הדף מאת: איימי קליין / תא שמע - מליץ
הלימוד דן בשאלה על אילו עקרונות צריכה להיות מבוססת הכשרות במאה ה21? קהילות שונות רואות היום בשמירת הכשרות הזדמנות להגביר את המודעות לנושאים כגון איכות הסביבה ושמירת זכויות עובדים. האם אפשר להרחיב את מושג הכשרות למרכיבים הנותנים מענה לסוגיות אלו? ומזווית נוספת, דרך דוגמת הכשרות מבקש הלימוד לבחון כיצד יש לקבל החלטות הנוגעות במנהגי קהילה, בעיקר לקהילות לא הלכתיות.
בדף הראשון בסדרה זו יוצגו מקורות מהמקרא והתלמוד. בדף השני בסדרה יוצגו מקורות מהרמב"ם עד זמננו, ופעילות המשלבת את שני צדדיו של הנושא. הלימוד מתאים גם לקבוצות לימוד של משתתפים מזרמים שונים.
דיון
ביחס לכל מקור מקראי בדקו את השאלות הבאות:
1. מה הן הסיבות הניתנות לחוקי כשרות? על אילו ערכים מבוססים החוקים?
2. האם אלו הם ערכים יהודיים, הומניים, או שניהם?
ביחס לכל מקור מקראי בדקו את השאלות הבאות:
1. מה הן הסיבות הניתנות לחוקי כשרות? על אילו ערכים מבוססים החוקים?
2. האם אלו הם ערכים יהודיים, הומניים, או שניהם?
(א) וַיְבָרֶךְ ה' אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ: (ב) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ: (ג) כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל: (ד) אַךְ-בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ: (ה) וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּו וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם.
And God blessed Noah and his sons, and said unto them: ‘Be fruitful and multiply, and replenish the earth. And the fear of you and the dread of you shall be upon every beast of the earth, and upon every fowl of the air, and upon all wherewith the ground teemeth, and upon all the fishes of the sea: into your hand are they delivered. Every moving thing that liveth shall be for food for you; as the green herb have I given you all. Only flesh with the life thereof, which is the blood thereof, shall ye not eat. And surely your blood of your lives will I require; at the hand of every beast will I require it; and at the hand of man, even at the hand of every man’s brother, will I require the life of man.
(מד) כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ: (מה) כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָני.
For I am the LORD your God; sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am holy; neither shall ye defile yourselves with any manner of swarming thing that moveth upon the earth. For I am the LORD that brought you up out of the land of Egypt, to be your God; ye shall therefore be holy, for I am holy. .
(כה) וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין-הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין-הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא-תְשַׁקְּצוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי לָכֶם,לְטַמֵּא: (כו) וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי.
Ye shall therefore separate between the clean beast and the unclean, and between the unclean fowl and the clean; and ye shall not make your souls detestable by beast, or by fowl, or by any thing wherewith the ground teemeth, which I have set apart for you to hold unclean. And ye shall be holy unto Me; for I the LORD am holy, and have set you apart from the peoples, that ye should be Mine.
דיון
מה הם ההיבטים החיובים והשליליים להבדלה בהלכות כשרות?
מה הם ההיבטים החיובים והשליליים להבדלה בהלכות כשרות?
(כא) כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ--וְאָכַלְתּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ: (כב) אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת-הַצְּבִי וְאֶת-הָאַיָּל--כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ: (כג) רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם-הַבָּשָׂר: (כד) לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם: (כה) לֹא תֹּאכְלֶנּוּ--לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה':
If the place which the LORD thy God shall choose to put His name there be too far from thee, then thou shalt kill of thy herd and of thy flock, which the LORD hath given thee, as I have commanded thee, and thou shalt eat within thy gates, after all the desire of thy soul. Howbeit as the gazelle and as the hart is eaten, so thou shalt eat thereof; the unclean and the clean may eat thereof alike. Only be stedfast in not eating the blood; for the blood is the life; and thou shalt not eat the life with the flesh. Thou shalt not eat it; thou shalt pour it out upon the earth as water. Thou shalt not eat it; that it may go well with thee, and with thy children after thee, when thou shalt do that which is right in the eyes of the LORD.
