is acquired with property that is not guaranteed. Land is property that serves as a guarantee, and, as derived by way of a verbal analogy, the same applies to people. Money is property that does not serve as a guarantee. Through his acquisition of the money, this man acquires the woman as well. Rav Ashi asks: But we learned the opposite in a mishna (26a): Property that does not serve as a guarantee can be acquired with property that serves as a guarantee through giving money, through giving a document, or through taking possession of them. By contrast, property that serves as a guarantee cannot be acquired by means of acquiring property that does not serve as a guarantee. Mar Zutra said to Rav Ashi: Do you maintain that she wants her acquisition to be performed by means of money, i.e., he will acquire her as well through monetary acquisition? Not so, as here we are dealing with an important man, as, due to the benefit she receives from the fact that he consents to accept a gift from her, she agrees to transfer herself to him.
הרב אורי שרקי, חסד – הכיצד? , מתוך ספר החיים "ממתי" לע"נ של אמתי יקותיאל הי"ד
טוב הארץ לטו בשבט, הרב שרקי:
א. רצון לקבל על מנת לקבל- זהו מצבו של התינוק. אמנם, אין בכך כל רע, משום שתפקידו של האדם בשלב זה של חייו הוא לבנות את כלי הקבלה. אך אצל מבוגר, התנהגות זו מאפיינת דווקא את הרשע.
ב. רצון להשפיע על מנת לקבל - זהו מצב הילד המתפתח. התניית הקבלה בנתינה היא פרי החינוך. התנהגות זו, הרצויה אצל הילד, מאפיינת אצל המבוגר את הצבוע, העושה מעשה חסד למען עצמו.
ג. רצון להשפיע על מנת להשפיע. שלב זה הוא פרי ההרגל. מרוב תרגול של מידת החסד, מתהפכת תכונתו של האדם לרצון אידאליסטי של נתינה בלבד. תכונה זו מצויה אצל הנער, כשהוא חי את התקופה הערכית ביותר בחייו, המלווה בסכנות רבות בשל היאוש העשוי לתקוף את הצעיר כשהוא מתוודע לכך שהוא מוכרח בעל כרחו לקבל. התנהגות זו, שראוי לה להימשך לזמן קצר בחיי האדם, מאפיינת אצל המבוגרים את המשוגע, הסבור בסתר לבו שהוא אלוה, שכן, אינו זקוק לאדם.
ד. רצון לקבל על מנת להשפיע- זהו מצב הבגרות המוסרית והנפשית כאחד המהוה את האידאל ההתנהגותי של היהדות. כאן חדלה מלחמת היצרים ההופכת את עולמו המוסרי של האדם לגיהנם ומתגלה ההרמוניה בין היצרים. אמנם רצונו של הנברא לקבל, ובכך הוא נאמן לזהותו כנברא, אך מאחר ומגמת הקבלה היא לשם הנתינה, יש בה משום הידמות לבורא והקבלה הופכת להיות הנאה קדושה, שבה ישפיע האדם נחת רוח ליוצרו שלשם כך בראו, שיקבל. כך שכשהוא מקבל דייקא, עושה חסד עם קונו.
טוב הארץ לטו בשבט, הרב שרקי:
א. רצון לקבל על מנת לקבל- זהו מצבו של התינוק. אמנם, אין בכך כל רע, משום שתפקידו של האדם בשלב זה של חייו הוא לבנות את כלי הקבלה. אך אצל מבוגר, התנהגות זו מאפיינת דווקא את הרשע.
ב. רצון להשפיע על מנת לקבל - זהו מצב הילד המתפתח. התניית הקבלה בנתינה היא פרי החינוך. התנהגות זו, הרצויה אצל הילד, מאפיינת אצל המבוגר את הצבוע, העושה מעשה חסד למען עצמו.
ג. רצון להשפיע על מנת להשפיע. שלב זה הוא פרי ההרגל. מרוב תרגול של מידת החסד, מתהפכת תכונתו של האדם לרצון אידאליסטי של נתינה בלבד. תכונה זו מצויה אצל הנער, כשהוא חי את התקופה הערכית ביותר בחייו, המלווה בסכנות רבות בשל היאוש העשוי לתקוף את הצעיר כשהוא מתוודע לכך שהוא מוכרח בעל כרחו לקבל. התנהגות זו, שראוי לה להימשך לזמן קצר בחיי האדם, מאפיינת אצל המבוגרים את המשוגע, הסבור בסתר לבו שהוא אלוה, שכן, אינו זקוק לאדם.
ד. רצון לקבל על מנת להשפיע- זהו מצב הבגרות המוסרית והנפשית כאחד המהוה את האידאל ההתנהגותי של היהדות. כאן חדלה מלחמת היצרים ההופכת את עולמו המוסרי של האדם לגיהנם ומתגלה ההרמוניה בין היצרים. אמנם רצונו של הנברא לקבל, ובכך הוא נאמן לזהותו כנברא, אך מאחר ומגמת הקבלה היא לשם הנתינה, יש בה משום הידמות לבורא והקבלה הופכת להיות הנאה קדושה, שבה ישפיע האדם נחת רוח ליוצרו שלשם כך בראו, שיקבל. כך שכשהוא מקבל דייקא, עושה חסד עם קונו.