עיכוב תפילה

מנהג מימי הביניים אפשר ליחיד לעצור את תפילת הציבור, לשתף ולדרוש פתרון לעוול שנעשה לו על ידי שותף אחר בקהילה. מנהג זה נעלם. דף זה שואל על העקרון המוביל את המנהג- האם ראוי להפוך את הציבור לשותפים לבעיית היחיד?

דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.

שמחה גולדין, מתוך הייחוד והיחד – חידת השרדותן של הקבוצות היהודיות בימי הביניים, הקיבוץ המאוחד, עמודים 157-167. 1997
מנהג "עיכוב תפילה" מאפשר לנו הבנה חד-פעמית של יחס הקבוצה ליחיד [...] עיקר המעשה הפסקת התפילה הציבורית בבית הכנסת על ידי היחיד המתייצב בזמן התפילה ומפריע לשליח הציבור להמשיך בתפילתו, לבעל הקורא לקרוא בתורה או לחזן להחזיר ספר התורה למקומו בהיכל. מעשה זה נעשה כדי להסב תשומת לב הקבוצה לעוול שנגרם למעכב על ידי יחיד מן הקבוצה, או על ידי הקבוצה עצמה. המעכב מחליט אם לאפשר לקבוצה להמשיך ולהתפלל או להתעקש ולהמשיך את הדיון בעוול שנגרם לו, עד לקבלת החלטה לשביעות רצונו. [...] הקובלים נטו לעכב ולחזור ולעכב התפילה בהזדמנויות שונות, עד שלעניינם תימצא תשובה שתספק את דעתם.

היחס הערכי הגבוה שהעניקה הקבוצה למעמד התפילה הציבורית, נוצל בידי הקובלים כדי להשפיע על המנהיגות (דיינים, חכמים), לפתור את בעייתם. כלומר, בעזרת המנהג הפעיל היחיד לחץ על הקבוצה, כדי שהיא מצידה תלחץ על ההנהגה על מנת שיפתרו את בעיותיו. [...]

השיטה נתפסה כנשק שהשתמש בו היחיד, כשנחסמו בפניו האפשרויות האחרות. [...] בעזרת "עיכוב תפילה" היחיד יכול היה להפוך בעיה שלו לבעיית כלל הקבוצה. [...]

השימוש ב"עיכוב תפילה" היה רב. האנשים הכירו במנהג כמכשיר קבוצתי חשוב ולא ניסו לבטלו. היו בתי כנסת בהם עיכובי התפילה היו עניין תדיר [...] ברור לכולם כי מטרת התקנה הייתה להפריע את אורח התפילה הרגיל, כדי לתקן עוולה שנעשתה ליחיד. במחשבת אנשי התקופה, הרגשת היחיד לא הייתה שולית ביחס לתפילה. [...]

ברור כי ביסודו, המוסד [עיכוב תפילה] הוא תוצר של קבוצה קטנה, שחשובה לה מאוד הרגשת ה"ביחד" של היחידים בה. ההרגשה כי ניתן לפתור כל בעייה בתוך המסגרת הקבוצתית, ואין צורך להוציא סכסוכים החוצה לאלה שהכח בידם, כלומר, השלטונות הנוצריים. כמו כן צריכה להיות ליחיד תחושה, כי למרות החולשה הבסיסית של המערכת היהודית לפתור את בעיותיו בדרך משפטית, הוא יכול להגיע לדין שיהיה מוסכם גם עליו. במילים אחרות, הפונקציה העיקרית של התקנה, היא ההרגשה הטובה של חברי הקבוצה, וחוסר הרצון שלהם להפרד מן הקבוצה. [...]

אפשר וצריך להתייחס ל"מנהג" זה כאל "מוסד". מוסד שהיה לו תפקיד מכריע במערך היחסים שבין היחיד והקבוצה. ייחודו ביכולת היחיד להפסיק את עבודת הקודש העיקרית של הקבוצה, ולהכריח את הקבוצה להתייחס לבעיותיו. התפילה בבית הכנסת לא הייתה רק עבודת פולחן, אלא הצגת ערכי הקבוצה ברובד הנעלה והפומבי ביותר. במעמד כזה, במקרים מסוימים, בכוחו של היחיד להפעיל סנקציה כנגד חברי הקבוצה. סנקציה שבמסגרתה המקובלת הוא מונע את המשך עבודת הפולחן מחברי הקבוצה. באופן מדהים איפשרה הקבוצה ליחיד להשתמש בנשק האדיר ביותר שלה, כנגד עצמה.

דיון

• מה דעתכם על המוסד "עיכוב תפילה" המתואר כאן?

• האם אתם מכירים "מוסד" דומה לזה בימינו? אם כן איזה? אם לא למה לדעתכם אין?

• אם הייתם "מעכבים תפילה" בקהילה שלכם לאיזה עניין הייתם עושים זאת? ובאיזה מסגרת?