שקר החן והבל היופי - האמנם !?

אחת ממטרותיו של דף לימוד זה היא להרחיב את מנעד ההגדרות ליופי עפ"י היהדות ומקורות אחרים. בנוסף מעמת הדף את הדעות השונות בקשר ליופי (ר' יוחנן מחד ורבי יהושע בן חנניה מאידך) המקור האחרון שהובא (ר' אלעזר חלש ..) רומז על היופי כשיאם של החיים בעולם הזה. ר' יוחנן ור' אלעזר בוכים דווקא על היופי המופלא שיבלה בעפר, מכיוון שהוא מסמל בעיניהם את החיים המלאים בעולם הזה שאינם מתחשבים בשכר הממתין בעולם הבא. (עבודת ה' לשמה.. "לא הם ולא שכרם") דברים אלו מסבירים מדוע חשוב לר' יוחנן שיהיו בנים יפים בעם ישראל.

בבא מציעא דף פד' עמוד א'
יופיו של ר' יוחנן
אמר רבי יוחנן אנא אישתיירי משפירי ירושלים האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא ההוא זהרורי מעין שופריה דר' יוחנן איני והאמר מר שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון ואילו ר' יוחנן לא קא חשיב ליה שאני ר' יוחנן דהדרת פנים לא הויא ליה ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי

אמר רבי יוחנן: אני נותרתי מאחרוני האנשים היפים שהיו בירושלים. אומר התלמוד: מי שרוצה לראות ולהבין מה היו יופיו ופניו הקורנים של רבי יוחנן, שייקח כוס כסף כאשר היא יוצאת מבית היוצר - וכולה מלובנת באש, ימלא אותה בגרעיני רימון אדמדם, ויעטר את שפתה סביב בעלי וורדים אדומים, ויניח אותה בין הצל לשמש. אותם ניצוצי זוהר שייצאו - הם מעין יופיו של רבי יוחנן. רבי יוחנן היה הולך ויושב על שערי בית הטבילה )המקווה, (אמר: כאשר עולות בנות ישראל מטבילת מצווה) שלאחר תקופת הנידה (שיראו אותי, כדי שייוולדו להן בנים יפים ותלמידי חכמים כמותי.

מושגים

• רבי יוחנן - (מכונה גם בר נפחא) - גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני. שימש במשך כשמונים שנה כראש ישיבה בטבריה. תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאים את דפי שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, וכן את המדרשים. פעילותו משתרעת החל מהרבע הראשון של המאה השלישית לספירה ועד לסיומה של המאה כמעט. תרומתו של רבי יוחנן לחתימת התלמוד הירושלמי היא גולת הכותרת של חייו

דיון
שאלות לעיון

מדוע טורח התלמוד לתאר בפירוט רב את יופיו של ר' יוחנן ?

מדוע לדעתכם משתמש התלמוד דווקא במטפורות המוזכרות בקטע (כסף, רימון, ורדים) ?

מדוע חשוב לרבי יוחנן שיהיו בנים יפים בעם ישראל ?

מה הקשר בין היופי ללימוד התורה ?

גדעון עפרת, מתוך "דפוסי היופי - שיחות עם גמד" הוצאת הקיבוץ המאוחד 1998
דפוסי היופי / גדעון עפרת
הנה כי כן, מבלי משים נקלענו לשילוש הקלסי של היפה, הטוב והאמיתי, אותו שילוש אפלטוני שהפגיש את הטריומווירט המושגי ברמת האחדות בריבוי או ברמת הסימטרייה - הסימטרייה של הטוב, בבחינת "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך". הסימטרייה של האמת, בבחינת ההתאמה בין טענה ועולם והסימטרייה של היפה בבחינת מה שפסיכולוגיה תבניתית תכנה "תבנית טובה". עד כמה רשאים אנחנו להקיש מהיפה אל אמיתי ואל הטוב, ולהיפך? יופיה של הנוסחה, יופיו של מופת מוסרי וכיו"ב - מטפוריקה גרידא, או אולי חלחולו של היופי אל דיסציפלינות אחרות, ובהתאם, פעפועו אל כלל המרחב האנושי? כיצד מתמודדים עם היקף כזה ?
© כל הזכויות שמורות לגדעון עפרת

דיון
שאלות לעיון :

מה הקשר בין יפה - טוב - אמיתי ?

