לגיטימי להיות ציוני פטריוט?

האם לגיטימי להיות ציוני פטריוט? דף לימוד בעקבות העיסוק הקולנועי-ישראלי בנושא זה. בדף הלימוד מובאים קטעים שונים העוסקים בשאלות של ציונות, פטריוטיות והשינוי שחל בערכים אלו בשנות קיומה של מדינת ישראל. ניתן להתייחס לכל הקטעים, ולראות את הקווים הדומים והשונים בהם, או לבחור קטעים ולהתמקד בהם. 'עשרת ימי תודה במדרשת עין פרת' כשם שיום הכיפורים זוכה לעשרת ימי תשובה לפניו, כך גם יום העצמאות זוכה אצלינו ל'עשרת ימי תודה' על ערבי לימוד וחברותות יומיות. בתשע"ג מוקדשים ימים אלו - ליצירה הקולנועית הישראלית ולשאלות הלאומיות שאיתן היא מתמודדת. יום שלישי בעשרת ימי תודה - הסרט היומי: 'מבצע יונתן'.

דיון
נסו להשוות בין שני שירי הנושא לסרטים "מבצע יונתן" ו"וואלס עם באשיר". שני הסרטים נכתבו על מבצעים צבאיים בחו"ל, ובכל זאת - במה כל אחד עוסק, ובאילו כלים?

ארץ צבי, מילים: תלמה אליגון רוז, שיר הנושא מתוך הסרט "מבצע יונתן"
ארץ צבי
בחצי הלילה הם קמו
והיכו בקצה העולם
כבני רשף חשו הרחיקו עוף
להשיב את כבוד האדם

אל ארץ צבי
אל דבש שדותיה
אל הכרמל והמדבר
אל עם אשר לא יחשה
שאת בניו לא יפקיר לזר,
אל ארץ צבי שבהריה
פועמת עיר מדור לדור
אל ארץ אם לטבורה
קשורים בניה בטוב וברע.

בחצי הלילה עוברת
בשדותינו רוח שרב
ערבה אילמת תרכין אז ראש
על אשר עם שחר לא שב

אל ארץ צבי
אל דבש שדותיה
אל הכרמל והמדבר
אל עם אשר לא יחשה
שאת בניו לא יפקיר לזר,
אל ארץ צבי שדמעותיה
נושרות על שדה חמניות
שעצבונה וששונה
הם שתי וערב בבגד יומה.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il

לבנון הלם כרך, מילים ולחן: רם אוריון ורוגל אלפר, מתוך הסרט "ואלס עם בשיר"
לבנון הלם כרך
לבנון, בוקר טוב
לבנון, בוקר טוב
מי ייתן ולא תדעי מכאוב
לבנון, בוקר טוב

עוד נגיע לביירות
עוד נגיע לביירות
בשביל החומוס שלך שווה למות
לבנון, בוקר טוב

חלומותייך יתגשמו
סיוטייך יתאדו
כל חייך הם ברכה
לבנון, בוקר טוב

את נקרעת לגזרים
מדממת בזרועיי
אהבת חיי
חיי הקצרים
תקעיני לגזרים
מדמם בזרועותייך
אהבת חייך
לבנון, בוקר טוב

לבנון, בוקר טוב
תני לי רולקס
קחי טורטית
את ידינו נוטפת דם נושיט
לבנון, בוקר טוב

לבנון, בוקר טוב
מחר נהיה לגוף אחד
לבנון
בוקר טוב
לבנון, את לא לבד.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

עמוס עוז, באור התכלת העזה, כתר 1990, עמ' 75
לא יכלה ארץ היהודים לקום ולא יכלה להתקיים אלא במקום הזה. לא באוגנדה, לא באררט ולא בבירוביג'אן מפני שלכאן נשאו היהודים את עיניהם בכל הדורות. ומפני שאל שום כברת ארץ אחרת לא היו היהודים נוהרים להקים בה ארץ יהודית... מדוע דווקא בארץ זו? מפני שלכאן ורק לכאן מסוגלים היו היהודים לבוא ולכונן את עצמאותם. מפני שעצמאות היהודים לא יכלה להתחולל בשום טריטוריה אחרת. מפני שלכאן זרמו התפילות והגעגועים... רגשות דתיים סייעו לתנועה חילונית-פוליטית להגשים מטרה ארצית והיסטורית, לא נִסית ולא משיחית. הכיסופים העתיקים אל ארץ ישראל היו חלק מאמונה שלמה בביאת הגואל. האמונה, לצד שותפות הגורל, קיימה את אחדותו הנמשכת והולכת של עם ישראל. אבל בל נשכח ובל נרשה להשכיח: לא אל ולא משיח ולא נס ולא מלאך קוממו את עצמאות היהודים ארצם. עשתה זאת תנועה חילונית, פוליטית בעלת אידיאולוגיה מודרנית וטקטיקה מודרנית.

