כי המשפט לאלהים הוא? - על דין ורחמים בין שמים לארץ

אמ

Byאתר מדרשת

מדרשת

הדף מאת: טל שקד ושלומית נאור / אתר מדרשת

בפתיחת נאומו בספר דברים, הוא ספר משנה תורה, מנחה משה את השופטים לשפוט בצדק, בלא משוא פנים ובהיעדר מורא - "כי המשפט לאלהים הוא". מכאן עולה המתח שבין משפט האלוהים למשפט האדם, מתח שלו השלכות אקטואליות רבות. דף לימוד זה מלווה לימוד מוסרט שהוכן על ידי mako ורשת בתי מדרש.

דברים א׳:ט״ז-י״ז

ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמור שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו.

Deuteronomy 1:16-17

And I charged your judges at that time, saying: ‘Hear the causes between your brethren, and judge righteously between a man and his brother, and the stranger that is with him. Ye shall not respect persons in judgment; ye shall hear the small and the great alike; ye shall not be afraid of the face of any man; for the judgment is God’s; and the cause that is too hard for you ye shall bring unto me, and I will hear it.’

דיון

מהם שלושת היסודות שאמורים להנחות את שופטי ישראל?

מדוע הציווי מסתיים במילים "כי המשפט לאלוהים הוא"?

האם המשפט לאדם הוא או לאלוהים? האם קיים מתח בין משפט האלוהים למשפט האדם?

אהרון ברק, גבולות המשפט והשיפוט, בתוך: אמילי בליסקי ואביגדור שנאן (עורכים) גבולות של קדושה בחברה בהגות ובאומנות, הוצאת כתר, עמ' 118
למשפט אין גבולות. מלוא כל הארץ משפט. בכל משפט. כל התנהגות אנושית היא נשוא למשפט. אין תחום בו אין משפט.

דיון
האם אתם מסכימים עם גישתו הגורפת של אהרן ברק שלמשפט אין גבולות? האם גישה זו מתיישבת עם הפסוק?

בבא מציעא ל׳ ב:י״ד

דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.
אלא דיני דמגיזתא לדיינו [= שדינים של גזלנות ידונו]?
אלא אימא [=אמור כך]: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו [= עשו, הלכו] לפנים משורת הדין.

Bava Metzia 30b:14

It was taught in the baraita: “That they must perform”; that is referring to acting beyond the letter of the law, as Rabbi Yoḥanan says: Jerusalem was destroyed only for the fact that they adjudicated cases on the basis of Torah law in the city. The Gemara asks: Rather, what else should they have done? Should they rather have adjudicated cases on the basis of arbitrary decisions [demagizeta]? Rather, say: That they established their rulings on the basis of Torah law and did not go beyond the letter of the law.

אחד העם, "מדת הדין ומדת הרחמים", בתוך: על פרשת דרכים
אין בין מדת הדין למדת הרחמים אלא שהראשונה מודדת את הסבּה במסוּבּבה והאחרונה את המסוּבּב בסבּתו. כלומר, הראשונה תשׂים לב לתכוּנת המעשׂה בלבד ודנה לפיה את העושׂה, והאחרונה תתבונן תחלה אל תכוּנת העושׂה בשעת מעשׂה ודנה לפיה את המעשׂה. ...
הכל יודעים, שהאבות מנחילים על הרוב לבניהם את תכוּנותיהם המוסריות. אבל בעוד שמדת הדין למדה מכאן לפקוד "עון אבות על בנים", הוציאה מזה מדת הרחמים בזמננו תולדה הפוכה: להעביר גם עוון הבנים עצמם, אם ירושה הוא להם מאבותיהם. זו רודפת את החטא מכל מקום וזו מבקשת רק את החוטא.

מושגים

אחד העם - שם העט של אשר צבי גינצברג (1856–1927). הוגה דעות לאומי ומראשי חובבי ציון. מתנגדו הראשי של הרצל שהטיף לציונות רוחנית ולתחייה מוסרית ופנימית הקודמת לכל מעשה. הוא סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות על ידי שיבת כל עם ישראל לארץ ישראל, ולפיכך העריך כי מדינה יהודית לא תוכל לפתור את בעיית העם כולו (מתוך לקסיקון ציוני, ספרית מעריב, 1982, עמ' 16)

דיון

מה בין מידת הדין למידת הרחמים?

דונו במונחים 'צדק', 'אמת', 'שלום' ובמתח שביניהם.

כיצד מונחים אלו מתקשרים לפסוק הראשון שבו פתחנו, וכיצד הם מרחיבים את חובת השופטים ואת הקשר שבין השופטים לאלוהים?

קישורים לרקע והרחבה:
לסרטון הלימוד באתר mako