עלייה לרגל
הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
אחד מאבני הבוחן של קהילה הוא יציאה מחוץ למרחב הטבעי ומפגש בין הפרטים הבונים אותה. בדף זה נשאל מה משמעות הקהילה כאשר היא יוצאת ממקומה הטבעי, ומה קורה כאשר הפרטים בקהילה יוצאים מהמרחב הפרטי למרחב הציבורי.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
(ב) כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים? כָּל הַעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד [=אזור, מחוז] מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר 'קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ':

(ג) הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגְרוֹת וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנִיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַּיִּת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לְירוּשָׁלַיִם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים. וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם: 'אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם':

(ד) הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה. הִגִּיעַ לָעֲזָרָה וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר: 'אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי' (תהלים ל):

מילים
  • אגריפס - מלך יהודי, נכדו או נינו של הורודוס, שלט בירושלים מטעם הרומאים סמוך לחורבן הבית.
How were the bikkurim taken up [to Jerusalem]? All [the inhabitants of] the cities of the maamad would assemble in the city of the maamad, and they would spend the night in the open street and they would not entering any of the houses. Early in the morning the officer would say: “Let us arise and go up to Zion, into the house of the Lord our God” (Jeremiah 31:5). Those who lived near [Jerusalem] would bring fresh figs and grapes, while those who lived far away would bring dried figs and raisins. An ox would go in front of them, his horns bedecked with gold and with an olive-crown on its head. The flute would play before them until they would draw close to Jerusalem. When they drew close to Jerusalem they would send messengers in advance, and they would adorn their bikkurim. The governors and chiefs and treasurers [of the Temple] would go out to greet them, and according to the rank of the entrants they would go forth. All the skilled artisans of Jerusalem would stand up before them and greet them saying, “Our brothers, men of such and such a place, we welcome you in peace.” The flute would play before them, until they reached the Temple Mount. When they reached the Temple Mount even King Agrippas would take the basket and place it on his shoulder and walk as far as the Temple Court. When he got to the Temple Court, the Levites would sing the song: “I will extol You, O Lord, for You have raised me up, and You have not let my enemies rejoice over me” (Psalms 30:2).
דיון
  • נסו לברר מהי החוויה הקהילתית שעולה מהמשנה (בכל שלב של המסע)
  • מה אתם יודעים על חווית היציאה והמסע הקהילתי?
  • מה לדעתכם תפקידה של קבלת הפנים בירושליים?
  • איזו דמות של אנשי ציבור ושלטון עולה מן המשנה?
  • האם לדעתכם חשוב הקשר בין אנשי הציבור והממשל לבין קהילות הפריפריה?
עלי אלון, מתוך: יחף – תהילי עין-שמר, הוצאת ספרית פועלים
תְהִלִים עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בַּקַיִץ: חֲדַר-הָאֹכֶל

שָׁט עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל כִּסְפִינָה

מוּאֶרֶת חַלוֹנוֹת, הַיְלָדִים

מְשַׂחֲקִים עַל הַדֶשֶׁא. הַהוֹרִים בְּחֻלְצוֹת לְבָנוֹת

מְשׂוֹחֲחִים בְּנַחַת עַל הָרַחֲבָה.

הָעֶרֶב פּוֹרֵשׁ אֶת כְּנָפָיו כְּדוֹגֶרֶת

הַמַכְנִיסָה אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ

תַחַת כְּנָפָה.

בִּשְׁבִילִי זוֹ הַשָׁעָה הַיָפָה בָּעוֹלָם. בַּיְקוּם כֻּלוֹ.

רַק אֶתְמוֹל שִׂחַקְתִי כָּךְ גַם אֲנִי (חֲדַר-הָאֹכֶל

שָׁכַן אָז בִּצְרִיף עִם עֵץ הַפִּלְפֵּל הָרֵיחָנִי

נוֹטֵף הַשְּׂרָף)

הַיוֹם מְשַׂחֵק כָּאן בְּנִי וּמָחָר

נֶכְדִי - -

© כל הזכויות שמורות לספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
דיון
  • עלי אלון בשירו מתאר גם הוא התאספות ויציאה חוויה של קהילה בחוץ.
מה דומה ומה שונה בין שתי החוויות (זו המתוארת במשנה וזו המתוארת בשיר), ואיזו מהן משמעותית יותר עבור כל אחד ואחת מכם?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
דף מספר 6 בסדרה נפגשים בשביל ישראל תשע"ג- שבוע רביעי, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5