הדף מאת: קולות קולות / בית מדרש קולות
דף לימוד זה נכתב על בסיס לוח השנה של "קולות" שעסק בנושא "ברית". לחודש דצמבר (כסלו-טבת) הוקדש
דף זה העוסק בברית המילה.
(כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי:
(כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת:
(כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת:
Then Zipporah took a flint, and cut off the foreskin of her son, and cast it at his feet; and she said: ‘Surely a bridegroom of blood art thou to me.’ So He let him alone. Then she said: ‘A bridegroom of blood in regard of the circumcision.’
רות קלדרון, 'בין משה הזקן לתינוק משה; מחשבות על ברית מילה', מתוך: עלמה כהן ורדי (עורכת), קבלת פנים, שמחת הבת וברית המילה, הוצאת עלמא-ידיעות אחרונות: ספרי חמד, [תל אביב 2002], עמ' 12
מחשבות על ברית מילה
גם אני רוצה לבוא בברית. ברית אלוהים יהודית. גם אני רוצה חותם. להיות מוטבעת. להיבחר לבת ברית עוד לפני שעמדתי על דעתי, לפני הספקות והפיתויים. לעבור את חיי בעולם שייכת. רצויה.
גוף ללא ברית כמו נישואין ללא טבעת.
אישה יהודיה חיה יחד עם האל חיים ללא נישואין. קשר שיש בו עמימות, שבו היא פטורה ממצוות שקיומן תלוי בזמן, משוחררת מהטקסים שכובלים את היהודים בקורים דקים וחזקים משחרית למנחה לערבית, משבת לשבת, משוחררת ממעגל המניין, מאמירת הקדיש, מזימון בסעודה, מקריאה בתורה. תמיד מתנדבת. האל משתקף לאישה כבבואה של בבואה, מתֻווך על ידי הגבר. יהודיה דרך כפפות.
[...]
אותנו לא הכניסו בברית, לא במילים ולא בְּאות, לא בקעקוע ולא בעגיל, לא במילה אכזרית כשל הגברים, לא בטבילה, לא בנתינת שם. קיבלו את פנינו בשתיקה, בחיוך. בת תחילה סימן לבנים. האם הניחו שאין צורך להזכיר לאישה מי היא ולמי היא שייכת וממי אינה יכולה להתנתק? האם (שוב) הניח האגו הגברי שדי בו, הוא ישלוט באישה, הוא יגדיר אותה? האם (גברים) יהודים ראו נשים כפלג גופם, ועל כן דאגו לגבות רק את עצמם?
[...]
אני מכירה את התשוקה להיבחר, להיות שייכת. אני מבינה למה בחרו הגברים לסמן את בניהם, לסמן את עצמם. אני מוצאת כי הרווח בחיים בַּברית גדול ממחיר הכאב והסיכון. מי שרוצה לצאת מהברית ימשוך בעורלתו. יקצץ בנטיעות. שערי כפירה פתוחים. ההחלטה להחליט להיבחר בדיעבד, אינה פחות קשה. לא כרתו איתי ברית בהיותי בת שמונה ימים, וארבעים שנה אני מנסה לכרות את הברית החסרה. לבנות אותה ממילים, מעבודה, מתפילות, מאימהוּת, מאהבה, מרגשות ומחרדות. ברית של אישה כמלבוש. שוב ושוב צריך לארוג, לתפור, למדוד, לתקן ולהטליא.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמשכל
מחשבות על ברית מילה
גם אני רוצה לבוא בברית. ברית אלוהים יהודית. גם אני רוצה חותם. להיות מוטבעת. להיבחר לבת ברית עוד לפני שעמדתי על דעתי, לפני הספקות והפיתויים. לעבור את חיי בעולם שייכת. רצויה.
גוף ללא ברית כמו נישואין ללא טבעת.
אישה יהודיה חיה יחד עם האל חיים ללא נישואין. קשר שיש בו עמימות, שבו היא פטורה ממצוות שקיומן תלוי בזמן, משוחררת מהטקסים שכובלים את היהודים בקורים דקים וחזקים משחרית למנחה לערבית, משבת לשבת, משוחררת ממעגל המניין, מאמירת הקדיש, מזימון בסעודה, מקריאה בתורה. תמיד מתנדבת. האל משתקף לאישה כבבואה של בבואה, מתֻווך על ידי הגבר. יהודיה דרך כפפות.
