עשרת הדיברות
הדף מאת: שלומי פרלמוטר, רננה פילזר, בית מדרש אלול / בית מדרש אלול
בפתח הלימוד ננסה לעמוד על הצורה שבה מסודרים עשרת הדיברות במקרא, ולברר מהו הרציונל העומד מאחורי הסדר הזה. לאחר מכן נדון מתוך מכילתא דרבי ישמעאל על פרשת יתרו, נדון במושגים 'אלוהים אחרים' ו'אחרוּת', נדון בתפיסה הפולחנית של אלוהי כסף ואלוהי זהב מול מזבח אדמה, ונדון בפרשנויות ל"לא תעשון איתי אלוהי כסף..."(שמות כ, כ) המובאות במכילתא דרבי ישמעאל. לאחר מכן מתוך דברים ד', ובפרט מהפסוקים המתייחסים לעבודת כוכבים, נדון בשאלת הלגיטימיות של עבודת כוכבים בקרב כלל העמים.
עשרת הדיברות
(א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. (ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. (ג) לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. (ד) לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו ֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. (ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו ֹתָי. (ו) לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. (ז) זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַה' אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ (יא) כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (יב) לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף; לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
And God spoke all these words, saying: I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage. Thou shalt have no other gods before Me. Thou shalt not make unto thee a graven image, nor any manner of likeness, of any thing that is in heaven above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth; thou shalt not bow down unto them, nor serve them; for I the LORD thy God am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation of them that hate Me; and showing mercy unto the thousandth generation of them that love Me and keep My commandments. Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Remember the sabbath day, to keep it holy. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates; for in six days the LORD made heaven and earth, the sea, and all that in them is, and rested on the seventh day; wherefore the LORD blessed the sabbath day, and hallowed it. Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee. Thou shalt not murder. Thou shalt not commit adultery. Thou shalt not steal. Thou shalt not bear false witness against thy neighbour.
דיון
נסו לסדר את עשרת הדיברות לפי סדר החשיבות של הדיברות בעיניכם.

האם תוכלו למצוא את ההיגיון העומד מאחורי הסדר שלהן במקרא?

