במו ידי

מה מקומן של היצירה והחוויה בלימוד ומה מקומו של השינון והספק החומר? דף לימוד זה, של חלד, נכתב על מנת לעורר דיון בחדר המורים ויכול לשמש צוותים חינוכיים שונים.

דיון
לימוד זה הוא הזדמנות לברר עד כמה החינוך ליצירתיות נמצא במוקד העשייה החינוכית שלנו, והאם אנו מוכנים לכך שההשקעה בחינוך ליצירתיות תבוא על חשבון כמות הידע והשינון. נברר מה חשוב לנו יותר - היצירתיות של התלמידים או ההספק בלימודים.

נחמה בן אליהו, מתוך אתר "לב לדעת"
זכיתי ובמסגרת הכשרתי להוראה למדתי תורה אצל פרופסור נחמה לייבוביץ'. למדנו את ספר בראשית, וכל שיעור היה בגדר חוויה - נחמה חייתה והחייתה את התנ"ך. שררה בשיעורים התרוממות רוח מתוך הבנת הרבדים העמוקים של הכתוב. נוסף להיותה "תלמיד חכם" ניחנה נחמה בכישורים דידקטיים יצירתיים ומקוריים. יותר מכול הרשים אותי פתק קטן אשר השפיע על תפקודי המקצועי כמורה. בתחילת השיעור שבו למדנו על מכירת יוסף, קראנו שיוסף מגיע אל המקום שבו אחיו רועים את הצאן. בפרק לז, כד, נאמר: "ויקחהו וישלכו אותו הברה והבור ריק אין בו מים", ובפרק מב, כא מסופר כי האחים אומרים: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו ..." מכאן למדים כי יוסף התחנן לאחיו כשהיה בבור.

נתמה חילקה לנו דפים קטנים (זו היתה שיטתה, דף גדול - מאיים), וביקשה שנכתוב: "מה צעק יוסף מן הבור?" כדי להשיב לשאלה זו היה עלינו להיכנס ל "עורו" של יוסף, להבין את מצבו, ויותר מכך, להרגיש את הסיטואציה.

הפתק הזה חינך אותי להשלים פערים בכתוב לצורך הזדהות עם הדמויות ולחוש אמפתיה כלפיהן. בשל הפתק הזה אני חשה שאכן הייתי מורה במלוא מובן המושג. במהלכי ההוראה שלי השתדלתי ללכת בדרכה של המורה הדגולה נחמה זצ"ל.
למקור השלם

דיון
- האם יש מקום לעודד את הילדים ליצירה בלימוד מדרשים מעין אלו?
- האם נכון ללמד את לימודי הקודש באופן יצירתי, או שמא זה עלול להוזיל אותם או לקבע אצל התלמידים דימוי אנכרוניסטי של מציאות עתיקה? (לדוגמה, האם נכון לצייר קומיקס של המשנה?)

הרב שמואל אריאל, מהו "תלמוד", מתוך אתר מכללת הרצוג
המונחים הללו [משנה ותלמוד] הם תחומי לימוד שונים, שניתן להקביל אותם למה שמכונה בימינו "בקיאות" ו"עיון" - ה"משנה" היא שינון, ידיעת ההלכות כפי שהן, ללא פירוש טעמיהן וסברותיהן; ואילו ה"תלמוד" הוא בירור הטעמים והסברות של הלכות אלה, ויישוב קשיים בין מקורות הנראים כסותרים...
הבחנה זו יכולה גם לסייע למורה בתכנון הלימוד והתאמתו לאופיים ורמתם של התלמידים. חז"ל כבר קבעו ש"בן עשר למשנה... בן חמש עשרה לתלמוד" - בגיל צעיר התלמיד מסוגל בעיקר לקלוט את ה"מה", את עצם התכנים ההלכתיים, ואילו להבנת ה"למה" יש צורך בבשלות שכלית המגיעה בשלב מתקדם יותר.
למקור השלם

דיון
מבט אישי
בכל אחד מהמקצועות הבאים מה עדיף בעיניכם: היצירתיות או השינון וההספק?

• לימוד מתמטיקה
• לימוד אנגלית
• לימוד עברית
• לימוד תורה
• לימוד משנה
• לימוד מוסיקה
• לימוד אמנות
• לימוד פרשת שבוע