דיון
מהי אהבת המולדת על פי עמוס עוז?

'ישראל-חלומות ומציאות' דו-שיח: הרב יונתן זקס, עמוס עוז, מרכז ארגוב, אוניברסיטת בר אילן, עמוד 15, ספטמבר 2002
מה לא קיוו כאן! שנהיה אור לגויים, "גנרטור כל עולמי"; שנחדש ימינו כקדם, שנראה לעולם גבריות כהצגה יומית, שנשבור את שיא העולם במוסר לגובה.
אני לא לועג לחלומות האלה, אני רק מדבר על ריחוקם כרחוק שמיים מארץ...
מה קרה לחלומות הציוניים הרבים: אחדים מהם הוגשמו, אחרים נשכחו, ואחדים הפכו בעיני לחלומות בלהה, כגון החלום של "שלמות הארץ", שבהכרח הוא כרוך בדיכוי עם אחר ובגזילת כבשת הרש של עם אחר.
חלק מן החלומות התגשמו עד כדי כך, שגס בהם ליבנו ואנחנחו כבר מפנים להם עורף. למשל, תחיית השפה העברית, בקנה מידה שלא ישוער.
© כל הזכויות שמורות להמרכז על שם שלמה ארגוב לחקר העם היהודי ומדינת ישראל
argovcenter.org

דיון
- במה תולה עמוס עוז את השינוי שחל בפטריוטיות הציונית?
- מה הוא חושב שצריך להעמיד במקום "שלמות הארץ"?

'ישראל-חלומות ומציאות' דו-שיח: הרב יונתן זקס, עמוס עוז, מרכז ארגוב, אוניברסיטת בר אילן, עמוד 12, ספטמבר 2002
בשנות המדינה הראשונות הייתה תנועה שנקראה, "הכנענים". היום הם נקראים "פוסט ציונים". שיטתם קבעה כי שיא התרבות היהודית הוא להיות בדיוק ככל הגוים, להמציא חברה בלי שום צביון יהודי.
שלמה קרליבך זכרונו לברכה, הוא היה אומר: "כשאני הולך לקמפוס באוניברסיטה, ואני שואל את הסטודנטים מי אתם, מה אתם - אם מישהו אומר: 'אני קתולי', אני יודע שהוא 'קתולי'. אם מישהו אומר: 'אני פרוטסטנטי', אני יודע שהוא 'פרוטסטנטי'. אם מישהו אומר: 'אני סתם בן אדם', אני יודע שהוא 'יהודי'."
אז מספיק כבר! כבר הגיע הזמן להפסיק לשלול את העבר שלנו, המסורת שלנו. הירושה שלנו, עולם הרוח שלנו. כמאמינים בני מאמינים, אנחנו לא חגבים, אנחנו ענקים! איפה הגאווה, הביטחון העצמי שלנו? אני אומר שאמונת ישראל היא גדולה מכדי להיות הירושה רק של המאמינים. דת ישראל היא גדולה מדי מלהיות רק הנכס של הדתיים. ריבונו של עולם, איפה היום המשוררים הדתיים, המוסיקה הרוחנית, הסרטים, הספרות הרוחנית של עם מבוגר ועצמאי בארצו? איפה נוכל לשמוע כיום, אם בעולם התורה והישיבות, אם בעולם התרבות הכללית והאוניברסיטאות - את קולו של ישעיהו הנביא, או של הרמב"ם, איפה נמצא את מורה הנבוכים בן זמננו?
© כל הזכויות שמורות ל
argovcenter.org

דיון
- במה הרב זקס תולה את חוסר הגאווה הלאומית? האם זה קשור לפטריוטיות וציונות, או שמא מנותק?
- מה משותף לו ולעמוס עוז, ומדוע?

