הדף מאת: איציק אדרי ודוד ביטון / לימוד גליל
גלגולו של פיוט "לכה דודי" מצפת הקבלית ועד ימינו אנו. ולא בכדי לא נעלם פיוט זה והפך לחלק מתפילת קבלת שבת.
הפיוט מתייחס לשבת ככלה ולישראל כבן זוגה ומעורר מחשבה על טיב היחסים בין השניים...
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים. התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.
יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים. התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.
יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
מילים: אבי קורן לחן: נדב מדינה ואבנר צדוק
לקראת שבת
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נֵקַבֶּלָה ...
וְאַבָּא מְסַלְסֵל קוֹלוֹ בְּשִׁירֵי שַׁבָּת:
"דְּרוֹר יִקְרָא לְבֶן עִם בַּת"
וּמַפָּה צְחוֹרָה נִפְרֶשֶׂת
וְדוֹלְקִים נֵרוֹת
וּכְהֵד מִן הֶעָבָר הַמַּנְגִּינוֹת חוֹזְרוֹת
וּמָלֵא פִּתְאוֹם הַבַּיִת בְּאוֹתָן זְמִירוֹת
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה
שֶׁבַּת מַלְכָּה הִנֵּה עוֹלָה
עַל הַשֻּׁלְחָן חָלָה, וְעוֹלָה תְּפִלָּה
שָׁרִים כָּל בְּנֵי הַבַּיִת בְּמַקְהֵלָה גְּדוֹלָה
לוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו שֶׁל אַבָּא
וְעֵינָיו אוֹרוֹת
וּכְהֵד מִן הֶעָבָר הַמַּנְגִּינוֹת חוֹזְרוֹת
וּמָלֵא פִּתְאוֹם הַבַּיִת בְּאוֹתָם זְמִירוֹת
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
לקראת שבת
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נֵקַבֶּלָה ...
וְאַבָּא מְסַלְסֵל קוֹלוֹ בְּשִׁירֵי שַׁבָּת:
"דְּרוֹר יִקְרָא לְבֶן עִם בַּת"
וּמַפָּה צְחוֹרָה נִפְרֶשֶׂת
וְדוֹלְקִים נֵרוֹת
וּכְהֵד מִן הֶעָבָר הַמַּנְגִּינוֹת חוֹזְרוֹת
וּמָלֵא פִּתְאוֹם הַבַּיִת בְּאוֹתָן זְמִירוֹת
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה
שֶׁבַּת מַלְכָּה הִנֵּה עוֹלָה
עַל הַשֻּׁלְחָן חָלָה, וְעוֹלָה תְּפִלָּה
שָׁרִים כָּל בְּנֵי הַבַּיִת בְּמַקְהֵלָה גְּדוֹלָה
לוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו שֶׁל אַבָּא
וְעֵינָיו אוֹרוֹת
וּכְהֵד מִן הֶעָבָר הַמַּנְגִּינוֹת חוֹזְרוֹת
וּמָלֵא פִּתְאוֹם הַבַּיִת בְּאוֹתָם זְמִירוֹת
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- אבי קורן - אבי קורן נולד ברמת גן. בוגר בית הספר היסודי "החשמונאים" וגימנסיה "דביר".
התגייס לצה"ל ב 1963- במסגרת גרעין "יהב" של השומר הצעיר, והצטרף ללהקת הנח"ל שם החל למלא גם את תפקיד מפקד הלהקה. בעת שירותו בלהקה כתב עם יאיר רוזנבלום, חברו ללהקה, את שירו הראשון "דרך אגב", אותו ביצעו "צמד דרום".
עם שחרורו מצה"ל ב 1966- התקבל ל"קול ישראל" וב 1968- עבר לגלי צה"ל ושימש כעורך, מפיק ומגיש תוכניות בידור ומוזיקה קלה. בשנת 1976 יצא לניו יורק כשליח לנושאי חינוך ונוער של הקרן הקיימת לישראל.
במשך כל השנים כתב, תרגם, ערך והופיע. כתב למעלה מ 500- שירים.
מתוך סידור התפילה
לכה דודי
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ גַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
להסבר על הפיוט ולשמיעת לחניו באתר 'הזמנה לפיוט'
לכה דודי
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ גַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
להסבר על הפיוט ולשמיעת לחניו באתר 'הזמנה לפיוט'
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה.
