מנגנונים קהילתיים לתכנון וביצוע נכון של פעילויות
הדף מאת: רוקמים שבת ישראלית / מרקם
דף זה מציע מספר מנגנוני עבודה מומלצים לעשייה קהילתית. ניתן לשלב כמה מביניהם, בהתאם לצרכים ולאופי של כל קהילה. ראו בדף נפרד בסיס לשאלון לקבוצת מיקוד או למשאל רחב.
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 59
על העשייה הקהילתית בקהילות המעורבות
עשייה קהילתית היא "ריצה לטווח ארוך": אם מפיקי אירועים עובדים בהלך-רוח של ספרינטים, אז עשייה קהילתית דומה יותר למרתון. מה שחשוב בעשייה כזו הוא לא רק קיומה של פעילות נקודתית בסופו של דבר (קבלת שבת / פינות יצירה / הבדלה / וכו'), אלא איכות התהליך שהוביל אליה, איכות הפעילות עצמה, והאפשרות להמשיך בתהליכים הללו לאורך זמן.
שיתוף של גורמים רבים בקהילה הוא מרכיב חיוני גם משיקולים מעשיים של התפלגות עומס הפעילות, אך בעיקר משיקולים עקרוניים של הבאת מגוון קולות מתוך הקהילה, שיתוף ציבור, עיצוב הפעילויות לפי הצרכים העולים מהשטח, והאפשרות לגייס משתתפים רבים על בסיס השותפים המעורבים בפועל.
מנגנון נכון של עשייה קהילתית מאפשר גם התמודדות טובה יותר עם הרגישויות שתוארו בדף שעוסק בכך. נוכחות של גורמים מתוך הקהילה המנכיחים את צרכי הציבורים השונים הן הציבור ההלכתי והן הציבור החילוני מאפשרת הבאה של הקולות הללו לשולחן אחד, קיום דיון אמיתי ביניהם עוד בשלבי התכנון, והגעה לפתרונות מוסכמים בעיצוב הפעילות.
להלן כמה דוגמאות למנגנוני עבודה מוצעים בתוך הקהילה.
למקור השלם
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 60
ועדת היגוי
ועדת היגוי מורכבת מבעלי/ות תפקידים רלוונטיים בקהילה (רכז/ת תרבות, נציגי ועדת תרבות, ועדת בית כנסת וכדומה) וכן מחברי/ות קהילה המייצגים קולות שונים בה (קבוצת תפילה וקבוצת מפגש בקהילות "קשת", וכדומה).
מהמשתתפים בועדת ההיגוי מצופה רמה גבוהה של מחויבות, והם שותפים הן בקביעת מטרות פעילויות השבת, הן בתכנונן, והן בהוצאתן לפועל. ניתן ומומלץ לשלב חברי קהילה נוספים בתכנון וביצוע של פעילויות שבת ספציפיות ובכך להרחיב את מעגל העשייה, אך חברי ועדת ההיגוי הם בעלי ראייה ארוכת-טווח וחושבים על פעילויות השבת לאורך מספר פעילויות (למשך שנה למשל).
למקור השלם
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 60
צוותי עבודה (על פעילויות שבת ספציפיות)
צוות המתכנן ומוציא לפועל פעילות שבת ספציפית הוא צוות אד-הוק, וכולל גם חברים בועדת ההיגוי וגם חברי קהילה נוספים המעוניינים לקחת חלק בארגון הפעילות. פעילותו של צוות כזה צריכה להתחיל מחיבור למטרות ארוכות-הטווח של פעילויות השבת (כפי שהן מנוסחות ע"י ועדת ההיגוי) ועל בסיסן גזירת הגדרה של מטרות הפעילות הספציפית שעליה הצוות אחראי.
פרק הזמן הנדרש לעבודה על פעילות ספציפית משתנה בהתאם לסוג הפעילות: תכנון של שבתון מחוץ לקהילה מצריך תכנון של מספר חודשים קדימה, בעוד שפעילות נקודתית סביב קבלת שבת, הבדלה וכדומה מצריכה הכנות מעטות יותר.
