בין גורל לייעוד

דף לימוד זה נכתב על בסיס לוח השנה של "קולות" שעסק בנושא "ברית". לחודש מרץ (אדר א'-אדר ב') הוקדש דף זה העוסק במתח שבין גורל וייעוד- בין בחירה חופשית להכרח.

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, "קול דודי דופק" בתוך "איש האמונה הבודד", 1965
ברית-גורל- מהי ?
הגורל מציין בחיי-האומה, כמו בחיי-היחיד, קיום מאונס. כורח מוזר מלכד את הפרטים לכלל אחד. היחיד כפוף ומשועבד בעל כרחו למציאות הלאומית-הגורלית, ואי אפשר לו להשתמט ממנה ולהבלע במציאות אחרת חוצה לה...
מתוך הרגשת מציאות הכרחית-גורלית מבצבצת ועולה בדידותו ההיסטורית של היהודי. הוא-גלמוד בחייו עלי אדמות וגם במותו.. תודעת שיתוף-גורל מופיעה כתודעת שיתוף-מאורעות. כולנו שרויים בתחום גורל אחיד המקשר את כל שכבות העם על כל חלקיו ושבטיו ואיננו מפלה בין מעמד למעמד ובין איש לרעהו...
© כל הזכויות שמורות למוסד הרב קוק
www.mosadharavkook.com

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, "קול דודי דופק" בתוך "איש האמונה הבודד", מוסד הרב קוק, 1965
ברית-ייעוד - מהי ?
הייעוד מציין בחיי-האומה - כמו בחיי היחיד - קיום מדעת שהאומה בחרה בו ברצונה החפשי ושבו היא מוצאת את הריאליזציה המלאה של הוויתה ההיסטורית... האומה מעורה בתוך היעוד בשל כיסופיה לקיום משוכלל מלא-ענין וכיוון. היעוד הוא המעין המפכה של ההתעלות היחודית של האומה והזרם הבלתי-פוסק של ההשראה העליונה שאינה נדעכת..
חיי-יעוד הם חיים מכוונים, פרי דריכות-הכרחית ובחירה חפשית...
הפעילות היצרנית הממלאה את ברית היעוד קולחת היא ממקור אחר לגמרי, ממרידת האדם בחיים העובדתיים כמו שהם ומן החרג המפעם בו לצורות-קיום יותר , נעלות ונשגבות.
© כל הזכויות שמורות למוסד הרב קוק
www.mosadharavkook.com

בנימין זאב הרצל, 'תקוותנו', מתוך פרויקט בן יהודה
לזאת קראתי פעם בשם אידיאל שאין לו סוף. ובאמת חושב אני, כי הציונות לא תחדל מהיות אידיאל, גם לאחר שנשיג את ארצנו, ארץ-ישראל. כי בציונות, כפי שאני מבין אותה, יש לא רק השאיפה לרכוש כברת-ארץ בטוחה במשפט בעד עמנו האמלל, כי אם גם השאיפה להשתלמות מוסרית ורוחנית.
למקור השלם

בנימין זאב הרצל, יומן הרצל, 14 ביוני, 1895, בתוך הרצל, מכתבים ויומנים, כרך ב, עמ' 128-129
שהרי אלוהים לא היה מקיים את עמנו זמן כה רב לולא היה שמור לנו ייעוד אחר בקורות המין האנושי.