הדף מאת: חבורת הכותבים / השומר החדש
ראש השנה הוא יום תרועה ושמחה, חג של ארוחה ומשפחה ותקווה לשנה שתבוא.
יחד עם זאת, ראש השנה הוא [אולי] בראש ובראשונה -
יום הדין
בלימוד זה ננסה להבין את משמעותו של הדין על-פי המסורת ומהם הקשריו בחייו של האדם.
דיון
רקע לשיעור
ראש השנה הוא יום תרועה ושמחה, חג של ארוחה ומשפחה ותקווה לשנה שתבוא.
יחד עם זאת, ראש השנה הוא [אולי] בראש ובראשונה -
יום הדין
בלימוד זה ננסה להבין את משמעותו של הדין על-פי המסורת ומהם הקשריו בחייו של האדם.
רקע לשיעור
ראש השנה הוא יום תרועה ושמחה, חג של ארוחה ומשפחה ותקווה לשנה שתבוא.
יחד עם זאת, ראש השנה הוא [אולי] בראש ובראשונה -
יום הדין
בלימוד זה ננסה להבין את משמעותו של הדין על-פי המסורת ומהם הקשריו בחייו של האדם.
הרב עדין אבן ישראל [שטיינזלץ], מתוך דבריו בעלון 'קרוב אליך'
שינוי בחיים – תכנית עבודה
כשאדם מחליט "מעכשיו אהיה ילד טוב", "מהיום אהיה צדיק תמים" זה לא דבר רציני, לא לילד בן שלוש וגם לא לאדם בן שלושים...אם אדם מחליט בכל שנה שהשנה הוא עושה שיפוץ כללי לבית - זה לא יקרה.
אבל אם יום אחד הוא דואג לדלתות, יום אחר לחלונות ובשבוע הבא לסיד, תוך כמה זמן הבית יראה אחרת...אדם יכול לקבל על עצמו משנה לשנה תיקונים קטנים...יש אנשים שפעלו כך וגרמו לשינוי משמעותי בחייהם... עם הזמן זה מצטבר לסך של דברים...
כשמתחילה שנה ראוי לאדם לתכנן מה הוא רוצה לעשות בשנה הבאה. התכניות יכולות להיות גדולות או קטנות, אבל צריך שיהיו בגדר של תכנית עבודה. להחליט על איזה דבר, ואחר כך לנסות להיצמד אליו.
בבתי חרושת, לא תוקעים בשופר בתחילת השנה ולא נודרים שבשנה הזאת יעלו את הייצור בעשרה אחוזים. כשיש תכנית עבודה אז יש סיכוי שאם לא כולו יעשה - מקצתו יעשה, באופן הזה נעשים דברים בעולם.
שינוי בחיים – תכנית עבודה
כשאדם מחליט "מעכשיו אהיה ילד טוב", "מהיום אהיה צדיק תמים" זה לא דבר רציני, לא לילד בן שלוש וגם לא לאדם בן שלושים...אם אדם מחליט בכל שנה שהשנה הוא עושה שיפוץ כללי לבית - זה לא יקרה.
אבל אם יום אחד הוא דואג לדלתות, יום אחר לחלונות ובשבוע הבא לסיד, תוך כמה זמן הבית יראה אחרת...אדם יכול לקבל על עצמו משנה לשנה תיקונים קטנים...יש אנשים שפעלו כך וגרמו לשינוי משמעותי בחייהם... עם הזמן זה מצטבר לסך של דברים...
כשמתחילה שנה ראוי לאדם לתכנן מה הוא רוצה לעשות בשנה הבאה. התכניות יכולות להיות גדולות או קטנות, אבל צריך שיהיו בגדר של תכנית עבודה. להחליט על איזה דבר, ואחר כך לנסות להיצמד אליו.
בבתי חרושת, לא תוקעים בשופר בתחילת השנה ולא נודרים שבשנה הזאת יעלו את הייצור בעשרה אחוזים. כשיש תכנית עבודה אז יש סיכוי שאם לא כולו יעשה - מקצתו יעשה, באופן הזה נעשים דברים בעולם.
דיון
לפי הקטע, מי כאן בעצם הדיין של האדם בראש השנה?
מהי ההכוונה שמכוון הרב שטיינזלץ בקטע המודגש?
לפי הקטע, מי כאן בעצם הדיין של האדם בראש השנה?
מהי ההכוונה שמכוון הרב שטיינזלץ בקטע המודגש?
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן
לדון לכף זכות – נקודה טובה
דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב,
שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת
כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת
כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם,
רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב.
וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה. נְקֻדָּה טוֹבָה
וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים."
לדון לכף זכות – נקודה טובה
דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב,
שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת
כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת
כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם,
רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב.
וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה. נְקֻדָּה טוֹבָה
וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים."
דיון
נקודה טובה
כשהאדם דן את עצמו או זולתו, באיזו מידה רחמים או דין ממליץ רבי נחמן לדון?