האם אתם אתם מכירים "מטבעות לשון" שמכילים את המילה "יפה" וקשורים למושגי הטוב והאמיתי או לתחומים אחרים (לדוגמה : "יפה אמרת") ?

צבי ינאי , מאמר מתוך "גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה" מרץ - אפריל 1998 , גליון 27
צבי ינאי / האם יש ליופי בסיס אבולוציוני
אנו למדים מספרי פרוזה, שירה ומדע, שבכל התרבויות קיימת נהייה ליופי, אם כי כל תרבות מחזיקה בתפיסת יופי משלה, העשויה להיות שונה מתפיסת היופי של תרבות אחרת .. למה היופי הוא בעל אופי מקומי, אתני ולא אוניברסלי? - על כך בהמשך. אבל עצם העובדה שהוא קיים בכל מקום ובכל זמן יש בה כדי להעיד לכאורה על קיום רקע אבולוציוני ליופי. כלומר, שהוא חלק מאיזושהי מורשה שירשנו מהטבע, כפי שלמשיכה המינית, ואפילו לאהבה, אפשר למצוא שורשים בהתנהגותם של בעלי-החיים ... .. אפשר לראות אפוא בסימטריה מעין דקדוק אוניברסלי של שפת טבע, המייצגת תקינות גנטית וניקיון מטפילים. דקדוק זה, אם הוא אמנם אוניברסלי, חייב להיות מובן לכול, ואמנם יודעים אותו החרקים, הדגים, הזוחלים, העופות והיונקים. על חשיבותו של דקדוק אוניברסלי זה יכולים להעיד מחקרים שנערכו בשנים האחרונות. מחקרים אלו הראו, כי הטפילות ממלאת תפקיד הרבה יותר מרכזי באבולוציה מכפי ששיערו. למשל: תרנגולות בר נגועות בטפילים מטילות פחות ביצים, ויש להן לפיכך פחות צאצאים. יתר על כן, תרנגולת נגועה בטפילים מפיצה ריח חריף המושך אליו טורפים, ועל כן תמותתן גבוהה מזו של תרנגולות בריאות. בדיקות דם שנעשו ב-109 מינים של ציפורים גילו ממצא שהיה ידוע לנקבות בטבע זה עידן ועידנים: שקיימת זיקה בין סימטריית המבנים והקישוטים של הזכרים לבין כמות הטפילים בדמם. לא בכדי זוכים הזכרים הסימטריים לעדיפות ברורה אצל הנקבות.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת גליליאו


הסברים

• צבי ינאי נולד ב-9 ביוני 1935 בפֶּסקַרָה שבאיטליה בשם סַנְדרוֹ טוֹט. הוא הוגה דעות ואוטודידקט ישראלי, זוכה פרס ספיר. מילא תפקידים ציבוריים רבים ביניהם מנכ"ל משרד המדע. מרבה להרצות בפורומים שונים על פילוסופיה, תרבות ומדע. ב-2006 יצא ספרו "שלך, סנדרו" הנחשב כביוגרפייה אישית של מחברו.

דיון
שאלות לעיון :
1. מה הקשר בין יופי וסימטריה ?

2. האם יופי מעיד על תכונות נוספות בטבע (מעבר לבריאות) ?

מסכת תענית דף ז' עמוד א'
חכמה מפוארה בכלי מכוער
כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא אמרה ליה אלא במאי נירמי אמר לה אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ותקיף אתו ואמרו ליה אמר לה לברתיה מאן אמר לך הכי אמרה ליה רבי יהושע בן חנניה קריוהו אמר ליה אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה והא איכא שפירי דגמירי, אי הוו סנו טפי הוו גמירי

אמרה בתו של קיסר רומא ל רבי יהושע בן חנניה: איזו חכמה יפה בכלי (בגוף) כל כך מכוער?! ענה לה: (גם) אביך מניח את יינו המשובח בכלי חרס (שהינם מכוערים ופשוטים). אמרה לו הנסיכה: אלא במה נניחנו ? אמר לה: אתם שאנשים חשובים הינכם, הניחו היין בכלי זהב וכסף. הלכה והציעה את הרעיון לאביה. קיבל אביה את ההצעה, והעביר את כל יינו לכלי זהב וכסף. החמיץ (היין) . באו וסיפרו לו (לקיסר). אמר לה לבתו: מי הציע לך זאת? אמרה לו: רבי יהושע בן חנניה. קראו לו, שאל אותו הקיסר: מדוע יעצת לה עצה כזאת? ענה לו רבי יהושע: עניתי לה בדיוק באותו אופן בו דיברה אליי. (שאלו הקיסר) הרי יש אנשים יפים שהם גם חכמים?(ענה לו רבי יהושע) אם הם היו מכוערים, היו חכמים יותר

דיון
שאלות לעיון

מדוע סבור רבי יהושע שיופיו של אדם פוגם בחכמתו ?