דיון
מהם הגבולות הראויים היום ל'בכל אות נפשך'?
מהם הגבולות הראויים היום ל'בכל אות נפשך'?
(כא) לֹא תֹאכְלוּ כָל-נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
Ye shall not eat of any thing that dieth of itself; thou mayest give it unto the stranger that is within thy gates, that he may eat it; or thou mayest sell it unto a foreigner; for thou art a holy people unto the LORD thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother’s milk.
תלמוד בבלי,מסכת חולין, דף קי עמוד א-ב
הסיפור במקור:
בסורא לא אכלי כחלי בפומבדיתא אכלי כחלי.
רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, איקלע לסורא במעלי יומא דכפורי.
אפקינהו כולי עלמא לכחלינהו שדינהו אזל איהו נקטינהו אכלינהו.
אייתוה לקמיה דרב חסדא. אמר ליה: אמאי תעביד הכי?
אמר ליה: מאתרא דרב יהודה אנא דאכיל.
אמר ליה: ולית לך 'נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם'.
אמר ליה: חוץ לתחום אכלתינהו.
ובמה טויתינהו? אמר ליה: בפורצני.
ודלמא מיין נסך הויא? אמר ליה: לאחר שנים עשר חדש הוו.
ודלמא דגזל הוה? אמר ליה: יאוש בעלים הוה, דקדחו בהו חילפי.
חזייה דלא הוה מנח תפילין. אמר ליה: מאי טעמא לא מנחת תפילין? אמר ליה: חולי מעיין הוא, ואמר רב יהודה, חולי מעיין פטור מן התפילין.
חזייה דלא הוה קא רמי חוטי, אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי? אמר ליה: טלית שאולה היא, ואמר רב יהודה, טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית.
אדהכי אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה כפתוהו.
אמר להו - שבקוהו, דתניא: כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה.
אמר ליה: חזינא לך דחריפת טובא אמר ליה: אי הוית באתריה דרב יהודה אחוינא לך חורפאי.
תרגום:
בסורא לא אכלו עטיני בהמות (מטעמי כשרות), בפומפדיתא אכלו.
רמי בר תמרי, שהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, הזדמן לסורא בערב יום כיפור.
הוציאו הכל את כחלי בהמותיהם (העטינים) וזרקו אותם, הלך הוא, ליקט אותם ואכלם.
הביאוהו לפני רב חסדא, אמר לו: למה תעשה כך?
אמר לו: ממקומו של רב יהודה אני, שאוכל (שמתיר לאכול עטיני בהמות).
אמר לו: ואינך סובר "נותנין עליו חומרי [=חומרת] המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם"?
אמר לו: חוץ לתחום אכלתי אותם.
ובמה צלית אותו? אמר לו: בחרצנים.
ושמא מיין נסך היו? אמר לו: לאחר שנים עשר חודש היו.
ושמא של גזל היו? אמר לו: ייאוש בעלים היה, שצמחו עליהם עשבים.
ראהו שלא היה מניח תפילין, אמר לו: מה טעם אינך מניח תפילין? אמר לו: חולה מעיים אני, ואמר רב יהודה: חולה מעיים - פטור מן התפילין.
ראהו שלא הטיל חוטי ציצית, אמר לו: מה טעם אין לך ציצית? אמר לו: טלית שאולה היא, ואמר רב יהודה: טלית שאולה, כל שלשים יום - פטורה מן הציצית.
בתוך כך הביאו את אותו איש [איש אחר] שלא היה מכבד את אביו ואמו, וכפתו אותו.
אמר להם (רמי בר תמרי): הניחוהו, דתניא: כל מצוות עשה שמתן שכרה בצדה - אין בית דין של מטה מוזהרין עליה.
אמר לו (רב חסדא): רואה אני שאתה חריף מאוד!
אמר לו: אם היית במקומו של רב יהודה, הייתי מראה לך חריפותי!
הסיפור במקור:
בסורא לא אכלי כחלי בפומבדיתא אכלי כחלי.
רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, איקלע לסורא במעלי יומא דכפורי.
