הדף מאת: איתן גור אריה / מכון גנדל
תפיסות היסוד של ההלכה, התפיסה הליברלית כפי שנוסחה ע"י ג'ון ס' מיל ואחרים במאתיים השנים האחרונות, ולענייננו - תפיסת החירות שלהם, ותפיסתו הדתית המיוחדת של פרופ' י' ליבוביץ מאפשרת קריאת הסיפורים תלמודיים והבנתם לאור הנחות שלא היו קיימות בזמנן, ומעצימות את רושם המאבקים בין גיבורי הסיפור למקרא הדברים, אך לא פחות מכך משליכות על משמעות המאבק לחירות של יהודי בן זמננו, תהא אמונתו ודרך חייו אשר תהא
תלמוד ירושלמי , מסכת חגיגה, פרק ב' הלכה א' (מתורגם ומעובד)
מאבק איתנים
רבי מאיר היה יושב ודורש בבית המדרש של טבריה. עבר אלישע רבו רכוס על סוס ביום שבת. באו ואמרו לו: הרי רבך בחוץ. פסק מהדרשה ויצא אליו...
[ מכאן והלאה מהלכים השניים, אלישע רכוב על סוסו ור' מאיר הולך לצידו, ובין השניים מתנהל דיון על דרשתו של ר' מאיר באותה שבת, כאשר אלישע מציג /מדגיש את ההבדל בין דרשותיו של ר' מאיר לאלה של ר' עקיבא רבו, ובכך מלגלג/ סונט בו]
... אמר לו [אלישע]: ומה היית דורש שוב ?
אמר לו : לא יערכנה זהב וזכוכית ( איוב כ"ח י"ז)
אמר לו : ומה פתחת בה?
אמר לו: דברי תורה קשין לקנות ככלי זהב, ונוחין לאבד ככלי זכוכית. ומה כלי זהב וכלי זכוכית אם נשתברו יכול הוא לחזור ולעשותן כלים כמו שהיו, כך תלמיד חכם ששכח תלמודו יכול הוא לחזור וללמדו כתחילה.
אמר לו : דייך מאיר, עד כאן תחום שבת
אמר לו: מניין אתה יודע?
אמר לו : מטלפי סוסי, שהייתי מונה והולך אלפיים אמה
אמר לו: וכל זו החכמה יש בך ואין אתה חוזר בך?
אמר לו: אין אני יכול
אמר לו : למה ?
אמר לו: שפעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקודשים רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יוצאת מבית קודש הקודשים ואומרת: "שובו בנים"( ירמיהו ג' י"ד) חוץ מאלישע בן אבויה, שידע כוחי ומרד
מאבק איתנים
רבי מאיר היה יושב ודורש בבית המדרש של טבריה. עבר אלישע רבו רכוס על סוס ביום שבת. באו ואמרו לו: הרי רבך בחוץ. פסק מהדרשה ויצא אליו...
[ מכאן והלאה מהלכים השניים, אלישע רכוב על סוסו ור' מאיר הולך לצידו, ובין השניים מתנהל דיון על דרשתו של ר' מאיר באותה שבת, כאשר אלישע מציג /מדגיש את ההבדל בין דרשותיו של ר' מאיר לאלה של ר' עקיבא רבו, ובכך מלגלג/ סונט בו]
... אמר לו [אלישע]: ומה היית דורש שוב ?
אמר לו : לא יערכנה זהב וזכוכית ( איוב כ"ח י"ז)
אמר לו : ומה פתחת בה?
אמר לו: דברי תורה קשין לקנות ככלי זהב, ונוחין לאבד ככלי זכוכית. ומה כלי זהב וכלי זכוכית אם נשתברו יכול הוא לחזור ולעשותן כלים כמו שהיו, כך תלמיד חכם ששכח תלמודו יכול הוא לחזור וללמדו כתחילה.
אמר לו : דייך מאיר, עד כאן תחום שבת
אמר לו: מניין אתה יודע?
אמר לו : מטלפי סוסי, שהייתי מונה והולך אלפיים אמה
אמר לו: וכל זו החכמה יש בך ואין אתה חוזר בך?
אמר לו: אין אני יכול
אמר לו : למה ?
אמר לו: שפעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקודשים רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יוצאת מבית קודש הקודשים ואומרת: "שובו בנים"( ירמיהו ג' י"ד) חוץ מאלישע בן אבויה, שידע כוחי ומרד
דיון
הרקע והקרע
הרושם המתקבל מהשיחה בין השניים הוא שחרף הרקע המשותף נפער ביניהם קרע עמוק. עמדו על תחושה זו משתי נקודות המבט: זו של ר' מאיר וזו של 'אחר' הסיפור עושה שימוש ברכיבי תפאורה שונים : יום השבת, לימוד תורה בבית המדרש, תלמיד ורבו, הליכת התלמיד לצד רבו הרוכב על סוס ועוד. מה יש בתפאורה זו המעצים את דרמת המשבר בין השניים? האם השניים - ר' מאיר ו'אחר' מבקשים לגשר על עמדותיהם? נמקו!
