הדף מאת: יגאל צחור
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור וחכמיו, דור דור ודורשיו, דור דור ושופטיו.
מושגים
מושגים
- ר יהושע דסכנין - רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. חי ופעל במאה הרביעית.
- ויקרא רבה - מדרש אגדה ארצישראלי קדום לספר ויקרא. נערך באמצע המאה ה-5 לספירה (תקופת האמוראים).
מדרש א':
אמר לו: "כך עלתה במחשבה וכך מנהגו של עולם, דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו,
עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני, ועכשיו נטלת אתה חלקך והגיע שעה של יהושע תלמידך לשרת".
אמר לו: "רבונו של עולם, אם מפני יהושע תלמידי אני מת, אלך ואהיה לו תלמיד".
אמר לו הקב"ה: "אם אתה רוצה לעשות כך, לך עשה".
עמד והשכים, והיה יהושע יושב ודורש, ועמד משה וכפף קומתו, והניח ידו על פיו, ונתעלמו עיניו של יהושע ולא ראה אותו כדי שלא יצטער וישלים עצמו אליו. והלכו ישראל אצל פתחו של משה ללמוד תורה.
שאלו ואמרו: "משה רבינו, היכן הוא"?
אמרו להם: "השכים לפתחו של יהושע".
הלכו ומצאוהו בפתחו של יהושע, והיה יהושע יושב ודורש, ומשה עומד ברגליו.
אמרו לו ליהושע: "מה עלתה השעה הזו, שמשה עומד ואתה יושב"?
כיון שתלה עיניו וראהו, מיד קרע את בגדיו וצעק ובכה.
אמר: "רבי, רבי, אדוני, אבי, למה אתה מחייבני ומענישני"?
אמרו ישראל למשה: "משה רבינו, למדנו תורה".
אמר להם: "אין לי רשות".
אמרו לו: "אין אנו מניחין אותך".
יצאה בת קול ואמרה להם: למדו מיהושע.
קבלו עליהם לישב וללמוד מיהושע. ישב יהושע בראש ומשה מימינו ובני אהרן משמאלו, והיה יושב ודורש בפני משה. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בשעה שאמר יהושע "ברוך שבחר בצדיקים", נטלו מסורות החכמה ממשה ונתנו ליהושע, ולא היה יודע משה מה היה יהושע דורש.
אחר שעמדו ישראל מהישיבה אמרו לו: "משה, סתום לנו את התורה".
אמר להם: "איני יודע מה להשיב לכם".
והיה משה רבינו, עליו השלום, נכשל ונופל.
באותה שעה אמר משה: "רבונו של עולם, עד עכשיו בקשתי חיים, עכשיו הרי נפשי מסורה בידיך".
אמר לו: "כך עלתה במחשבה וכך מנהגו של עולם, דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו,
עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני, ועכשיו נטלת אתה חלקך והגיע שעה של יהושע תלמידך לשרת".
אמר לו: "רבונו של עולם, אם מפני יהושע תלמידי אני מת, אלך ואהיה לו תלמיד".
אמר לו הקב"ה: "אם אתה רוצה לעשות כך, לך עשה".
עמד והשכים, והיה יהושע יושב ודורש, ועמד משה וכפף קומתו, והניח ידו על פיו, ונתעלמו עיניו של יהושע ולא ראה אותו כדי שלא יצטער וישלים עצמו אליו. והלכו ישראל אצל פתחו של משה ללמוד תורה.
שאלו ואמרו: "משה רבינו, היכן הוא"?
אמרו להם: "השכים לפתחו של יהושע".
הלכו ומצאוהו בפתחו של יהושע, והיה יהושע יושב ודורש, ומשה עומד ברגליו.
אמרו לו ליהושע: "מה עלתה השעה הזו, שמשה עומד ואתה יושב"?
כיון שתלה עיניו וראהו, מיד קרע את בגדיו וצעק ובכה.
אמר: "רבי, רבי, אדוני, אבי, למה אתה מחייבני ומענישני"?
אמרו ישראל למשה: "משה רבינו, למדנו תורה".
אמר להם: "אין לי רשות".
אמרו לו: "אין אנו מניחין אותך".
יצאה בת קול ואמרה להם: למדו מיהושע.
קבלו עליהם לישב וללמוד מיהושע. ישב יהושע בראש ומשה מימינו ובני אהרן משמאלו, והיה יושב ודורש בפני משה. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בשעה שאמר יהושע "ברוך שבחר בצדיקים", נטלו מסורות החכמה ממשה ונתנו ליהושע, ולא היה יודע משה מה היה יהושע דורש.
אחר שעמדו ישראל מהישיבה אמרו לו: "משה, סתום לנו את התורה".
אמר להם: "איני יודע מה להשיב לכם".
והיה משה רבינו, עליו השלום, נכשל ונופל.
באותה שעה אמר משה: "רבונו של עולם, עד עכשיו בקשתי חיים, עכשיו הרי נפשי מסורה בידיך".
הרב ד"ר יהודה ברנדס, 'זכור ימות עולם', בתוך אתר בית מורשה
זכור ימות עולם
"זה היום תחילת מעשיך" - היום בו אדם מתחיל. מתחיל שנה חדשה, תלמיד מתחיל שנת לימודים, בין אם זו כתה א' ובין אם זו הצעת מחקר לדוקטורט באוניברסיטה. עובד מתחיל שנת עבודה חדשה. זוג צעיר מתחיל את שנות נישואיו, בר מצוה מתחיל לקיים מצוות. גימלאי מתחיל את שנות הפרישה. כל אדם מתחיל תקופת חיים חדשה. כל התחלה כזאת מושתתת על "זכרון ליום ראשון". זכרון של השנה שעברה, זכרון של התקופה הקודמת. כל התחלה תמיד תהיה מבוססת על על איזה שהוא זכרון קודם.
