הדף מאת: בית מדרש אלול / בית מדרש אלול
הלימוד עוסק במתח הנוכח בקיום היהודי, כעם שהווייתו היא של תנועה ונדודים מצד אחד, ושל זיקה חזקה לארץ מיועדת, מצד אחר. האם יכולות שתי הוויות אלה להתקיים יחד, וכיצד?
לך לך
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ (ב). וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (ג). וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ (ב). וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (ג). וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
Now the LORD said unto Abram: ‘Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father’s house, unto the land that I will show thee. And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing. And I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse; and in thee shall all the families of the earth be blessed.’
דיון
- כיצד אתם תופשים את היחס בין הציווי "לך לך" והיעד "אל הארץ אשר אראך"? האם זהו ציווי להגיע ליעד מסויים, או ציווי להיות תמיד במצב של "לך לך"?
אמר רבי אָבִין, משל לצלוחית של פַּלְיָטוֹן (בושם) הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה. מה עשו? נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעו ריחה בעולם.
כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם.
כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם.
R. Abin said: Abraham may be likened to a flask of oil that had been hidden away in a cemetery, the fragrance of which was unknown to anyone. What did they do with it? They removed it from the cemetery and carried it about from place to place until its fragrance became familiar throughout the world. This happened to Abraham. He dwelt among idolaters, and so the Holy One, blessed be He, commanded him: Get thee out of thy country, and from thy kindred in order that I may make thy nature known throughout the world. Get thee out of thy country. What is the meaning of lekh lekha (“get thee out”)? Each lamed in these words equals thirty, and each kaf equals twenty, totaling one hundred in all; thereby hinting to Abraham: When you become one hundred years old, you will beget a righteous son, as it is written: And Abraham was one hundred years old when his son Isaac was born to him (Gen. 21:5).
דיון
- כיצד תופס המדרש את משמעות הציווי 'לך לך', ומה תפקידו של אברהם על פי המדרש?
- עמדו על המתח העולה מהמדרש בין ארץ ישראל לשאר העולם.
פרנץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה, ג, ספר ראשון (תרגם מגרמנית יהושע עמיר), מוסד ביאליק, מכון ליאו בק, ירושלים 1970, עמ' 324-325
אי תלות של אביר נוסע
לפיכך, שלא כאגדת המוצא על שאר אומות העולם, מתחילה אגדתו של עם עולם [=העם היהודי] לא באוטוכתוניה, רק אביו של מין האדם לוּקח מן האדמה, ואף הוא בגופו בלבד; ואילו אבי האומה הוא גֵר שבא מרחוק. בצו האלוהי אליו, לצאת מארצו וממולדתו אל הארץ אשר יראה לו האלוהים, פותחים דברי ימיו של ישראל, כפי שמסופרים הם בכתבי הקודש. ולעם הוא נעשה, הן בדמדומי ימי קדמותו והן לימים לאורה המלא של ההיסטוריה, בגלות, תחילה במצרים, ולאחר מכן בבבל. ואילו המכורה, זו שאומה מאומות העולם תוקעת בה את משכנה ואת מחרשתה, עד שכמעט היא שוכחת ש'היות עם' משמעה עוד משהו נוסף לישיבה על אדמתה - לעם עולם לא ניתנה מעולם מורשה במובן זה; אינו זוכה להיוושן בארץ. הוא שומר תמיד על אי תלות של אביר נוסע, ושעה שהוא משוטט במרחקים לרגל מסעותיו והרפתקאותיו ונושא את נפשו אל המכורה שנִטשה, הוא נאמן לארצו יותר משהוא נאמן לה בזמנים שהוא יושב עליה. לפיכך לעומקו של דבר, שלו היא רק כארץ געגועיו - כארץ הקודש. לפיכך אף בשבתו על אדמתו - שלא כשאר האומות - יעורער על זכות קניינו המלאה במולדתו: אין הוא אלא גֵר ותושב בארצו; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו התמימה אף בשעה שיכול הוא להחזיק בה.
