פעילויות קהילתיות לשבת בבוקר/צהריים
הדף מאת: רוקמים שבת ישראלית / מרקם
דף זה מרכז מספר מודלים של פעילויות קהילתיות הנהוגות בקהילות מרק"ם בשעות הבוקר והצהריים של שבת. החל מהצעה יצירתית לקריאה בתורה הפונה לציבורים שונים, עבור בהצעות לפעילויות מקבילות לתפילה, דרך קידוש מעובה בתכנים, ועד לפעילויות כגון טיול. המטרה היא שכל קבוצה וקהילה תעצב לה את המודל הנכון לה, וניתן גם כמובן לגוון ולנסות מספר מודלים בשבתות שונות. המודלים נאספו ונוצרו במסגרת התוכנית "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית - הכשרת מובילי שבת בקהילה" של מרק"ם.
זלדה, "פנאי", מתוך: פנאי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1967
פנאי / זלדה
הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי ֹשֶל פְּנַאי
עָדִין כַּאֲוִיר הַבֹקֶר.
פְּנַאי ֹשֶל סִפּוּרִים, דְּמָעוֹת, נְשיקוֹת
וְחַגִּים.
פְּנַאי שֶל אִמָּא, סַבְתָּא, וְהַדּוֹדוֹת
יוֹֹשְבוֹת בְּנַחַת בְּסִיָרה
שֶל זִיו,
שטוֹת אַט-אַט
בְּדוּגִית הַשָלוֹם
עִם הַיָרֵחַ וְעִם הַמַּזָלוֹת.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il


מושגים
  • זלדה - זלדה מישקובסקי לבית שניאורסון (1914–1984) - הייתה בת יחידה למשפחה חסידית מיוחסת (שושלת חב"ד). בגיל עשר עלתה ארצה עם הוריה, למדה בבית ספר לבנות ואחר כך בסמינר למורות של "המזרחי" בירושלים. לאחר מות אביה עברה עם אמה לתל אביב ולמדה ציור. בגיל 36 התחתנה עם חיים אריה מישקובסקי. לזוג לא נולדו ילדים. ספר שיריה הראשון, "פנאי", התפרסם בשנת תשכ"ז (1967), והיא זכתה לפרסים ספרותיים, בהם פרס ברנר ופרס ביאליק.
אביטל ביר, קהילת 'פסיפס' רחובות, בתוך "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 37
קריאה משותפת בתורה
קהל יעד:
גילאים: מתאים לכל המשפחה, בעיקר נוער ומבוגרים
כמות משתתפים: לא מוגבל
שמירת שבת: מתאים גם לשומרי שבת וגם לזוכרי שבת
רקע:
מתוך אמונה כי קריאה בתורה הוא אירוע משותף וחוויתי החלטנו בקהילת פסיפס להוסיף לו פן נוסף, תוך שיתוף כלל החברים בקטעי שיחה במהלך קריאת התורה.

הפעילות:
כנהוג, הקריאה בתורה מחולקת לשבע "עליות", "מפטיר", וקריאת הפטרה. בכל הפסקה של עליה לתורה עוצרים את הקריאה לכמה דקות ועולה נציג או נציגה, חילוני או דתיה ונותנים 5 דקות של שיחה הקשורה לטקסט שנקרא עכשיו. באופן דומה, ניתן להכניס שיחה קצרה נוספת לפני ההתחלה של הקריאה בהפטרה.

הערות:
  • ניתן להזמין את הקהל לקריאה בלבד (לחשב בדיוק באיזה זמן יתחילו) או לעשות הפסקה בתפילה ולקבוע זמן לקריאה.
  • בשבתון של סוף שבוע, הזמן מתארך וכדי שלא יהיו רעבים לארוחת הבוקר, אנחנו עושים הפסקה לאחר הקריאה, אוכלים א. בוקר ואח"כ מי שמעוניין ממשיך במוסף (מותר לעצור בין הקריאה ובין מוסף).
  • לחילופין, ניתן לעשות את הקידוש / א.בוקר בין השחרית לקריאה בתורה (כלומר, מוקדם יותר).
  • מקורות לאיסוף חומר:
למקור השלם
תמר עיני-להמן וחגית נויגבורן, כפר אדומים, בתוך "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 38
"שיח שחרית"
הרעיון: מפגש המקביל לזמן תפילת שבת בבוקר ואחריו קידוש משותף למתפללים ולנפגשים
קהל יעד:
חילונים, דתיים ולכל המעוניין שאינם נכנסים לתפילה
מבוגרים

מטרה:
1. מפגש בעל שאר רוח שאינו ההתכנסות של תפילת שחרית ומוסף של שבת.
2. מפגש משותף של המתכנסים לכיבוד ושיח רעים.

תיאור הפעילות:
בשעת תפילת שחרית יתכנס אחת לחודש (שבת מברכים) קהל שבוחר לא להשתתף בתפילה המסורתית, ומעוניין בהתכנסות בעלת תוכן ומשמעות, החלפת דעות ושאר רוח.
המפגש יונחה ע"י אנשים מתחלפים, בעלי יכולת להנחות קבוצה ובעלי נושאים מגוונים ומעשירים בנושאים שונים. המפגש יביא לידי ביטוי את המשתתפים לשאלות מחשבות והחלפת דעות.
חשוב שיהיה צוות אחראי על התכנים, על המנחים, מיקום המפגש או המרחב המשותף.
יש לדאוג להתכנסות שתהיה קרובה לבית הכנסת כדי שבזמן זה הילדים יוכלו לשחק יחד ולאפשר לציבור לבחור בין ההתכנסויות השונות.
בסיום התפילה והשיח המשותף נפגשים כולם לקידוש שבו ייקחו כולם חלק.
למקור השלם
תימור דיל, אלון, בתוך "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 38
שעת סיפור
הרעיון: מפגש בשבת בבוקר בו מתקיימת פעילות שעת סיפור לילדי הגנים ולילדי א-ג.
שעת הסיפור מתקיימת בבוקר בשעה קבועה תוך שאיפה להתאים את סיום שעת סיום לשעת סיום התפילה.