[...]
אותנו לא הכניסו בברית, לא במילים ולא בְּאות, לא בקעקוע ולא בעגיל, לא במילה אכזרית כשל הגברים, לא בטבילה, לא בנתינת שם. קיבלו את פנינו בשתיקה, בחיוך. בת תחילה סימן לבנים. האם הניחו שאין צורך להזכיר לאישה מי היא ולמי היא שייכת וממי אינה יכולה להתנתק? האם (שוב) הניח האגו הגברי שדי בו, הוא ישלוט באישה, הוא יגדיר אותה? האם (גברים) יהודים ראו נשים כפלג גופם, ועל כן דאגו לגבות רק את עצמם?
[...]
אני מכירה את התשוקה להיבחר, להיות שייכת. אני מבינה למה בחרו הגברים לסמן את בניהם, לסמן את עצמם. אני מוצאת כי הרווח בחיים בַּברית גדול ממחיר הכאב והסיכון. מי שרוצה לצאת מהברית ימשוך בעורלתו. יקצץ בנטיעות. שערי כפירה פתוחים. ההחלטה להחליט להיבחר בדיעבד, אינה פחות קשה. לא כרתו איתי ברית בהיותי בת שמונה ימים, וארבעים שנה אני מנסה לכרות את הברית החסרה. לבנות אותה ממילים, מעבודה, מתפילות, מאימהוּת, מאהבה, מרגשות ומחרדות. ברית של אישה כמלבוש. שוב ושוב צריך לארוג, לתפור, למדוד, לתקן ולהטליא.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמשכל
יהודה עמיחי, גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות , הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, 2004, עמ' 133
היהודים / יהודה עמיחי
לִפְנֵי זְמַן מַה פָּגַשְׁתִּי אִשָּׁה יָפָה,
שֶּסָּבָה עָשָׂה לִי בְּרִית מִילָה
זְמַן רַב לִפְנֵי שֶׁנּוֹלְדָה. אָמַרְתִּי לָהּ,
אתְּ לֹא מַכִּירָה אוֹתִי וַאֲנִי לֹא מַכִּיר אוֹתָךְ,
אֲבָל אֲנַחְנוּ הָעַם הַיְּהוּדִי,
סָבֵךְ הַמֵּת וַאֲנִי הַנִּמּוֹל וְאַתְּ הַנֶּכְדָּה הַיָּפָה
זְהֻבַּת הַשֵּׂעָר: אֲנַחְנוּ הָעַם הַיְּהוּדִי
© כל הזכויות שמורות למחבר
היהודים / יהודה עמיחי
לִפְנֵי זְמַן מַה פָּגַשְׁתִּי אִשָּׁה יָפָה,
שֶּסָּבָה עָשָׂה לִי בְּרִית מִילָה
זְמַן רַב לִפְנֵי שֶׁנּוֹלְדָה. אָמַרְתִּי לָהּ,
אתְּ לֹא מַכִּירָה אוֹתִי וַאֲנִי לֹא מַכִּיר אוֹתָךְ,
אֲבָל אֲנַחְנוּ הָעַם הַיְּהוּדִי,
סָבֵךְ הַמֵּת וַאֲנִי הַנִּמּוֹל וְאַתְּ הַנֶּכְדָּה הַיָּפָה
זְהֻבַּת הַשֵּׂעָר: אֲנַחְנוּ הָעַם הַיְּהוּדִי
© כל הזכויות שמורות למחבר
דיון
- ברית המילה היא ברית שממשיכה להיכרת עד עצם היום הזה, כיצד אתם מבינים את המחויבות של העם היהודי לברית דמים זו? מה היא עבורכם?
- מה לדעתכם מקומן של נשים בברית וכיצד זה משפיע על מעמדן בתרבות היהודית? האם עצם העובדה שהברית אינה חלה עליהן פוגע במעמדן?