אבל הלל הזקן מידה אחרת הייתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהילים סח) "ברוך ה' יום יום".
תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מאחד שביך לשבתיך. ובית הלל אומרים "ברוך ה' יום יום".
אבל הלל הזקן מידה אחרת הייתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהילים סח) "ברוך ה' יום יום".
תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מאחד שביך לשבתיך. ובית הלל אומרים "ברוך ה' יום יום".
It is taught in a baraita: They said about Shammai the Elder that all his days he would eat in honor of Shabbat. How so? If he found a choice animal, he would say: This is for Shabbat. If he subsequently found another one choicer than it, he would set aside the second for Shabbat and eat the first. He would eat the first to leave the better-quality animal for Shabbat, which continually rendered his eating an act of honoring Shabbat. However, Hillel the Elder had a different trait, that all his actions, including those on a weekday, were for the sake of Heaven, as it is stated: “Blessed be the Lord, day by day; He bears our burden, our God who is our salvation; Selah” (Psalms 68:20), meaning that God gives a blessing for each and every day. That is also taught in a baraita in more general terms: Beit Shammai say: From the first day of the week, Sunday, start preparing already for your Shabbat. And Beit Hillel say: “Blessed be the Lord, day by day.”
תני ר' שמעון בן יוחי: אמרה שבת לפני הקב"ה רבש"ע [ריבונו של עולם] לכל יש בן זוג, ולי אין בן זוג אתמהא. אמר לה הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ, ה).
Why did God bless Shabbat? Rabbi Berekiah says: "Because it has no partner. The first day of the week has the second, the third has the fourth, the fifth has the sixth, but Shabbat has no partner. Rabbi Samuel ben Nahman said: Because it cannot be postponed: a festival can be postponed, as well as the Day of Atonement [because these are days which a beit din must declare to be a new moon]. Rabbi Shimon bar Yochai taught: Shabbat pleased with the Holy One, Blessed be God saying: "Everyone else has a partner, but I have nothing!" God answered saying: "The community of Israel will be your partner." God continued: "And when thy stood before Sinai, God said to the Israelites: "Remember what I said to Shabbat, that the community of Israel is your partner, [in the words of scripture] "Remember Shabbat and keep it holy" (Exodus 20:8)...
ספר הזוהר, פרשת בשלח, תט"ז
ראו כי ה' נתן לכם את השבת: שואל מהו שבת.
ואומר, הוא יום שבו נחים שאר הימים, והוא כלל של כל אלו ששה ימים האחרים, וממנו הם מתברכים.
ר' ייסא אמר, וכן גם כנסת ישראל, נקראת שבת, שהיא בת זוגו של שבת. וזו היא כלה. שכתוב, ושמרתם את השבת כי קדוש היא לכם. לכם ולא לשאר העמים. ז"ש, ביני ובין בני ישראל. וזה הוא נחלת ירושת עולמים לישראל. וע"כ כתוב, 'אם תשיב משבת רגלך' (ישעיהו נ"ח) וגו'. ובמקומו העמדנו את הדברים.
ראו כי ה' נתן לכם את השבת: שואל מהו שבת.
ואומר, הוא יום שבו נחים שאר הימים, והוא כלל של כל אלו ששה ימים האחרים, וממנו הם מתברכים.
ר' ייסא אמר, וכן גם כנסת ישראל, נקראת שבת, שהיא בת זוגו של שבת. וזו היא כלה. שכתוב, ושמרתם את השבת כי קדוש היא לכם. לכם ולא לשאר העמים. ז"ש, ביני ובין בני ישראל. וזה הוא נחלת ירושת עולמים לישראל. וע"כ כתוב, 'אם תשיב משבת רגלך' (ישעיהו נ"ח) וגו'. ובמקומו העמדנו את הדברים.