אפקינהו כולי עלמא לכחלינהו שדינהו אזל איהו נקטינהו אכלינהו.
אייתוה לקמיה דרב חסדא. אמר ליה: אמאי תעביד הכי?
אמר ליה: מאתרא דרב יהודה אנא דאכיל.
אמר ליה: ולית לך 'נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם'.
אמר ליה: חוץ לתחום אכלתינהו.
ובמה טויתינהו? אמר ליה: בפורצני.
ודלמא מיין נסך הויא? אמר ליה: לאחר שנים עשר חדש הוו.
ודלמא דגזל הוה? אמר ליה: יאוש בעלים הוה, דקדחו בהו חילפי.
חזייה דלא הוה מנח תפילין. אמר ליה: מאי טעמא לא מנחת תפילין? אמר ליה: חולי מעיין הוא, ואמר רב יהודה, חולי מעיין פטור מן התפילין.
חזייה דלא הוה קא רמי חוטי, אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי? אמר ליה: טלית שאולה היא, ואמר רב יהודה, טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית.
אדהכי אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה כפתוהו.
אמר להו - שבקוהו, דתניא: כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה.
אמר ליה: חזינא לך דחריפת טובא אמר ליה: אי הוית באתריה דרב יהודה אחוינא לך חורפאי.
תרגום:
בסורא לא אכלו עטיני בהמות (מטעמי כשרות), בפומפדיתא אכלו.
רמי בר תמרי, שהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, הזדמן לסורא בערב יום כיפור.
הוציאו הכל את כחלי בהמותיהם (העטינים) וזרקו אותם, הלך הוא, ליקט אותם ואכלם.
הביאוהו לפני רב חסדא, אמר לו: למה תעשה כך?
אמר לו: ממקומו של רב יהודה אני, שאוכל (שמתיר לאכול עטיני בהמות).
אמר לו: ואינך סובר "נותנין עליו חומרי [=חומרת] המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם"?
אמר לו: חוץ לתחום אכלתי אותם.
ובמה צלית אותו? אמר לו: בחרצנים.
ושמא מיין נסך היו? אמר לו: לאחר שנים עשר חודש היו.
ושמא של גזל היו? אמר לו: ייאוש בעלים היה, שצמחו עליהם עשבים.
ראהו שלא היה מניח תפילין, אמר לו: מה טעם אינך מניח תפילין? אמר לו: חולה מעיים אני, ואמר רב יהודה: חולה מעיים - פטור מן התפילין.
ראהו שלא הטיל חוטי ציצית, אמר לו: מה טעם אין לך ציצית? אמר לו: טלית שאולה היא, ואמר רב יהודה: טלית שאולה, כל שלשים יום - פטורה מן הציצית.
בתוך כך הביאו את אותו איש [איש אחר] שלא היה מכבד את אביו ואמו, וכפתו אותו.
אמר להם (רמי בר תמרי): הניחוהו, דתניא: כל מצוות עשה שמתן שכרה בצדה - אין בית דין של מטה מוזהרין עליה.
אמר לו (רב חסדא): רואה אני שאתה חריף מאוד!
אמר לו: אם היית במקומו של רב יהודה, הייתי מראה לך חריפותי!
דיון
בסיפור זה, מהן הגבולות התערבות הפוסק בהכרעות הפרט? מה חשיבותו של "מנהג המקום" בהלכות כשרות או באכילה בכלל? האם יש משמעות למנהג חמור מול מנהג מקל? לרמי בר תמרי יש תשובות לכל שאלותיו של רב חסדא, לא רק בענייני כשרות אלה גם בענייני מצוות אחרות בין אדם למקום - תפילין וטלית וגם מצוות בין אדם לחברו - כיבוד אב ואם. האם, לדעתכם, רמי בר תמרי מביע עמדה עקרונית נגד זכותו של הזולת להעיר לו בענייני קיום מצוות שבין אדם למקום? האם אתם מסכימים עם דעת רמי בר תמרי?
דף הנחיות למנחה:
הצעת הנחיה אקו-כשרות.rtf
הצעת הנחיה אקו-כשרות.rtf
דף מספר 1 בסדרה אקו-כשרות, דפים נוספים בסדרה:
2
2