מילים
אי תלות של אביר נוסע
לפיכך, שלא כאגדת המוצא על שאר אומות העולם, מתחילה אגדתו של עם עולם [=העם היהודי] לא באוטוכתוניה, רק אביו של מין האדם לוּקח מן האדמה, ואף הוא בגופו בלבד; ואילו אבי האומה הוא גֵר שבא מרחוק. בצו האלוהי אליו, לצאת מארצו וממולדתו אל הארץ אשר יראה לו האלוהים, פותחים דברי ימיו של ישראל, כפי שמסופרים הם בכתבי הקודש. ולעם הוא נעשה, הן בדמדומי ימי קדמותו והן לימים לאורה המלא של ההיסטוריה, בגלות, תחילה במצרים, ולאחר מכן בבבל. ואילו המכורה, זו שאומה מאומות העולם תוקעת בה את משכנה ואת מחרשתה, עד שכמעט היא שוכחת ש'היות עם' משמעה עוד משהו נוסף לישיבה על אדמתה - לעם עולם לא ניתנה מעולם מורשה במובן זה; אינו זוכה להיוושן בארץ. הוא שומר תמיד על אי תלות של אביר נוסע, ושעה שהוא משוטט במרחקים לרגל מסעותיו והרפתקאותיו ונושא את נפשו אל המכורה שנִטשה, הוא נאמן לארצו יותר משהוא נאמן לה בזמנים שהוא יושב עליה. לפיכך לעומקו של דבר, שלו היא רק כארץ געגועיו - כארץ הקודש. לפיכך אף בשבתו על אדמתו - שלא כשאר האומות - יעורער על זכות קניינו המלאה במולדתו: אין הוא אלא גֵר ותושב בארצו; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו התמימה אף בשעה שיכול הוא להחזיק בה.
מילים
- אוטוכתוני - שנולד מן האדמה, יליד הארץ (בהשאלה מהמיתוס היוני)
- להיוושן - בעקבות "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ" (דברים ה, כה)
א"ד גורדון, 'עבודת התחייה בארצות הגולה', בתוך: גורדון, האומה והעבודה הספרייה הציונית תשי"ז, עמ' 264-265.
הטבע העצמי לנו הוא טבע ארץ ישראל
אנחנו שואפים לשוב אל החיים והיצירה העצמיים, ואין חיים ויצירה עצמיים לאומה אלא ממקור החיים והיצירה שלה- מהטבע העצמי שלה, ואין חיים ויצירה עצמיים שלמים ליחיד באין חיים ויצירה עצמיים לאומתו, יוצרת נשמתו האנושית.
הטבע העצמי לנו הוא טבע ארץ ישראל. הוא טבע אותנו בחותמו טביעה שלא תמחה לא מגופנו ולא מרוחנו, כל עוד אנחנו מרגישים בנו זיק של חיים עצמיים. עצמות זו די כוח בה לעמוד בפני כל השפעה מבחוץ, מרוח טבע אחר, כל עוד היא בת חורין ופועלת, מעכלת על פי דרכה מה שהיא בולעת מבחוץ. טשטוש צורתנו הלאומי - ועמה גם האישית של אישי האומה, כי הא בהא תליא- טשטוש צורתנו צפוי לנו בארצות פיזורינו, כל עוד הן בשבילנו גלות, כל עוד אנחנו רק נפעלים מחייהם של אחרים, מושפעים מיצירתם של אחרים, כאין יכולת לסגל לנו מהם מה שיש לסגל על פי דרכנו, באין לנו כוח קניין עצמי, באין לנו מקור חיים ויצירה עצמיים, לשלם בעדו משלנו...
מאותה השעה ובמידה שהכרתנו העצמית הולכת ומתרחבת בקרב העם והרגשתנו העצמית הולכת ומתעמקת, ובמידה שעבודתנו לתחייתנו בארץ ישראל, הולכת ומתקדמת - מאותה השעה ובאותה המידה אין ארצות העמים, שבני עמנו פזורים שם, בשבילנו גלות, כי אם ארצות מגורים, שבני עמנו גרים שם, כדרך שבני עמים אחרים גרים בארצות שמחוץ לארצם. אז אין עוד היהודים, הגרים באותן הארצות, רק נפעלים, רק מושפעים, כי אם גם פועלים ומשפיעים, משפיעים לא רק מה שקיבלו מהאחרים וטחנוהו בסברתם או בדמיונם, כי אם משפיעים משלהם, מעצמותם.
הטבע העצמי לנו הוא טבע ארץ ישראל
אנחנו שואפים לשוב אל החיים והיצירה העצמיים, ואין חיים ויצירה עצמיים לאומה אלא ממקור החיים והיצירה שלה- מהטבע העצמי שלה, ואין חיים ויצירה עצמיים שלמים ליחיד באין חיים ויצירה עצמיים לאומתו, יוצרת נשמתו האנושית.
