ניגונים

קבלת השבת מלווה פעמים רבות בשיר ובזמרה. דף זה עוסק במשמעותה של השירה בהקשר זה.

דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים.התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.
יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.

מילים: פניה ברגשטיין, לחן: דוד זהבי
ניגונים
שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי, נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.

גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי

עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,

שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,

נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,

בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק

הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.

הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק

"אֵיכָה" וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם

בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.

עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם

מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il

מושגים

• פניה ברגשטיין - פניה ברגשטיין נולדה בשנת 1908 בפולין. אביה, שהיה מורה עברי, הקנה לה את ידיעת הלשון העברית וספרותה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה מעיר לעיר. לאחר 1917 נאסרה הוראת השפה העברית ברוסיה, והמשפחה עברה לעיירה אבגוסטוב שבפולין. בגיל תיכון הצטרפה לתנועת "החלוץ " ובגיל 18 הצטרפה להכשרה בצ'רלונה, שם נודע לה על מחלת הלב ממנה סבלה בשארית חייה. היא החלה לפרסם שירים ורשימות בעיתוני התנועה. בשנת 1930 עלתה לארץ ישראל עם חברה לחיים אהרון וינר, והתיישבה בקיבוץ גבת. לזוג נולד בן יחיד, גרשון. בקיבוץ עבדה ברגשטיין בעבודת אריזה ובתחום החינוך והייתה מדריכת נוער של ילדי גבת בתנועת הנוער העובד. בתחום התרבות היא ערכה את יומן המשק של גבת, ניהלה חוג לספרות ונשאה הרצאות בנושא. בשנת 1950 נפטרה בבית החולים בעפולה, בעודה בת 42 בלבד, והובאה לקבורה בקיבוץ גבת. בנה, גרשון ישראלי, כותב מוכשר בפני עצמו, נהרג במלחמת ששת הימים.

סימן מנצור, פיוט לשבת, מתוך האתר "הזמנה לפיוט"
מִיוֹם הַשַּׁבָּת אֵין כָּמוֹהוּ בֵּרְכוֹ אֱלֹהִים וַיְקַדְּשֵׁהוּ

יּוֹם רִאשׁוֹן עַד יוֹם שִׁשִּׁי לִקְרַאת שַׁבָּת נִכְסְפָה נַפְשִׁי
כִּי בַשַּׁבָּת אֵצֵא חָפְשִׁי וְכִי יוֹם מְנוּחָה אֶקְרָאֵהוּ

נָגִיל וְנִשְׂמַח כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת וּנְזַמֵּר עֶלְיוֹן עַל כָּל אוֹדוֹת

כִּי הַשַּׁבָּת לָנוּ חֲמוּדוֹת אִישׁ בַּעַר לֹא יְדָעֵהוּ

צִוָּה לַעֲשׂוֹת שַׁבָּת כַּהֲלָכָה אָז מִסִּינַי מִצְוָה עֲרוּכָה

גַּם הִיא לְשׁוֹמְרָהּ כֶּתֶר מְלוּכָה וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ

וּמְאַהֲבֶיהָ יָמִים יַאֲרִיכוּ וְגַם טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ

וּבִנְתִיב יֹשֶׁר הֵמָּה יֵלְכוּ עֵדוֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשֵׁהוּ

רָצָה ה' וּבָחַר בָּנוּ וּמִכָּל לָשׁוֹן הִבְדִּילָנוּ

וּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הִנְחִיל לָנוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ

© כל הזכויות שמורות לhttp://www.piyut.org.il/textual/153.html

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח, י"ב- ט"ו
השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו וכל המגייס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה, ועל זה הזהיר שלמה ואמר אל תתהדר לפני מלך. וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' .

מהר"ל נצח ישראל, י"ט
מזמור שיר ליום השבת כי השבת בו השלים ה' יתברך העולם כי יש להודות ה' יתברך על שלימות הבריאה כי השיר מורה על שלימות כי על שלימות דרך לזמר ולשורר וכמו שהאבל על ההפסד כן השיר מורה על השמחה.

מזיכרונות משה קדם, אתר זמרשת, פרוייקט להצלת הזמר העברי המוקדם
בן-שמן היה מוסד ובית-ספר חקלאי של 500-600 ילדים ונוער. בכפר הייתה אווירה מיוחדת וחיי תרבות יפים, תוך שימת לב למסורת ולחגי-ישראל... הייתה שחרית מוזיקלית בכל שבת והייתה קבלת שבת.

הודגשו החגיגיות ותרבות הכפר, ולא הצד הדת. אין חניך בן-שמן ללא זיכרונות נעימים מבן-שמן.

התחנכו בכפר ילידי הארץ, פליטי שואה, קבוצות מטוניס, מבולגריה, מטורקיה וכו'. לא היו שיעורי

מוזיקה, אבל הייתה כל הזמן שירה. בביה"ס היסודי היו מורות כגון ברכה פורמן ובלומה קטבורסקי

שלימדו גם שירים בין היתר. כמו כן המוזיקנט של הכפר, חנן אייזנשטט, היה בא לכיתה ויחד עם המורה

לימד שירים. הקבוצות, שהכילו 50-60 ילדים ונערים, התחלקו על-פי שכבות גיל, כך שבכל קבוצה היו

ילדים ממספר כיתות. ילדי הקבוצה אכלו יחד, ישנו יחד ופעלו יחד המדריכים בקבוצות אלה המעיטו

ללמד שירים. לאחר מכן, התפלגו החניכים לפי קבוצות של תנועות-נוער: "גורדוניה", "השומר הצעיר"

ו"הנוער העובד". החניכים בחרו את קבוצתם לפי היכרות עם חבריה ולא מסיבות אידיאולוגיות או

פוליטיות. לא הייתה יריבות בין התנועות, וזו הייתה חלוקה מסגרתית בלבד. השירים בכל הקבוצות היו

אותם שירים. מנהל הכפר העסיק מוזיקנטים בשכר רק בשביל לתרום לחיי המוזיקה: למשל היה כנר

(פְּרִיבֶר), היה צ'לן (פאול איסר) ובאירועים מיוחדים היו מביאים תזמורת שלמה.

© כל הזכויות שמורות ל
www.zemereshet.co.il