לקראת שבת: על הציפייה
הדף מאת: אדוה הכהן בומנדיל / אתר מדרשת
הפיוט 'על אהבתך אשתה גביעי' לר' יהודה הלוי (ריה"ל), מתאר את ציפיית המשורר לבוא השבת. בזה אחר זה מונה הפיוט את ימות השבוע, לתחילתם מלווה נימת עייפות מן העבודה, ובהמשכם כבר נשמעת נימה של תקווה ושמחה לקראת בוא השבת. מהו הגורם לציפייה לשבת, מה כוחה של ציפייה? האם היא עונג או סבל? האם הציפייה היא העיקר או נשוא הציפייה (השבת) הוא עיקר?
א. פתיחה
דיון
הפיוט 'על אהבתך אשתה גביעי' שכתב ר' יהודה הלוי (ריה"ל), מתאר את ציפיית המשורר לבוא השבת. בזה אחר זה מונה הפיוט את ימות השבוע, לתחילתם מתלווה נימת עייפות מן העבודה, ובהמשכם כבר נשמעת נימה של תקווה ושמחה לקראת בוא השבת.
  • האם גם בכם מעוררת השבת המתקרבת, או סוף-השבוע הקרב, תחושות שונות משאר הימים? אתם מוזמנים לשתף.
  • ממה נובעת לדעתכם הציפייה לבוא השבת? מהו הפער בין ימות השבוע לשבת בעיניכם?
ב. עַל אַהֲבָתֶךָ
ר' יהודה הלוי, על אהבתך אשתה גביעי
על אהבתך אשתה גביעי / ר' יהודה הלוי
עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי
שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי

שֵׁשֶׁת יְמֵי מַעְשֶׂה לָךְ כַּעֲבָדִים
אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם אֶשְׂבַּע נְדוּדִים
כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם יָמִים אֲחָדִים
מֵאַהֲבָתִי בָךָ יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי

אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַעְשׂוֹת מְלָאכָה
לַעְרוֹךְ לְיוֹם שַׁבַּת הַמַּעֲרָכָה
כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם שָׂם הַבְּרָכָה
אַתָּה לְבַד חֶלְקִי מִכָּל יְגִיעִי

מָאוֹר לְיוֹם קָדְשִׁי מֵאוֹר קְדוֹשִׁי
שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים קִנְּאוּ לְשִׁמְשִׁי
מַה לִּי לְיוֹם שֵׁנִי אוֹ לַשְּׁלִישִׁי
יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו יוֹם הָרְבִיעִי

אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב מִיּוֹם חֲמִישִׁי
כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה נֹפֶשׁ לְנַפְשִׁי
בֹּקֶר לְעַבְדוּתִי עֶרֶב לְחָפְשִׁי
קָרוּא אֱלֵי שֻׁלְחַן מַלְכִּי וְרוֹעִי

אֶמְצָא בְּיוֹם שִׁשִּׁי נַפְשִׁי שְׂמֵחָה
כִּי קָרְבָה אֵלַי עֵת הַמְּנוּחָה
אִם נָע וְנָד אֵלֵךְ לִמְצֹא רְוָחָה
עֶרֶב וְאֶשְׁכַּח כָּל נוֹדִי וְנוֹעִי

מַה נָעֲמָה לִי עֵת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
לִרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת פָּנִים חֲדָשׁוֹת
בֹּאוּ בְתַפּוּחִים הַרְבּוּ אֲשִׁישׁוֹת
זֶה יוֹם מְנוּחִי זֶה דּוֹדִי וְרֵעִי



להסבר על הפיוט ולשמיעת לחניו באתר 'הזמנה לפיוט'

מושגים
  • יהודה הלוי (ריה"ל) - (טולדו, לפני 1075 – מצרים/ישראל?, 1141) גדול משוררי ספרד, פילוסוף, רופא, ומנהיג לא רשמי של יהודי ספרד בימיו. שירתו כללה סוגה חדשה ומיוחדת במינה, שירי ציון. ספרו הפילוסופי נקרא - ספר הכוזרי
ג. על הציפייה:
דיון
  • אילו ביטויים מבטאים את ציפיית המשורר לבוא השבת?
  • מדוע המשורר מייחל לבואה: האם משום קדושתה או בשל המנוחה שהיא צופנת, ואולי שתיהן?
  • מהו יחסכם באופן כללי לרגש הציפייה? האם אתם חווים אותו כהנאה או כעינוי? מהי חוויית הדובר בשיר האם ציפייתו נשמעת באוזניכם כנעימה או כמייסרת?
  • בארצות שונות היחס בין ימות העבודה לימות המנוחה שונה. כך למשל, ישנם בתי ספר בצרפת (cole publique) שחובת הלימודים בהם היא רק ארבעה ימים, ומדי חודש וחצי יוצאים התלמידים לחופשה בת שבועיים. האם לדעתכם, הציפייה ל'יום השבת' תשתנה אם ישתנה היחס בין העבודה למנוחה? ושמא הציפייה לשבת אינה קשורה כלל להיותה 'מנוחה'?
  • אם ממשלת ישראל תקבע את יום ראשון כיום שבתון, איזו השפעה תהיה לכך לדעתכם על היחס לשבת ועל הציפייה לקראתה?
ד. בין ציפייה למימוש: נוסחי הפיוט
דיון
  • מהו לדעתכם, היחס בפיוט בין הכמיהה לשבת בימות השבוע לבין בואה של השבת?
  • אילו חלקים בפיוט עוסקים בחוויית המשורר בשבת עצמה, ואילו חלקים מתארים את ימות השבוע החולפים לקראתה?
  • מה לדעתכם ניצב במוקד הפיוט היום השביעי או הציפייה לבואו? הסבירו.
הנוסח המושר של הפיוט מסתיים בשתי סטרופות (בתים) שאינן מופיעות בכתבי היד המוקדמים שלו.
שירו או קראו את הסטרופות הנוספות וחשבו: במה הן שונות מן הנוסח המוקדם של הפיוט? כיצד הוספתן משפיעה ומעצבת את המהלך המתואר בפיוט?
ר' יהודה הלוי, על אהבתך אשתה גביעי, בתים מאוחרים
אָשִׁיר לְךָ שַׁבָּת שִׁיר הַיְּדִידוֹת
גַם יָאֲתָה לָךְ אַתְּ יוֹם הַחֲמוּדוֹת
יוֹם תַּעֲנוּגִים יוֹם שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת
תַּעֲנוּג לְשֻׁלְחָנִי תַּעֲנוּג יְצוּעִי