בנוגע לפעילויות שאינן כוללות לוגיסטיקה מסובכת כגון לינה מחוץ לקהילה, מומלץ להתחיל את העבודה עליהן כ- 6 שבועות לפני המועד הרצוי לקיום הפעילות. משך זמן זה יאפשר לצוות להגדיר את מטרות הפעילות, לעצב את אופיה ולתכנן את הלו"ז שלה, ועל בסיס זה לתכנן פרסום שייצא מספיק זמן מראש כדי שחברי הקהילה יוכלו לשריין זאת ביומניהם מבעוד מועד.
בתוך הצוות מומלץ לחלק תפקידים ולהגדיר כיצד מתנהלת התקשורת בין חברי הצוות ומי אחראי/ת לרכז את התמונה הכללית.
חשוב לקבוע פגישת סיכום אחרי קיום הפעילות לשם הפקת לקחים והסקת מסקנות, האפשרות לחגוג את הצלחת האירוע ואת הדברים שנעשו כראוי, ומבט להמשך. חשוב להוציא סיכום כתוב של הפעילות לשם הזכרון הארגוני.
למקור השלם
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 61
קבוצת מיקוד
הרעיון בכינוס קבוצת מיקוד הוא לאסוף קבוצה לא גדולה של חברי/ות הקהילה (למשל 6 10), שלא בהכרח ייקחו חלק בתכנון וביצוע הפעילות בפועל, אלא עיקר תפקידם הוא להוות משאב לשם הכרת הצרכים הקיימים בקהילה. היעדר ההתחייבות להשקעת זמן נוסף אמור לאפשר לגייס בקלות רבה יחסית משתתפים לקבוצת המיקוד (אף שיתכן שחלקם יתחילו לגלות עניין בכך בעקבות שיחת קבוצת המיקוד, וזה מבורך).
קבוצת המיקוד מהווה כלי חשוב עבור ועדת ההיגוי על מנת לענות על מספר שאלות חיוניות בדרך להגדרת מטרות הפעילויות ולעיצוב אופיין. ניתן ואף מומלץ להעביר לחברי קבוצת המיקוד שאלון כתוב עוד טרם המפגש, כך שהמפגש פנים אל פנים (שאותו תמיד קשה יותר לארגן מפאת הצורך לתאם מועד המתאים לקבוצה שלמה) יוכל להתמקד בשיחה על סמך התוצאות שנאספו ונבחנו טרם המפגש עצמו.
למקור השלם
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 61
משאל רחב
במקביל לשימוש בקבוצת מיקוד או במקומה, ניתן להפנות את שאלות מיפוי הצרכים והרצונות בקהילה אל כלל החברים בה. צעד כזה יכול לתת תחושת שותפות לאחוז גדול יותר מחברי הקהילה, ויכול לספק לועדת ההיגוי תמונה רחבה יותר של הרצונות בשטח.
ניתן למשל לשלוח תחילה את השאלון בתפוצה רחבה, ואז לאסוף קבוצת מיקוד על סמך התשובות שנאספות. דרך הפוכה היא לאסוף קבוצת מיקוד תחילה, ועל סמך הדברים שעולים בה לנסח שאלון מדויק יותר שיישלח בתפוצה רחבה לחברי הקהילה.
למקור השלם
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 61
ביטוי מגוון ומשתנה במספר פעילויות
יתכן בהחלט שבשיחות המקדימות בועדת ההיגוי / בקבוצת המיקוד / בשאלון הרחב יעלה מגוון של קולות ושל רצונות וצרכים לגבי פעילויות השבת בקהילה. יתכן שתימצא דרך לשלב את כלל הרצונות הללו בפעילות שבת במודל ספציפי, אך גם יתכן ש"פתרון קסמים" כזה לא יסתמן בתחילה. במצב כזה, אנחנו ממליצים לחשוב לא על פעילות ספציפית אחת אלא על רצף פעילויות, שמאפשר מתן ביטוי מגוון ומשתנה למספר רצונות שונים ואולי אף מנוגדים.
הקהילה יכולה להחליט שבפעילות מסוימת יינתן דגש רב יותר לרגישות של קבוצה אחת, ובפעילות שאחריה דגש לרגישות של קבוצה אחרת. זה יכול להיות מנגנון של איזון רגישויות, אך לא פחות מכך גם מנגנון של ניסוי וטעייה עבור הקהילה, ודרך להבין "בשטח" מה עובד יותר ומה פחות, ומה נכון לקהילה.
למקור השלם
דף מספר 2 בסדרה מורכבויות קהילתיות ותהליכים קהילתיים, דפים נוספים בסדרה:
1 3