ראובן קימלמן, "לכה דודי" וקבלת שבת, מתוך כתב העת 'מועד' בשנתון למדעי היהדות כרך יז תשס"ז
הפיוט 'לכה דודי', שחובר באמצע המאה ה 16- בצפת על ידי ר' שלמה אלקבץ הלוי, היה לאחת מאבני הבניין בסדר קבלת שבת שנערך בחוגו של האר"י ובחוגו של הרמ"ק, ונפוץ במהרה בקהל ישראל. מנהג אמירת 'לכה דודי' בסדר קבלת שבת מתועד כבר בשנת 1577 במקורות ממרוקו, ובשנת 1584 במחזור ונציה. לפנינו הפיוט היחידי שנקלט כחלק אורגני בתפילת ישראל בתקופה כה מאוחרת, שחובה לאומרו בכל עדות ישראל, ולא רק כקטע בחירה לפי נוסח זה או אחר, או סגנון זה או אחר. ולא לחינם, לפנינו שירה גדולה, מלאת קסם וגעגוע, שהיא כולה חידה העשויה מעשה תשבץ. ככל שהיא זורמת צלולה ובלתי מאולצת ואינה נשמעת כלל כציטוט, היא בנויה כולה כדיבור באמצעות שברי פסוקים מתוך הכתובים. יחד עם זאת, הישענותה הגמורה של שירה זו על פסוקי המקרא (ופסוקי מדרש מעטים), אינה ממעטת ממקוריותה, והיסוד העצמאי שבה נובע מכך שהיא מדברת מתוך הרובד המיסטי הקבלי. הווה אומר, לפנינו שירה שאינה יכולה להיות מובנת אלא מתוך ראייתה כמכלול ומתוך שליטה במערכת הסימבולית הקבלית.
אולם ראוי להדגיש שלעובדה שמערכת הסוד השולטת בשירה זו נותרה חבויה מאחורי פסוקים מקראיים היה משקל רב בקליטתה בגוף תפילת כלל עדות ישראל ולא רק כאופציה בתוך בנוסחים אחדים, כפי שהדבר קרה להרבה תוספות מאוחרות מן הקבלה, כגון לקטעים מן הזהר או ל'אזמר בשבחין'.
מצד תוכנה, תפילה זו היא ראי לתקופה בה חוברה, ובכל זאת היא מקפלת בתוכה עולם עשיר של תפיסות בדבר גאולת הנפש.
הפיוט 'לכה דודי', שחובר באמצע המאה ה 16- בצפת על ידי ר' שלמה אלקבץ הלוי, היה לאחת מאבני הבניין בסדר קבלת שבת שנערך בחוגו של האר"י ובחוגו של הרמ"ק, ונפוץ במהרה בקהל ישראל. מנהג אמירת 'לכה דודי' בסדר קבלת שבת מתועד כבר בשנת 1577 במקורות ממרוקו, ובשנת 1584 במחזור ונציה. לפנינו הפיוט היחידי שנקלט כחלק אורגני בתפילת ישראל בתקופה כה מאוחרת, שחובה לאומרו בכל עדות ישראל, ולא רק כקטע בחירה לפי נוסח זה או אחר, או סגנון זה או אחר. ולא לחינם, לפנינו שירה גדולה, מלאת קסם וגעגוע, שהיא כולה חידה העשויה מעשה תשבץ. ככל שהיא זורמת צלולה ובלתי מאולצת ואינה נשמעת כלל כציטוט, היא בנויה כולה כדיבור באמצעות שברי פסוקים מתוך הכתובים. יחד עם זאת, הישענותה הגמורה של שירה זו על פסוקי המקרא (ופסוקי מדרש מעטים), אינה ממעטת ממקוריותה, והיסוד העצמאי שבה נובע מכך שהיא מדברת מתוך הרובד המיסטי הקבלי. הווה אומר, לפנינו שירה שאינה יכולה להיות מובנת אלא מתוך ראייתה כמכלול ומתוך שליטה במערכת הסימבולית הקבלית.
אולם ראוי להדגיש שלעובדה שמערכת הסוד השולטת בשירה זו נותרה חבויה מאחורי פסוקים מקראיים היה משקל רב בקליטתה בגוף תפילת כלל עדות ישראל ולא רק כאופציה בתוך בנוסחים אחדים, כפי שהדבר קרה להרבה תוספות מאוחרות מן הקבלה, כגון לקטעים מן הזהר או ל'אזמר בשבחין'.
מצד תוכנה, תפילה זו היא ראי לתקופה בה חוברה, ובכל זאת היא מקפלת בתוכה עולם עשיר של תפיסות בדבר גאולת הנפש.
דיון
- זיכרון ילדות של השבת לפי אבי קורן. מה הוא הזיכרון שלך לשבת?
- ההשוואה של השבת ככלה עפ"י הזוהר הקדוש. משמעות, היגד או טעם?
- איזוהי השבת לפי רבי שלמה הלוי אלקבץ?
קישורים לרקע והרחבה:
לדף הלימוד המעוצב
לדף הלימוד המעוצב