צמצום הפער החברתי – דרישה מוסרית מציאותית או אוּטופיה?
הדף מאת: נח חיות / אתר מדרשת
הפער הכלכלי בישראל הוא מהגבוהים ביותר בחברה המערבית. כמעט לאחר כל רפורמה כלכלית אנו מגלים שהעשירים הפכו לעשירים יותר והעניים נעשו עניים יותר. פרשת בהר מלמדת אותנו כיצד לנהל חברה צודקת, ומזכירה שגם חוקים אלו נאמרו מסיני, ותוקפם אינו נופל מתוקפם של עשרת הדיברות. דף לימוד במסגרת "פשרה בשניים" של אתר MAKO
(י) וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. (יא) יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת-סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת-נְזִרֶיהָ. (יב) כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן-הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. (יג) בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ.
And ye shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a jubilee unto you; and ye shall return every man unto his possession, and ye shall return every man unto his family. A jubilee shall that fiftieth year be unto you; ye shall not sow, neither reap that which groweth of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines. For it is a jubilee; it shall be holy unto you; ye shall eat the increase thereof out of the field. In this year of jubilee ye shall return every man unto his possession.
דיון
כיצד מאפשר היובל לצמצם את הפערים הכלכליים בין המעמדות השונים?
(כה) כִּי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. (כו) וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה-לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. (כז) וְחִשַּׁב אֶת-שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת-הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר-לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. (כח) וְאִם לֹא-מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. {ס} (כט) וְאִישׁ כִּי-יִמְכֹּר בֵּית-מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד-תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ. (ל) וְאִם לֹא-יִגָּאֵל עַד-מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר-בָּעִיר אֲשֶׁר-לא (לוֹ) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל.
If thy brother be waxen poor, and sell some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother hath sold. And if a man have no one to redeem it, and he be waxen rich and find sufficient means to redeem it; then let him count the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession. But if he have not sufficient means to get it back for himself, then that which he hath sold shall remain in the hand of him that hath bought it until the year of jubilee; and in the jubilee it shall go out, and he shall return unto his possession. And if a man sell a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption. And if it be not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him that bought it, throughout his generations; it shall not go out in the jubilee.
דיון
גם שדות חוזרים אל בעליהם ביובל, אפילו אם אין להם יכולת כלכלית לגאול אותם. מדוע הבדילה התורה בין 'אחוזה' לבין 'בית מושב עיר חומה'? על מה זה מעיד?
(לה) וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. (לו) אַל-תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. (לז) אֶת כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ. (לח) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.
And if thy brother be waxen poor, and his means fail with thee; then thou shalt uphold him: as a stranger and a settler shall he live with thee. Take thou no interest of him or increase; but fear thy God; that thy brother may live with thee. Thou shalt not give him thy money upon interest, nor give him thy victuals for increase. I am the LORD your God, who brought you forth out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, to be your God.
דיון
בפיסקה זו אוסרת התורה על לקיחת ריבית על הלוואות.
תיקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו להתעסק בהן, יהיה חצי הממון בתורת הלוואה, והרי המתעסק חייב באחריותו, אף על פי שאבד באונס. והחצי האחר בתורת פיקדון, והרי הוא באחריות בעל המעות. ואם נגנב או אבד החצי של פיקדון, אין המתעסק חייב לשלם, ולפיכך יהיה שכר זו החצי, אם הרוויח, של בעל המעות

מושגים
  • משנה תורה - רמב"ם החל לכתוב את "משנה תורה" בשנת 1177, ועסק בכתיבתו עשר שנים. על הצורך בכתיבתו כותב הרמב"ם בהקדמה לספרו: ..."לפיכך קראתי את שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה בכתב תחילה, ואח"כ קורא בזה- ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם"
The sages have provided that when someone gives money to another person to do business, half the amount should be regarded as a loan, so that the one who engages in the transactions (mithassek) is held responsible for it, even if it is lost by accident; the other half should be in the form of a deposit, so that the investor remains responsible for it. Accordingly, if half the amount that is regarded as a deposit is stolen or lost, the mithassek is not required to pay. Hence, the profit made by this half belongs to the investor.— —
דיון
לפנינו הבסיס ל"היתר עיסקא", היתר שמאפשר להלוות בריבית ולפיו עובדים הבנקים בישראל ולמעשה כמעט כל השוק הכספי היהודי.

האם עדיין נותרה משמעות לפסוקים האוסרים הלוואה בריבית? במה היא מתבטאת לדעתכם?
יוסי צוריה, מחזור החיים של הפירמה היהודית, פורסם באתר המכללה האקדמית נתניה
דבר ידוע ומקובל הוא כי העולם בנוי במחזוריות של צמיחה והרפיה. ללא התכוננות למחזוריות זו המשבר יגיע בהפתעה ובעוצמה. ניתן להדחיק עובדה זו או להתכונן למשבר זה על ידי צבירת נכסים לשנים רזות. אך שיטה מתקדמת יותר תנסה להכניס את המחזוריות הזו לתוך מחזור החיים של הכלכלה בצורה מובנית: וכך, על ידי הכנה מראש ועל ידי יצירת הרפיה מבוקרת מזמן לזמן, ניתן למנוע את הופעת המשבר הלא מתוכנן. המחזור הכלכלי היהודי מורכב משש שנות מעשה ושנת הרפיה, מחזור המקביל גם לששת ימי המעשה ויום המנוחה. הלכות חברות בשמיטה נדונו כבר במקום אחר וכאן נדון בששת שנות המעשה
© כל הזכויות שמורות ל
www.netanya.ac.il


הסברים
  • רעיון המחזוריות בכלכלה ואף הצורך בו מקובל על כל הכלכלנים. ראו למשל את הציטטה הבאה: "...המסקנה מכל אלה היא שכנראה עדיף להסתפק בתקופות גאות של 10-8 שנים ובעקבותם מיתון של שנה וחצי עד שנתיים, מאשר להסתכן בהארכת תקופת הגאות ל-15 שנים ויותר. אין ברירה אלא לקבל מחזוריות כלכלית כהכרח בל יגונה. ...תקופת המיתון היא תקופת התייעלות של המשק על כל מרכיביו. לא ניתן ליעל חברות וארגונים בתקופת גאות. תקופת גאות ארוכה מביאה להסתיידות עורקים כלכלית ולירידה בפריון המשק, תוך עליה משמעותית בשכר ובבונוסים. מיתון הוא הזמן לחזור לשפיות גם בנושאי השכר והפיצוי למנהלים ולעובדים...." מתוך: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000439595=3179=3179
מושגים
  • יוסי צוריה - סגן נשיא בכיר בחברת ההיי טק NDS
Error loading media...
אריאל פיקאר ונח חיות על פרשת הר