הדף מאת: יעל גרני / מחשבה תחילה
חנה סנש, ללא שפה – שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ח, עמ' 20
בדרך/ חנה סנש
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
בדרך/ חנה סנש
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
מתוך: לואיס קרול, עליסה בארץ הפלאות (תרגם: אוריאל אופק), הוצאת מחברות לספרות 1987, עמ' 63
לאן תיקח הדרך...
"תוכל לומר לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?", שאלה עליסה. "הדבר תלוי מאד במקום שאליו את רוצה להגיע," ענה החתול. "לא אכפת לי כל-כך לאן" אמרה עליסה. "אם כך, אין הבדל באיזו דרך תלכי," ענה החתול. "כל עוד אגיע לאן-שהוא," הוסיפה עליסה לצורך ההסבר. "הו, אין ספק שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תלכי די זמן."
לאן תיקח הדרך...
"תוכל לומר לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?", שאלה עליסה. "הדבר תלוי מאד במקום שאליו את רוצה להגיע," ענה החתול. "לא אכפת לי כל-כך לאן" אמרה עליסה. "אם כך, אין הבדל באיזו דרך תלכי," ענה החתול. "כל עוד אגיע לאן-שהוא," הוסיפה עליסה לצורך ההסבר. "הו, אין ספק שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תלכי די זמן."
קונסטנדינוס קוואפיס, הדרך, כל השירים , הוצאת כרמל, 1993
הדרך, המסע / קונסטנדינוס קוואפיס
מושגים
הדרך, המסע / קונסטנדינוס קוואפיס
| כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת. אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל. לְעוֹלָם לֹא תִּמְצָאֵם עַל דַּרְכְּךָ כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג. לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ. שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד. כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ אֶל נְמָלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם. בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב, פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה, וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים. | עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים. וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שַׁמָּה. אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ. אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עֹשֶׁר. אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. |
מושגים
- קונסטנדינוס קוואפיס - קונסטנדינוס קוואפיס (1863 – 1933) הוא גדול השירה היוונית המודרנית, איש אלכסנדריה והתרבות הים-תיכונית הישנה והחדשה.
Robert Frost (1874–1963). Mountain Interval. 1920.
The Road Not Taken
TWO roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;
Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,
And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.
I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.
למקור השלם
The Road Not Taken
TWO roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;
Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,
And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.
I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.
למקור השלם
תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה. והלכתי בקצרה וארוכה. כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין. חזרתי לאחורי, אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי "קצרה". אמר לי: ולא אמרתי לך "ארוכה"? נשקתיו על ראשו ואמרתי לו: אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם.
What is the incident with a young boy? One time I was walking along the path, and I saw a young boy sitting at the crossroads. And I said to him: On which path shall we walk in order to get to the city? He said to me: This path is short and long, and that path is long and short. I walked on the path that was short and long. When I approached the city I found that gardens and orchards surrounded it, and I did not know the trails leading through them to the city. I went back and met the young boy again and said to him: My son, didn’t you tell me that this way is short? He said to me: And didn’t I tell you that it is also long? I kissed him on his head and said to him: Happy are you, O Israel, for you are all exceedingly wise, from your old to your young.
רבי חיים מצאנז
1. נחפש את הדרך החדשה - רבי חיים מצאנז
רבי חיים מצאנז היה נוהג לספר את הסיפור הבא בחודש אלול, בניגון המעורר תשובה, מתוך רצון לעורר את קהל שומעיו: איש אחד הלך ותעה ביער עבות ומסוכן ולא מצא את דרכו מחוץ ליער. פגש אותו איש באדם אחר שהלך אף הוא ביער. שאל האיש התועה את אותו אדם: "כיצד אפשר לצאת מהיער"? אמר לו אותו אדם: "איני יודע כיצד ניתן לצאת מהיער, אולם יודע אני את הדרכים הנכנסות לעומק היער. בוא נחפש ביחד את הדרך". סיים רבי חיים מצאנז: "בואו נחפש אף אנו יחדיו את הדרך החדשה".
1. נחפש את הדרך החדשה - רבי חיים מצאנז
רבי חיים מצאנז היה נוהג לספר את הסיפור הבא בחודש אלול, בניגון המעורר תשובה, מתוך רצון לעורר את קהל שומעיו: איש אחד הלך ותעה ביער עבות ומסוכן ולא מצא את דרכו מחוץ ליער. פגש אותו איש באדם אחר שהלך אף הוא ביער. שאל האיש התועה את אותו אדם: "כיצד אפשר לצאת מהיער"? אמר לו אותו אדם: "איני יודע כיצד ניתן לצאת מהיער, אולם יודע אני את הדרכים הנכנסות לעומק היער. בוא נחפש ביחד את הדרך". סיים רבי חיים מצאנז: "בואו נחפש אף אנו יחדיו את הדרך החדשה".
שב"ק ס', נופל וקם
5. נופל וקם / שב"ק ס'
הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם
אף פעם לא מספיק ללכת, אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר, אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך, אני עומד איתן עם ראש מורם.
אומרים שאהבה באה רק מליון לאחד
אומרים שאין סיכוי שהשמש עוד תזרח עלי
אומרים שאני אפול, הם אומרים שאברח
אומרים שאשאר לבד, אומרים שאני לא מתאים לחיים
כי אין בי את הרצון לזהב ויהלומים
אין לי קלפים נכונים, אולי זו החברה שקורסת
אם זה לא מקום מתאים למחפשים של קשת וענן
למתעלמים מסימן הזמן
והכוכב שלי היכן, בני אדם אני קיים
בעיניכם אולי אין לי ערך
אבל יש לי נשמה יש לי שיר יש לי ת'דרך.
כמה שהדרך ארוכה ומפותלת,
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות
אני האש שלא תוכל לכבות
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות.
כל סוף הוא התחלה חדשה
העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה
אני לא במרוץ ולא במלחמה
הראש בעננים רגליים על האדמה.
הדרך ארוכה ומפותלת...
© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם
www.acum.org.il
5. נופל וקם / שב"ק ס'
הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם
אף פעם לא מספיק ללכת, אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר, אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך, אני עומד איתן עם ראש מורם.
אומרים שאהבה באה רק מליון לאחד
אומרים שאין סיכוי שהשמש עוד תזרח עלי
אומרים שאני אפול, הם אומרים שאברח
אומרים שאשאר לבד, אומרים שאני לא מתאים לחיים
כי אין בי את הרצון לזהב ויהלומים
אין לי קלפים נכונים, אולי זו החברה שקורסת
אם זה לא מקום מתאים למחפשים של קשת וענן
למתעלמים מסימן הזמן
והכוכב שלי היכן, בני אדם אני קיים
בעיניכם אולי אין לי ערך
אבל יש לי נשמה יש לי שיר יש לי ת'דרך.
כמה שהדרך ארוכה ומפותלת,
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות
אני האש שלא תוכל לכבות
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות.
כל סוף הוא התחלה חדשה
העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה
אני לא במרוץ ולא במלחמה
הראש בעננים רגליים על האדמה.
הדרך ארוכה ומפותלת...
© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם
www.acum.org.il