עִמָּךְ מְקוֹר תּוֹרָה עִמָּךְ נְהוֹרָא
יָמִים לְפָנַיִךְ אֶל מוּל מְנוֹרָה
כִּי לַיְּהוּדִים אַתְּ שִׂמְחָה וְאוֹרָה
אַתָּה כְלִיל רֹאשִׁי וּצְמִיד זְרוֹעִי
דיון
  • מהי נקודת הסיום בנוסח המוקדם של הפיוט, וכיצד נחתם הנוסח המושר? נסו לבחון את ההבדל בין הגרסאות, ואת יופייה של כל אחת מהן.
  • איזה מבין תיאורי הציפייה קרוב יותר ללבכם זה המתמקד בימות השבוע ונחתם בהתקרב רגע המימוש, או זה הנחתם בחוויית השבת עצמה?
  • מהו טיבה של הציפייה, על פי המקורות הבאים? האם אתם מזדהים עם תפיסה
הרב יעקב משה חרל"פ, מעיני הישועה, א, א
ערכה של הצפיה לישועה הוא יותר עליון מהערך של גלוי הישועה עצמה... כל מה שהישועה יותר רחוקה, הצפיה יותר גדולה.
אמיר גִּלבֹּעַ, "כל השירים" א', הוצאת הקיבוץ המאוחד 1987, עמ' 371
נִימִים קְשׁוּרוֹת לְכִנּוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם
הוֹמוֹת לִקְרַאת הַקֶּשֶׁת
שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא לְעוֹלָם
שֶׁתִּהְיֶה הַהֶמְיָה קַיֶּמֶת לְעוֹלָם.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • האזינו לפיוט בביצוע התזמורת האנדלוסית הישראלית והשוו בין שני הלחנים והביצועים. מהם ההבדלים המשמעותיים בין שניהם, ואיזו פרשנות לפיוט משתמעת מכל ביצוע?
Error loading media...
'על אהבתך אשתה גביעי', האנדלוסית הישראלית, מתוך אתר YuoTube
דיון
  • פזמון הפיוט אינו מתאר את ימות השבוע אלא את השבת עצמה. מהו מקומו בכל אחד מן הביצועים? האם ומתי הוא חוזר? האם מספר הופעותיו משפיע לדעתכם על היחס בין הציפייה בפיוט למימושה?
  • נחתום את העיון בלחני הפיוט בחזרה לשאלה האם הציפייה מענגת או מענה.
  • איזו תחושה עולה בכם למשמע כל אחד מן הביצועים? איזו נימה מלווה בהם את הציפייה: תקווה משמחת או תחושת היעדר מכאיב? נסו להסביר.
ו. בין השמשות
ואיזהו בין השמשות? משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון - בין השמשות... בין השמשות כהרף עין, זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו...
Nevertheless, the definition of twilight is uncertain. And what is twilight? From when the sun sets, as long as the eastern face of the sky is reddened by the light of the sun. If the lower segment of the sky has lost its color, and the upper segment has not yet lost its color, that is the twilight period. If the upper segment has lost its color, and its color equals that of the lower one, it is night; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Neḥemya says: The duration of the twilight period is the time it takes for a person to walk half a mil after the sun sets. Rabbi Yosei says: Twilight does not last for a quantifiable period of time; rather, it is like the blink of an eye: This, night, enters and that, day, leaves, and it is impossible to calculate it due to its brevity.
דיון
בסטרופה השישית (האחרונה בנוסח המוקדם) מתאר המשורר את רגע המעבר מימות השבוע לשבת, באומרו: 'מַה נָעֲמָה לִי עֵת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת'.
  • מתי וכיצד מתרחש אצלכם מעבר זה בין ימות השבוע לשבת?
  • איזו תחושה עולה בכם בזמן זה של 'בין השמשות'? מה הוא מסמל בעבורכם?
לחתימת העיון בפיוט, על נוסחיו ולחניו, נשמע או נשיר אותו שנית.
איזה נוסח של הפיוט אתם מעדיפים, ובאיזה לחן?
דף הנחיות למנחה:
על אהבתך - דף למנחה (2).doc