מהי מטרת הדין ע"פ רבי נחמן?
היכן מסתתר עיקרון ה"נקודה הטובה" שבדברי רבי נחמן, בקטע הקודם על ראש השנה?
נקודה טובה
כשהאדם דן את עצמו או זולתו, באיזו מידה רחמים או דין ממליץ רבי נחמן לדון?
מהי מטרת הדין ע"פ רבי נחמן?
היכן מסתתר עיקרון ה"נקודה הטובה" שבדברי רבי נחמן, בקטע הקודם על ראש השנה?
חבורת הכותבים של השומר החדש
מתי שייך באמת לדון מישהו?
במהות הדברים, שייך באמת לדון מישהו רק אם יש ביניכם אהבה, או שיש ביניכם ערבות הדדית.
אבל זה לא מספיק,
ההצדקה האמיתית לדון מישהו, נמצאת בכך שהדין יצליח לקדם את המצב קדימה.
אם הדין רק "ידון" את האדם ויפגע בו, זה לא דין אמיתי.
דין אמיתי הוא דין שמועיל, מלמד, מרפא, מברר.
אם נסתכל על עשרת הימים הראשונים של שנה עברית, נראה משהו מוזר.
הם מתחילים בראש השנה שאמור להיות גם "יום דין", ואז ישנם ימי תשובה שבסופם מגיע יום הכיפורים, יום כפרה על החטאים האנושיים מול האל, ובזה זה נגמר.
מה שמוזר פה, שזה היה צריך להיות הפוך.
הרי קודם לומדים למבחן, משקיעים, ואז נבחנים ומקבלים ציון.
כאן זה בדיוק הפוך, קודם עושים את המבחן ומקבלים ציון (ראש השנה) ואז לומדים ומשקיעים (ימי תשובה) עד לשיא (יום הכיפורים), אבל אין מבחן נוסף.
מצד ההיגיון זה היה אמור להיות כך: ימי תשובה, יום כיפור, ראש השנה.
אבל להיפך, יום הכיפורים מסיים את התהליך, והוא נתפס כיום של שמחה ביהדות. יום שבו גם היו הבנים יוצאים לכרמים לתפוס בנות זוג.
אבל דווקא המבנה הזה של יום דין ולאחר זמן תיקון וכפרה, מבטא את העיקרון, שהדין של ראש השנה אינו דין של משפט אכזר שאחריו עונש, אלא דין של סיכום, התבוננות, שגם אם היא כנה וכואבת, יש לה מטרה אחת, לעורר את האדם לתנועה, רפואה והתקדמות מתוך אומץ אמיתי, האומץ של עבודת המידות
מתי שייך באמת לדון מישהו?
במהות הדברים, שייך באמת לדון מישהו רק אם יש ביניכם אהבה, או שיש ביניכם ערבות הדדית.
אבל זה לא מספיק,
ההצדקה האמיתית לדון מישהו, נמצאת בכך שהדין יצליח לקדם את המצב קדימה.
אם הדין רק "ידון" את האדם ויפגע בו, זה לא דין אמיתי.
דין אמיתי הוא דין שמועיל, מלמד, מרפא, מברר.
אם נסתכל על עשרת הימים הראשונים של שנה עברית, נראה משהו מוזר.
הם מתחילים בראש השנה שאמור להיות גם "יום דין", ואז ישנם ימי תשובה שבסופם מגיע יום הכיפורים, יום כפרה על החטאים האנושיים מול האל, ובזה זה נגמר.
מה שמוזר פה, שזה היה צריך להיות הפוך.
הרי קודם לומדים למבחן, משקיעים, ואז נבחנים ומקבלים ציון.
כאן זה בדיוק הפוך, קודם עושים את המבחן ומקבלים ציון (ראש השנה) ואז לומדים ומשקיעים (ימי תשובה) עד לשיא (יום הכיפורים), אבל אין מבחן נוסף.
מצד ההיגיון זה היה אמור להיות כך: ימי תשובה, יום כיפור, ראש השנה.
אבל להיפך, יום הכיפורים מסיים את התהליך, והוא נתפס כיום של שמחה ביהדות. יום שבו גם היו הבנים יוצאים לכרמים לתפוס בנות זוג.
אבל דווקא המבנה הזה של יום דין ולאחר זמן תיקון וכפרה, מבטא את העיקרון, שהדין של ראש השנה אינו דין של משפט אכזר שאחריו עונש, אלא דין של סיכום, התבוננות, שגם אם היא כנה וכואבת, יש לה מטרה אחת, לעורר את האדם לתנועה, רפואה והתקדמות מתוך אומץ אמיתי, האומץ של עבודת המידות
דיון
מהו דין אמיתי על פי הקטע המובא, ואיך זה מתבטא בראש השנה?
מהו דין אמיתי על פי הקטע המובא, ואיך זה מתבטא בראש השנה?
דף הנחיות למנחה:
יום הדין - מהו דין טוב.pdf
יום הדין - מהו דין טוב.pdf