הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
הלימוד עוסק בשאלה לכאורה פשוטה: מיהו עני? על אף שנראה שהתשובה עליה מובנת מאליה, ננסה לבררה לעומק ונחדד את מורכבות התיאור או ההגדרה של העוני. נפתח בהגדרות העני במשנה ובחוקי מדינת ישראל, הקובעות קווים ברורים המודדים את העוני. המדרש בויקרא רבה מעלה היבטים נוספים של העוני ומחדד את הצורך בהגדרה מורכבת יותר שלו. אמרטיה סן מספק הגדרה כזו.
משנה, מסכת פאה, פרק ח, משניות ז-ח
ז.
[...] מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי,
מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה. [...]
ח.
[...] מי שיש לו מאתיים זוז לא יטול לקט, שכחה ופאה ומעשר עני.
היו לו מאתיים חסר דינר, אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול. [...]
הסברים
ז.
[...] מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי,
מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה. [...]
ח.
[...] מי שיש לו מאתיים זוז לא יטול לקט, שכחה ופאה ומעשר עני.
היו לו מאתיים חסר דינר, אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול. [...]
הסברים
- התלמוד הירושלמי על אתר, מסביר את המשנה: "חמשים [=זוז] ש"עושים", היינו: מושקעים היטב ונושאים רווחים, שווים יותר מ"מאתיים" זוז שאינם עושים, ומונחים כאבן שאין לה הופכין. וכן להפך: אם היו לו "מאתיים זוז", אלא שהם משועבדים לבעל חובו [=למלווה] או לכתובת אשתו, הריהו "עני", ומכל מקום "אין מחיבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו". היינו: יכול להיות אדם שגר בבית רב ערך, ואף על פי כן להיחשב "עני" לעניין מצוות צדקה, מכיוון שאין בידו כסף זמין
שיר חבר, 'מהון להון', עיתון העיר, 9.2.2007
שיעור העוני בישראל מחושב לפי מחצית ההכנסה החציונית למשק בית - כלומר, מחצית ההכנסה שבה מספר משקי הבית שהכנסתם גבוהה יותר שווה למספר משקי הבית שהכנסתם נמוכה יותר. קו העוני למשפחה של ארבע נפשות עומד היום על 4,933 ₪, כלומר: משפחה בת ארבע נפשות שהכנסותיה הן מתחת לסכום הזה נחשבת למשפחה ענייה.
שיעור העוני בישראל מחושב לפי מחצית ההכנסה החציונית למשק בית - כלומר, מחצית ההכנסה שבה מספר משקי הבית שהכנסתם גבוהה יותר שווה למספר משקי הבית שהכנסתם נמוכה יותר. קו העוני למשפחה של ארבע נפשות עומד היום על 4,933 ₪, כלומר: משפחה בת ארבע נפשות שהכנסותיה הן מתחת לסכום הזה נחשבת למשפחה ענייה.
שמונה שמות נקראו לעני: עני אביון מסכן רש דל דך מך הלך. עני - כמשמעו. אביון - שמתאב לכל. מסכן - שהוא בזוי לכל, שנאמר "וחכמת המסכן בזויה" (קהלת ט). רש - מן הנכסים. דל - מדולדל מן הנכסים. דך – מדוכדך, רואה דבר ואינו אוכל, רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה. מך - שהוא מך לפני כל, עשוי כמין סקופה התחתונה.
... There are eight names for a poor person: ani, evyon, misken, rash, dal, each, mach, helech. Ani [afflicted] means literally “poor”. Evyon [one who longs] because he longs (mita’ev) for everything. Misken [despised] because he is despised by all as it says “The poor man’s (misken) wisdom is despised.” (Eccl 9:16). Rash [impoverished] because he is dispossessed (mitroshesh) of property. Dal [detached] because he is detached (meduldal) from property. Dach [oppressed] because he is crushed (meduchdach); he sees a thing but cannot eat it, he sees a thing and cannot taste it, and cannot drink it. Mach [trampled upon] because he is lowly before everyone, like a kind of lowest threshold. Helech [vagrant] or Chelech [weak]. Therefore Moses warns Israel: "if your brother becomes poor…"
מיכל קרומר-נבו, נשים בעוני: סיפורי חיים, מגדר, כאב, התנגדות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007, עמ' 41
[יש לתאר] במפורט את ריבוי הפנים של המגבלות והסיכונים שיוצר העוני... תיאור כזה מציג את הסבל האנושי של אנשים שחיים במצוקה קשה כל כך והחיפוש הנואש שלהם גם אם הרסני אחר משמעות, תחושת קיום, וכבוד.