הטבע העצמי לנו הוא טבע ארץ ישראל. הוא טבע אותנו בחותמו טביעה שלא תמחה לא מגופנו ולא מרוחנו, כל עוד אנחנו מרגישים בנו זיק של חיים עצמיים. עצמות זו די כוח בה לעמוד בפני כל השפעה מבחוץ, מרוח טבע אחר, כל עוד היא בת חורין ופועלת, מעכלת על פי דרכה מה שהיא בולעת מבחוץ. טשטוש צורתנו הלאומי - ועמה גם האישית של אישי האומה, כי הא בהא תליא- טשטוש צורתנו צפוי לנו בארצות פיזורינו, כל עוד הן בשבילנו גלות, כל עוד אנחנו רק נפעלים מחייהם של אחרים, מושפעים מיצירתם של אחרים, כאין יכולת לסגל לנו מהם מה שיש לסגל על פי דרכנו, באין לנו כוח קניין עצמי, באין לנו מקור חיים ויצירה עצמיים, לשלם בעדו משלנו...
מאותה השעה ובמידה שהכרתנו העצמית הולכת ומתרחבת בקרב העם והרגשתנו העצמית הולכת ומתעמקת, ובמידה שעבודתנו לתחייתנו בארץ ישראל, הולכת ומתקדמת - מאותה השעה ובאותה המידה אין ארצות העמים, שבני עמנו פזורים שם, בשבילנו גלות, כי אם ארצות מגורים, שבני עמנו גרים שם, כדרך שבני עמים אחרים גרים בארצות שמחוץ לארצם. אז אין עוד היהודים, הגרים באותן הארצות, רק נפעלים, רק מושפעים, כי אם גם פועלים ומשפיעים, משפיעים לא רק מה שקיבלו מהאחרים וטחנוהו בסברתם או בדמיונם, כי אם משפיעים משלהם, מעצמותם.
דיון
- מהן שתי הגישות המיוצגות על ידי רוזנצוויג וגורדון, ומה דעתכם עליהן?
מתוך: לאה גולדברג, שירים, ב, ספרית פועלים: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1973, עמ' 143.
אורן/ לאה גולדברג
כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה.
כָּאן לֹא יַחְבֹּשׁ הָעֵץ מִצְנֶפֶת שֶׁלֶג,
אֲבָל בְּצֵל הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה
כָּל יַלדוּתִי שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה.
צִלְצוּל הַמְּחָטִים: הָיֹה הָיָה
אֶקְרָא מוֹלֶדֶת לְמֶרְחַב-הַשֶּׁלֶג,
לְקֶרַח יְרַקְרַק כּוֹבֵל הַפֶּלֶג,
לִלְשׁוֹן הַשִּׁיר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
אוּלַי רַק צִפֳּרֵי-מַסָּע יוֹדְעוֹת-
כְּשֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם -
אֶת זֶה הַכְּאֵב שֶׁל שְׁתֵּי הַמּוֹלָדוֹת.
אִתְּכֶם אֲנִי נִשְׁתַּלְתִּי פַּעֲמַיִם,
אִתְּכֶם אֲנִי צָמַחְתִּי, אֳרָנִים,
וְשָׁרָשַׁי בִּשְׁנֵי נוֹפִים שׁוֹנִים
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים
www.kibutz-poalim.co.il
אורן/ לאה גולדברג
כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה.
כָּאן לֹא יַחְבֹּשׁ הָעֵץ מִצְנֶפֶת שֶׁלֶג,
אֲבָל בְּצֵל הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה
כָּל יַלדוּתִי שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה.
צִלְצוּל הַמְּחָטִים: הָיֹה הָיָה
אֶקְרָא מוֹלֶדֶת לְמֶרְחַב-הַשֶּׁלֶג,
לְקֶרַח יְרַקְרַק כּוֹבֵל הַפֶּלֶג,
לִלְשׁוֹן הַשִּׁיר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
אוּלַי רַק צִפֳּרֵי-מַסָּע יוֹדְעוֹת-
כְּשֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם -
אֶת זֶה הַכְּאֵב שֶׁל שְׁתֵּי הַמּוֹלָדוֹת.
אִתְּכֶם אֲנִי נִשְׁתַּלְתִּי פַּעֲמַיִם,
אִתְּכֶם אֲנִי צָמַחְתִּי, אֳרָנִים,
וְשָׁרָשַׁי בִּשְׁנֵי נוֹפִים שׁוֹנִים
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים
www.kibutz-poalim.co.il
דיון
- מהו על פי הבנתכם כאב שתי המולדות?
- האם החוויה של 'שורשי בשני נופים שונים' מוכרת לכם באופן אישי או לאומי?
דף הנחיות למנחה:
שרשי למנחה.rtf
שרשי למנחה.rtf