א.ב. יהושע, מתוך "ציונות אינה אידאולוגיה", הארץ, 26/11/10
אל לנו להפוך את המושג (ציונות) למין רוטב ששופכים על כל מאכל, אם כדי לשפר לכאורה את טעמו או לחלופין להמאיס אותו...
לאחר שמדינת היהודים, היא מדינת ישראל, הוקמה בפועל, המובן היחיד של הציונות שנותר פעיל הוא עקרון חוק השבות. הווה אומר, מלבד היות מדינת ישראל נשלטת ומנוהלת על ידי כל האזרחים בעלי תעודת זהות ישראלית, באמצעות בית המחוקקים שלה, היא עדיין פתוחה לכל יהודי שירצה להתאזרח בה...
ציונות אינה מושג האמור לבוא במקום פטריוטיות או חלוציות. פטריוטיות היא פטריוטיות, וחלוציות היא חלוציות. קצין החותם על הארכת שירותו הצבאי או מי שמתיישב בנגב אינם ציונים יותר מבעל מכולת בתל אביב, אלא חלוצים יותר או פטריוטים יותר ממנו, בהתאם למובנים שניתנו למושגים אלה.
ציונות היא מושג היקר לנו, ולכן חשוב שימצא את ביטויו רק במקומו הנכון, והוא: בהבדל בינינו לבין יהודי התפוצות או הגולה. לכן השימוש האינפלציוני והמיותר גם מטשטש את הוויכוח המוסרי בין היהודים שהחליטו להיות אחראים, לטוב או לרע, לכל מרכיבי חייהם בטריטוריה מוגדרת ותחת שלטון עצמי, לבין אלה החיים בתוך רקמתם של עמים אחרים ומקיימים את זהותם היהודית באופן חלקי דרך לימוד, טקסים דתיים ופעולות קהילתיות מוגבלות.

דיון
- מדוע חשובה לא.ב. יהושע האבחנה בין פטריוטיות וציונות?
- במה האבחנה תורמת לדיון?

אהבת ציון, מלים: יורם טהרלב
אהבת ציון
נולדתי בארץ, גדלתי עם הארץ,
אני זוכר אותה משחר ילדותי,
שיחקנו בחולות, בשלוליות המים,
וכשגדלתי קצת ארצי עזבה אותי.

אני זוכר אותה בסומק לחייה
נוסעת על עגלות חציר ריחניות
סלי עגבניות אספתי בשדותיה
אהבתי פרחה בשדה חמניות.

האנשים של אז, אשר גידלו אותנו,
איפה אתם עכשיו? איפה אתם היום?
איפה אותה חמה? איה אותה השמש?
איפה אותה הארץ ואותו חלום?

את ארץ ישראל אשר היתה שלנו
לקחו הקבלנים, קנו המתווכים,
לקחו לנו אותה כמה רוכלי סידקית
וקבלני עפר וסוחרי שטיחים.

גם העברית שלה, אותה למדנו יחד,
כבר שכחה מלים כמו תלם וחריש,
וגם האהבה אשר יפתה כמו זמר
כן, גם האהבה עומדת על הכביש.

היום אני נדהם לראות איך סוחריה
מוכרים בשוק את כל דבשה וחלבה
כמו בין זכרונות אני בין ארגזיה
עוד מחטט למצוא עגבניה טובה.

עודני מתכופף אל ארגזי השסק
לחוש עוד את הטעם שכמעט אבד
מביט בפרצופים ומחפש עיניים
אשר יגידו לי: אתה אינך לבד.

אני רוצה לצעוק, אני רוצה לקרוא לה,
לארץ ישראל: נשארת אהובתי!
אם את רוצה לחיות, אם את רוצה לברוח
אם את רוצה לחזור קחי גם אותי!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

דיון
- "אהבת ציון", מה מעורר שם כזה אצל קורא השיר?
- למה יורם טהרלב מתגעגע?
- האם הגעגוע של יורם טהרלב הוא נוסטלגי, או גם ערכי?