... העוני מצטייר במודל זה לא רק במונחים כלכליים, אלא כגורם אשר בהשתלבותו עם גורמי נחיתות חברתית נוספים (כגון מגדר ומוצא אתני), מעצב את תנאי החיים האובייקטיביים ואת החוויה הסובייקטיבית של העניים באינספור פרקטיקות יומיומיות של דיכוי, כרשת מסועפת של דיכוי חברתי במקומות העבודה, במסגרות החינוכיות, בשכונות המגורים, בארגון היחסים בין המינים, במערכות הבריאות, במערכות הרווחה ובמערכות לאכיפת החוק.
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
[יש לתאר] במפורט את ריבוי הפנים של המגבלות והסיכונים שיוצר העוני... תיאור כזה מציג את הסבל האנושי של אנשים שחיים במצוקה קשה כל כך והחיפוש הנואש שלהם גם אם הרסני אחר משמעות, תחושת קיום, וכבוד.
... העוני מצטייר במודל זה לא רק במונחים כלכליים, אלא כגורם אשר בהשתלבותו עם גורמי נחיתות חברתית נוספים (כגון מגדר ומוצא אתני), מעצב את תנאי החיים האובייקטיביים ואת החוויה הסובייקטיבית של העניים באינספור פרקטיקות יומיומיות של דיכוי, כרשת מסועפת של דיכוי חברתי במקומות העבודה, במסגרות החינוכיות, בשכונות המגורים, בארגון היחסים בין המינים, במערכות הבריאות, במערכות הרווחה ובמערכות לאכיפת החוק.
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
דיון
שאלות
שאלות
- כיצד ועל פי אילו קריטריונים מוגדר העוני בכל אחד מן המקורות?
- האם השמות השונים של העני בויקרא רבה מתארים עניים שונים, או היבטים שונים של מצב העוני?
- מדוע העוני הוא 'רשת מסועפת של דיכוי חברתי'? ואם כך, מהם הקריטריונים שעל פיהם צריך למדוד את העוני?
אמרטיה סן, "החירות האישית כהתחייבות חברתית", מקרוב: כתב עת לספרות וחברה (גיליון 9), גדי טאוב ונסים קלדרון (עורכים), הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 84-83
החירויות הבסיסיות שאנו נהנים מהן ומיישמים עליהן את האחריות שלנו תלויות בנסיבות אישיות, חברתיות וסביבתיות שהן מקריות לחלוטין. ילד שנמנעה ממנו ההזדמנות שמציע בית הספר היסודי איננו מקופח רק בצעירותו, אלא נותר מוגבל למשך כל חייו (כשהוא הופך לאדם שאיננו כשיר לעשות דברים בסיסיים הכרוכים בקריאה, כתיבה וחשבון). אישה שחסרים לה האמצעים להשיג טיפול רפואי לחולי שממנו היא סובלת איננה רק קרבן לחולניות בלתי הכרחית או לאפשרות של מוות שניתן למנוע אותו, אלא היא גם מנועה מלעשות דברים מסוימים למען עצמה ולמען אחרים דברים שהייתה רוצה לעשותם כאדם אחראי. העובד המשועבד הנולד לתוך מצב של חצי-עבדות, הילדה המשועבדת החנוקה בחברה דכאנית, האיכר חסר האדמה והאונים שאין לו אמצעים בסיסיים להשגת הכנסה מכל אלה נמנעים לא רק תנאי היסוד לחיי רווחה, אלא גם תנאים הדרושים כדי לנהל חיים אחראיים, התלויים בנסיבות המאפשרות מספר חירויות בסיסיות [...] ללא החירות הבסיסית והכשירות לעשות דבר-מה, אדם איננו אחראי לביצועו [...] המשימה היא אפוא יצירת אפשרויות רבות יותר להחלטות ולבחירות משמעותיות בקרב אנשים שיכולים לאחר מכן לפעול בצורה אחראית על בסיס החלטתם.