האם יש משמעות ליין בהקשר לחכמה / יופי ?

מעובד על בסיס הערך "נרקיסוס" בויקיפדיה והספר "מיתולוגיה" / ע. המילטון הוצאת מסדה 1996
נרקיסוס
נרקיסוס (ביוונית עתיקה: Νάρκισσος) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית. נרקיסוס היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה. הוא היה בעל יופי יוצא דופן שמשך אליו נערות ונערים כאחד, אולם בחר לדחות את חיזוריהם של אלו והתנכר להם. לאחר שדחה בזלזול את הנימפה אכו, שהתאהבה בו נואשות, החליטה האלה נמסיס להענישו על יהירותו ואכזריותו והטילה עליו קללה "הוא אשר אינו אוהב את האחרים יאהב את עצמו" . יום אחד טייל נרקיסוס ליד אגם והתכופף כדי לשתות מים. כאשר ראה את דמותו נשקפת אליו מן המים התאהב בדמותו שלו. "עתה ידעתי" קרא בקול רם "את הסבל שאחרים סבלו בגללי, כי הנני יוקד מאהבה אל עצמי. אך איכה אשיג את היופי הנהדר שהנני רואה כבתוך ראי במים, ואיני יכול לנטשו? רק המוות יוכל לגאלני" וכך היה. הוא גווע מתוך ערגה בהשענו על שפת האגם ומבטו נעוץ במים.. במקום שבו מת צמח פרח ה"נרקיס".
© כל הזכויות שמורות לויקיפדיה "נרקיסוס" , "מיתולוגיה" / ע. המילטון הוצאת מסדה 1996
he.wikipedia.org

ברכות, דף ה' עמוד ב'
היופי המופלא שסופו שיבלה בעפר
רבי אליעזר חלש על לגביה רבי יוחנן חזא דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא חזייה דהוה קא בכי ר' אליעזר א"ל אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות ואי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר א"ל להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא א"ל על דא ודאי קא בכית ובכו תרוייהו אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה רבי אלעזר (בן פדת) חלה מאוד ונטה למות. בא רבי יוחנן )שהיה רבו( לבקרו. ראהו שהוא מתגורר בבית אפל וחשוך (= במרתף, כיוון שהיה רבי אלעזר עני מרוד). הפשיל רבי יוחנן את שרוולו, ומקרינת עור ידיו, נהיה אור בבית (שהיופי קורן כאור). ראה רבי יוחנן שרבי אלעזר בוכה. אמר לו: מדוע אתה בוכה? אם משום שלא הספקת ללמוד הרבה תורה בחייך )והנה עכשיו אתה עומד למות( - הלא שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין לבו לשמים! (ולכן אין לך להצטער על כך). ואם משום פרנסה - שמעולם לא הייתה לך, ואתה גר במרתף ) גם על כך אין לך להצטער, שכן (לא כל אדם זוכה לשני שלחנות! (גם לתורה שיש בך וגם לעושר). ואם משום שמתו בניך בחייך - אז ראה אותי - שזוהי העצם של בני העשירי, הקטון (שכולם מתו עליי בחיי). אמר לו רבי אלעזר לא על כל אלה אני בוכה, אלא על היופי המופלא הזה שלך, שסופו שיבלה בעפר (בקבר) - ככל האדם. אמר לו רבי יוחנן: אם על זה אתה בוכה, אז על דבר ראוי אתה בוכה, ובכו שניהם. בינתיים, שאל רבי יוחנן את רבי אלעזר תלמידו: חביבין עליך יסורין? (שכן ייסורין מכפרים עוונות). אמר לו: לא הן ולא שכרן. אמר לו רבי יוחנן: הושט לי ידך! הושיט לו רבי אלעזר ידו, והקימו רבי יוחנן ממיטת חוליו.

דיון
שאלות לעיון

על מה ראוי להצטער לדעתם של החכמים ?

האם יש קשר בין 2 חלקי הסיפור (היופי שיבלה בעפר והיסורים) ?