תלמיד שמתחיל כיתה חדשה חייב לדעת מה למדו בשנה שעברה בבית הספר, אדם שמתחיל שנה חדשה ולא יסיק מסקנות מהשנה שעברה לא יצליח להתקדם. אפילו תינוק שזה עתה נולד, שמתחיל מההתחלה שנראית הראשונית ביותר אינו נולד "דף חלק". המחלוקת בסוגית ה'טאבולה ראסה' (ראש חלק) שהעסיקה מלומדים בדורות הקודמים, הוכרעה. היום כבר ברור, שהתינוק יוצא לעולם עם זכרון מוטמע גנטית, הד.נ.א שלו מכיל ירושת דורות רבים שלפניו, של הוריו ושל סביו ושל זכרון של דורות קדמונים.
"אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך", אי אפשר לסמוך רק על הזכרונות הטבעיים, הפשוטים. זכרון מחייב מאמץ. צריך לעמול כדי לזכור ולא לשכוח. כדי שהדברים יהיו חקוקים וזמינים לתודעה בכל עת. הקדוש ברוך הוא הוא 'זוכר כל הנשכחות', לא כך הם בני האדם, הללו צריכים להתאמץ כדי לזכור.
© כל הזכויות שמורות לבית מורשה בירושלים
www.bmj.org.il
זכור ימות עולם
"זה היום תחילת מעשיך" - היום בו אדם מתחיל. מתחיל שנה חדשה, תלמיד מתחיל שנת לימודים, בין אם זו כתה א' ובין אם זו הצעת מחקר לדוקטורט באוניברסיטה. עובד מתחיל שנת עבודה חדשה. זוג צעיר מתחיל את שנות נישואיו, בר מצוה מתחיל לקיים מצוות. גימלאי מתחיל את שנות הפרישה. כל אדם מתחיל תקופת חיים חדשה. כל התחלה כזאת מושתתת על "זכרון ליום ראשון". זכרון של השנה שעברה, זכרון של התקופה הקודמת. כל התחלה תמיד תהיה מבוססת על על איזה שהוא זכרון קודם.
תלמיד שמתחיל כיתה חדשה חייב לדעת מה למדו בשנה שעברה בבית הספר, אדם שמתחיל שנה חדשה ולא יסיק מסקנות מהשנה שעברה לא יצליח להתקדם. אפילו תינוק שזה עתה נולד, שמתחיל מההתחלה שנראית הראשונית ביותר אינו נולד "דף חלק". המחלוקת בסוגית ה'טאבולה ראסה' (ראש חלק) שהעסיקה מלומדים בדורות הקודמים, הוכרעה. היום כבר ברור, שהתינוק יוצא לעולם עם זכרון מוטמע גנטית, הד.נ.א שלו מכיל ירושת דורות רבים שלפניו, של הוריו ושל סביו ושל זכרון של דורות קדמונים.
"אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך", אי אפשר לסמוך רק על הזכרונות הטבעיים, הפשוטים. זכרון מחייב מאמץ. צריך לעמול כדי לזכור ולא לשכוח. כדי שהדברים יהיו חקוקים וזמינים לתודעה בכל עת. הקדוש ברוך הוא הוא 'זוכר כל הנשכחות', לא כך הם בני האדם, הללו צריכים להתאמץ כדי לזכור.
© כל הזכויות שמורות לבית מורשה בירושלים
www.bmj.org.il
הרב משה שמואל גלזנר, הקדמה לספרו 'דור רביעי'
ומעתה, מי שאינו רוצה לעקם האמת, יגיע להחלטה שמה שנמסר פירוש התורה על פה ונאסר לכתבה, הוא כדי שלא לעשותה קיום לדור דורות, ושלא לקשור ידי חכמי דור ודור לפרש הכתובים כפי הבנתם. כי רק על אופן זה נבין נצחיות התורה, כי שינוי הדורות ודעותיהם מצבם ומעמדם הגשמי והמוסרי, דורשות שינוי דיניהם תקנות ותיקונים. האמת היא שהיא חכמה נפלאה מחכמת התורה שמסרה לחכמי כל דור ודור פירוש התורה, כדי שתהיה התורה חיה עם האומה ומתפתחת עמה, והיא היא נצחיותה.
ומעתה, מי שאינו רוצה לעקם האמת, יגיע להחלטה שמה שנמסר פירוש התורה על פה ונאסר לכתבה, הוא כדי שלא לעשותה קיום לדור דורות, ושלא לקשור ידי חכמי דור ודור לפרש הכתובים כפי הבנתם. כי רק על אופן זה נבין נצחיות התורה, כי שינוי הדורות ודעותיהם מצבם ומעמדם הגשמי והמוסרי, דורשות שינוי דיניהם תקנות ותיקונים. האמת היא שהיא חכמה נפלאה מחכמת התורה שמסרה לחכמי כל דור ודור פירוש התורה, כדי שתהיה התורה חיה עם האומה ומתפתחת עמה, והיא היא נצחיותה.