עלינו לבדוק נוסף לחירויות המגולמות בתהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים גם את המידה שבה אנשים מקבלים את ההזדמנות להשיג תוצאות שהם מייחסים להן ערך, ושיש להם סיבה לייחס להן ערך. רמת ההכנסה הריאלית שאנשים מקבלים חשובה ככל שהיא מעניקה להם הזדמנות נאותה לרכוש סחורות ושירותים וליהנות מרמת חיים ההולמת את הרכישות האלה. אך [...] רמות ההכנסה עלולות פעמים רבות לספק מידע שגוי לגבי מדדים חשובים כמו החירות לחיות חיים ארוכים, להימנע ממוות בלתי-הכרחי, להחזיק במשרה ראויה, או לחיות בקהילות שלוות המוגנות מפני פשיעה.
השקפת הכשירויות האנושיות מתמקדת ביכולתם של אנשים לנהל חיים שיש להם סיבות טובות לייחס להם ערך, ולפעול למימוש האפשרויות הריאליות הניצבות בפניהם. אותן כשירויות שעומדות למעשה לרשותו של אדם תלויות בטבע ההסדרים החברתיים [...] ובנקודה זו האחריות מוטלת על כתפי המדינה או החברה.
החירויות הבסיסיות שאנו נהנים מהן ומיישמים עליהן את האחריות שלנו תלויות בנסיבות אישיות, חברתיות וסביבתיות שהן מקריות לחלוטין. ילד שנמנעה ממנו ההזדמנות שמציע בית הספר היסודי איננו מקופח רק בצעירותו, אלא נותר מוגבל למשך כל חייו (כשהוא הופך לאדם שאיננו כשיר לעשות דברים בסיסיים הכרוכים בקריאה, כתיבה וחשבון). אישה שחסרים לה האמצעים להשיג טיפול רפואי לחולי שממנו היא סובלת איננה רק קרבן לחולניות בלתי הכרחית או לאפשרות של מוות שניתן למנוע אותו, אלא היא גם מנועה מלעשות דברים מסוימים למען עצמה ולמען אחרים דברים שהייתה רוצה לעשותם כאדם אחראי. העובד המשועבד הנולד לתוך מצב של חצי-עבדות, הילדה המשועבדת החנוקה בחברה דכאנית, האיכר חסר האדמה והאונים שאין לו אמצעים בסיסיים להשגת הכנסה מכל אלה נמנעים לא רק תנאי היסוד לחיי רווחה, אלא גם תנאים הדרושים כדי לנהל חיים אחראיים, התלויים בנסיבות המאפשרות מספר חירויות בסיסיות [...] ללא החירות הבסיסית והכשירות לעשות דבר-מה, אדם איננו אחראי לביצועו [...] המשימה היא אפוא יצירת אפשרויות רבות יותר להחלטות ולבחירות משמעותיות בקרב אנשים שיכולים לאחר מכן לפעול בצורה אחראית על בסיס החלטתם.
עלינו לבדוק נוסף לחירויות המגולמות בתהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים גם את המידה שבה אנשים מקבלים את ההזדמנות להשיג תוצאות שהם מייחסים להן ערך, ושיש להם סיבה לייחס להן ערך. רמת ההכנסה הריאלית שאנשים מקבלים חשובה ככל שהיא מעניקה להם הזדמנות נאותה לרכוש סחורות ושירותים וליהנות מרמת חיים ההולמת את הרכישות האלה. אך [...] רמות ההכנסה עלולות פעמים רבות לספק מידע שגוי לגבי מדדים חשובים כמו החירות לחיות חיים ארוכים, להימנע ממוות בלתי-הכרחי, להחזיק במשרה ראויה, או לחיות בקהילות שלוות המוגנות מפני פשיעה.
השקפת הכשירויות האנושיות מתמקדת ביכולתם של אנשים לנהל חיים שיש להם סיבות טובות לייחס להם ערך, ולפעול למימוש האפשרויות הריאליות הניצבות בפניהם. אותן כשירויות שעומדות למעשה לרשותו של אדם תלויות בטבע ההסדרים החברתיים [...] ובנקודה זו האחריות מוטלת על כתפי המדינה או החברה.
דיון
שאלות
שאלות
- מהי החירות על פי אמרטיה סן?
- כיצד יכולה הגדרת העוני על פי קריטריונים של חירות ויכולת, לשנות את דרכי מדידת העוני?
- האם אפשר למדוד חירויות ויכולות? הציעו הצעות למדידה שכזו.
דף הנחיות למנחה:
קו העוני - הצעת הנחיה.rtf
קו העוני - הצעת הנחיה.rtf