הרקע והקרע
ג. ס. מיל, על החירות, עמודים 25, 68-69. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשנ"ד
חירות אנושית, חירות הדיעות
חוג הפעולה [ של היחיד] הוא אפוא תחומה הראוי של החירות האנושית. בתחום זה כלול , קודם כל, עולמה הפנימי של התודעה כי שם דרוש חופש המצפון במובן הרחב ביותר, חופש המחשבה וההרגשה, וחירות גמורה של הדעה ושל היחס הנפשי בכל ענין וענין, יהא מעשי או עיוני, מדעי, מוסרי או תאולוגי (עמ' 25)
מי שיודע רק את הטענות שעל צידו, הרי גם בהן דעתו קלושה... צריך שתהיה לו האפשרות לשמוע [את הצדדים האחרים] מפי המאמינים בהם באמת, המגינים עליהם ברצינות, והעושים בעדן כל מה שבכוחם. צריך שידע אותן בצורתן המתקבלת ביותר על הלב והמשכנעת ביותר. צריך שיכיר בכל תוקפם של הקשיים שעל הדעה הנכונה בענין הנדון, להיפגש בהם וליישבם. אם לא כך, לעולם לא יקנה לעצמו את מנת האמת שבכוחה להלחם בקשיים ולהתגבר עליהם. (עמ' 68-69)
© כל הזכויות שמורות להוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים
חירות אנושית, חירות הדיעות
חוג הפעולה [ של היחיד] הוא אפוא תחומה הראוי של החירות האנושית. בתחום זה כלול , קודם כל, עולמה הפנימי של התודעה כי שם דרוש חופש המצפון במובן הרחב ביותר, חופש המחשבה וההרגשה, וחירות גמורה של הדעה ושל היחס הנפשי בכל ענין וענין, יהא מעשי או עיוני, מדעי, מוסרי או תאולוגי (עמ' 25)
מי שיודע רק את הטענות שעל צידו, הרי גם בהן דעתו קלושה... צריך שתהיה לו האפשרות לשמוע [את הצדדים האחרים] מפי המאמינים בהם באמת, המגינים עליהם ברצינות, והעושים בעדן כל מה שבכוחם. צריך שידע אותן בצורתן המתקבלת ביותר על הלב והמשכנעת ביותר. צריך שיכיר בכל תוקפם של הקשיים שעל הדעה הנכונה בענין הנדון, להיפגש בהם וליישבם. אם לא כך, לעולם לא יקנה לעצמו את מנת האמת שבכוחה להלחם בקשיים ולהתגבר עליהם. (עמ' 68-69)
© כל הזכויות שמורות להוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים
רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ...מכתבים אל ישעיהו ליבוביץ וממנו. הוצאת כתר, ירושלים 1999, עמ' 18-19
החירות בדת / בהלכה
אתה שואל על "מדע ודת". המדע מספק מידע (אינפורמציה) על העולם, ואינו מחייב את האדם לכלום, משום שהעולם ריק ממשמעות ומטעם. הדת אינה מטריחה את עצמה לספק משהו לאדם ( מידע מספק פרופסור באוניברסיטה) , אלא היא מציגה לאדם את הדרישה לעבוד את האלוהים, ויש מי שמכיר כחובתו את ההישמעות לדרישה זו - והוא המכונה האדם המאמין, ויש מי שאינו מכיר בחובה זו, וזה וזה אינם תלויים בשום ידע - או העדר ידע - על העולם. האמונה אינה מסקנה שהאדם מסיק מן העולם ומחקר העולם, אלא היא ההכרעה הערכית הגדולה שמכריע האדם.
החירות בדת / בהלכה
אתה שואל על "מדע ודת". המדע מספק מידע (אינפורמציה) על העולם, ואינו מחייב את האדם לכלום, משום שהעולם ריק ממשמעות ומטעם. הדת אינה מטריחה את עצמה לספק משהו לאדם ( מידע מספק פרופסור באוניברסיטה) , אלא היא מציגה לאדם את הדרישה לעבוד את האלוהים, ויש מי שמכיר כחובתו את ההישמעות לדרישה זו - והוא המכונה האדם המאמין, ויש מי שאינו מכיר בחובה זו, וזה וזה אינם תלויים בשום ידע - או העדר ידע - על העולם. האמונה אינה מסקנה שהאדם מסיק מן העולם ומחקר העולם, אלא היא ההכרעה הערכית הגדולה שמכריע האדם.
דיון
הילכו שניים יחדיו?
האם הויכוח בין ר' מאיר ו'אחר' עומד בדרישת 'חקר האמת' של ג' ס' מיל? האם ניתן להעריך עמדתו של מי מבטאת חירות רבה יותר? נמקו הציעו סוף לסיפור התלמודי, תחת הכותרת הילכו שניים יחדיו:
הילכו שניים יחדיו?
-
- האם יש בכך צורך ?
- האם יש בכך טעם ?
- מהם התנאים ההכרחיים להליכה שכזו ?