כיצד היו נראים עשרת הדיברות שלכם, האם הייתם מורידים או מוסיפים מצוות מסוימות?
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחודש, פרשה ו'
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחודש, פרשה ו'
לא יהיה לך אלהים אחרים. למה נאמר? לפי שנאמר, לא תעשה לך פסל וכל תמונה, אין לי אלא שלא יעשה, העשוי כבר מנין שלא יקיים? תלמוד לומר לא יהיה לך אלהים אחרים.
אלהים אחרים, וכי אלוהות הן? והלא כבר נאמר, "ונתון את אלוהיהם באש כי לא אלהים המה" (ישעיה לז:יט) ומה תלמוד לומר אלהים אחרים? אלא שאחרים קוראין אותם אלוהות.
דבר אחר אלהים אחרים, שהם מאחרין את הטובה מלבוא לעולם. דבר אחר אלוהים אחרים, שהן עושים את עובדיהם אחרים. דבר אחר אלהים אחרים, שהם אחרים לעובדיהם. וכן הוא אומר "הן יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו" (שם מז:ז).
רבי אליעזר אומר, אלהים אחרים, שהם מחדשים להם אלהות בכל יום. הא כיצד? היה לו של זהב ונצרך לו, עשאו של כסף. <היה לו של כסף> ונצרך לו, עשאו של נחושת. ונצרך לו, עשאו של ברזל או מעופרת וכן הוא אומר חדשים מקרוב באו. רבי יצחק אומר, אלו נפרט להם כל שם עבודה זרה, לא היה מספיק להם כל העורות שבעולם. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: בא וראה, לשון שתפסה תורה למולך, כל שתמליכנו עליך אפילו קיסם אחד או חרס. רבי אומר, אלהים אחרים, שהם אחרונים למי שהוא אחרון במעשים, ומי הוא אחרון במעשים, מי שקורא אותם אלוהות.
דיון
"שמאחרין את הטובה...שעושים את עובדיהם אחרים...שהם אחרים לעובדיהם" - פרשנויות אפשריות ל'אחרים'. האם מבחינתכם 'אחרוּת' היא יתרון או חיסרון?
שמות כ'
(יח) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה, כֹּה תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן-הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. (יט) לֹא תַעֲשׂוּן, אִתִּי: אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. (כ) מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ; בְּכָל מָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ.
And the people stood afar off; but Moses drew near unto the thick darkness where God was. And the LORD said unto Moses: Thus thou shalt say unto the children of Israel: Ye yourselves have seen that I have talked with you from heaven. Ye shall not make with Me—gods of silver, or gods of gold, ye shall not make unto you.
דיון
מזבח אדמה מול אלוהי כסף וזהב. מה ההבדל בתפיסה הפולחנית?
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחודש, פרשה י'
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחדש, פרשה י'
לא תעשון אתי. רבי ישמעאל אומר, לא תעשון דמות שמשי המשמשין לפני במרום, לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים. ר' נתן אומר, לא תעשון אותי, שלא תאמר, עושה אני לו כמין דמות ואשתחווה לו, ת"ל לא תעשון אותי, וכתיב "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד:טו) כי לא ראיתם כל תמונה.
רבי עקיבא אומר, לא תעשון אתי, שלא תנהגו בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיהן, שכשהטובה באה עליהן הם מכבדין אלוהיהם שנאמר "על כן יזבח לחרמו" וגו' ( חבקוק א: טז) וכשהפורענות באה עליהן, הם מקללים את אלוהיהם, שנאמר "והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלוהיו" (ישעיה ח:כא) אבל אתם, אם הבאתי עליכם את הטובה, תנו הודאה, הבאתי עליכם את הייסורין, תנו הודאה.
דיון
"לא תעשון אִתִי" - מה ההבדל בין שלושת הפירושים לפסוק?
(נסו לתרגם את המשפט לאנגלית לפי כל אחד מהפירושים)
דברים ד'
(יב) וַיְדַבֵּר ה’ אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל. (יג) וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים. (יד) וְאֹתִי צִוָּה ה’, בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. (טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה’ אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. (טז) פֶּן-תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל סָמֶל: תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה. (יז) תַּבְנִית, כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם. (יח) תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. (יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם. (כ) וְאֶתְכֶם לָקַח ה’, וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה, כַּיּוֹם הַזֶּה. (כא) וַה’ הִתְאַנַּף-בִּי, עַל-דִּבְרֵיכֶם; וַיִּשָּׁבַע, לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן, וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. (כב) כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן; וְאַתֶּם, עֹבְרִים, וִירִשְׁתֶּם, אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת. (כג) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן-תִּשְׁכְּחוּ אֶת-בְּרִית ה’ אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר כָּרַת, עִמָּכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, אֲשֶׁר צִוְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ. (כד) כִּי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא: אֵל, קַנָּא. (כה) כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה’-אֱלֹהֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ. (כו) הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן. (כז) וְהֵפִיץ ה’ אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג ה’ אֶתְכֶם שָׁמָּה. (כח) וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: עֵץ וָאֶבֶן--אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן. (כט) וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-ה’ אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ: כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
And the LORD spoke unto you out of the midst of the fire; ye heard the voice of words, but ye saw no form; only a voice. And He declared unto you His covenant, which He commanded you to perform, even the ten words; and He wrote them upon two tables of stone. And the LORD commanded me at that time to teach you statutes and ordinances, that ye might do them in the land whither ye go over to possess it. Take ye therefore good heed unto yourselves—for ye saw no manner of form on the day that the LORD spoke unto you in Horeb out of the midst of the fire— lest ye deal corruptly, and make you a graven image, even the form of any figure, the likeness of male or female, the likeness of any beast that is on the earth, the likeness of any winged fowl that flieth in the heaven, the likeness of any thing that creepeth on the ground, the likeness of any fish that is in the water under the earth; . and lest thou lift up thine eyes unto heaven, and when thou seest the sun and the moon and the stars, even all the host of heaven, thou be drawn away and worship them, and serve them, which the LORD thy God hath allotted unto all the peoples under the whole heaven. But you hath the LORD taken and brought forth out of the iron furnace, out of Egypt, to be unto Him a people of inheritance, as ye are this day. Now the LORD was angered with me for your sakes, and swore that I should not go over the Jordan, and that I should not go in unto that good land, which the LORD thy God giveth thee for an inheritance; but I must die in this land, I must not go over the Jordan; but ye are to go over, and possess that good land. Take heed unto yourselves, lest ye forget the covenant of the LORD your God, which He made with you, and make you a graven image, even the likeness of any thing which the LORD thy God hath forbidden thee. For the LORD thy God is a devouring fire, a jealous God. When thou shalt beget children, and children’s children, and ye shall have been long in the land, and shall deal corruptly, and make a graven image, even the form of any thing, and shall do that which is evil in the sight of the LORD thy God, to provoke Him; I call heaven and earth to witness against you this day, that ye shall soon utterly perish from off the land whereunto ye go over the Jordan to possess it; ye shall not prolong your days upon it, but shall utterly be destroyed. And the LORD shall scatter you among the peoples, and ye shall be left few in number among the nations, whither the LORD shall lead you away. And there ye shall serve gods, the work of men’s hands, wood and stone, which neither see, nor hear, nor eat, nor smell. But from thence ye will seek the LORD thy God; and thou shalt find Him, if thou search after Him with all thy heart and with all thy soul.
דיון
"אשר חלק ה' אלוהיך אתם לכל העמים" האם עבודת כוכבים היא לגיטימית לעמים אחרים?

האם ייתכן כי היא אסורה רק על עם ישראל?
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה עשרת הדיברות.rtf