מטרות:
שעת סיפור מייצרת הזדמנויות למפגשים:
מפגשים של הילדים עם חבריהם ועם שאר ילדי הישוב.
מפגשים של ההורים שמביאים את הילדים
מפגשים של מספרי הסיפורים עם הילדים.

משך הפעילות: חצי שעה
מקום הפעילות: לילדי הגנים- בג'ימבורי היישובי. לילדי כיתות א-ג בספרייה.

אנו מנסים לגייס מתנדבים מבין התושבים, לאו דווקא מקרב הורי הילדים אלא דווקא תושבים ממיסדי היישוב (שחלקם סבים וסבתות בעצמם), נוער (ילדות מכיתה ו' סיפרו סיפור לילדי הגנים), צעירים (סטודנטים) וכו'.
בנוסף, אנחנו מנסים לחבר קהילות שונות ומשתפים את מדרשת עין פרת (שנמצאת בישוב) בתורנות הסיפורים.
הפעילות נפתחת בהיכרות קצרה ולאחר מכן מספר הסיפורים קורא מספר או מספר על כל נושא שמתחשק לו.
הישוב העביר סדנה לכל מי שמעוניין לספר סיפור על ידי מספרת סיפורים מקצועית, שבה נרכשו כלים בסיסיים למספרי סיפורים.



דוגמאות לסיפורים שסופרו:
סיפור על המעפילים (לפני יום העצמאות); סיפורים של ר' שלמה קרליבך; סיפורים על בעלי חיים מסטודנט חובב חרקים; סיפור על קרקס מבחור שלומד בבית ספר לקרקסנות; ועוד סיפורים רבים, כתובים או נכתבים...
בסיום הפעילות מחולקת לילדים (וגם לחלק מההורים) הפתעה (פופאייס או מטבע שוקולד)


למקור השלם
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 39
קידוש שבת בבוקר בסימן "שבת הילדות שלי"
קהל יעד: כל חברי הקהילה
מיקום: מקום סגור ותחום. מקום שיכול להכיל את כמות חברי הקהילה.
מקום ניטראלי שכולם ירגישו נוח להגיע אליו מרחב ציבורי.

תיאור הפעילות:

5 שולחנות מארחים עליהם מטעמים מסורתיים מ-5 עדות/ארצות מוצא שונות.
שולחנות שיביאו איתם זיכרונות ילדות של קידוש שבת בבוקר...
השולחנות ערוכים ומסודרים מראש. מלבד האוכל מונחים על השולחנות טקסטים המוסיפים
'טעם ערכי' לאוכל עצמו ראו בדף פעילות נפרד.
  • שולחן תימני: ג'חנון, ביצים, רסק עגבניות וסחוג.
  • שולחן אמריקאי: בייגל, 2 סוגים של גבינות שמנת, דג סלמון = לקס.
  • שולחן עירקי: חציל בטחינה, עמבה, חמוצים.
  • שולחן אשכנזי: קיגל, חמין פרווה, הרינג וחמוצים.
  • שולחן טריפוליטאי: טונה מעושנת, פלפל צומה, טשרשי, גבינה מלוחה ומציות.
  • מטעמים נוספים מתקבלים בברכה על השולחנות.
  • שתייה : קרה, חמה וחריפה.
אופציות נוספות:
1. להוסיף טקסטים כתובים שכתבו חברי קהילה מזיכרונות קידוש שבת בבוקר בבית אבא מוסיף ערך נוסף לקידוש. הם יכולים להיות מונחים על השולחנות בתוך מעמד אנכי שיהיה נוח לקריאה תוך כדי אכילה.
2. משחק 'אפרופו' בנושא: קידוש שבת בבוקר בילדות שלי......
תאור המשחק: יושבים במעגל ואחד המשתתפים מתחיל לספר על זיכרונות הילדות שלו מקידוש שבת בבוקר. חבר אחר שזה מזכיר לו משהו מזיכרונות ילדותו פותח ואומר: אפרופו אצלנו בבית... וכך כל אחר מוזמן להיכנס לדברי החבר הקודם ולספר על זיכרונותיו.

ציוד נלווה:
הכנת פלטות שבת ומיחם מראש עם שעון שבת.
5 שולחנות ומפות בהירות.
כלים חד פעמיים: צלחות, סכו"ם, קסמים, מפיות, כוסות- קר וחם ולשתייה חריפה, כלי הגשה, סכין חדה, פותחן.
למקור השלם

הסברים
  • ראו גרסה מורחבת של פעילות זו, עם הטקסטים המצורפים, בדף פעילות נפרד.
יוחאי שרון, קהילת 'יחד' מודיעין, בתוך "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 43
טיול שבת קהילתי
הרעיון: טיול קהילתי משותף סמוך לישוב / למקום בו מתבצעת השבת
מטרה:
גיבוש קהילתי, שמייצר גם הזדמנויות להיכרות אחרת בתוך הקהילה.

קהל יעד:
כל הגילאים.
ניתן לתכנן טיול משותף לכל הקהילה, וניתן לתכנן טיול המיועד למשפחות שאינן שומרות הלכה.

הפעילות:
טיול רגלי מודרך ומאורגן, שבמהלכו עוצרים בשלוש / ארבע נקודות הפסקה לשיחה ולימוד משותפים.
בכל עצירה ניתן להעלות סוגיות קהילתיות. ניתן לקרוא (או לשיר!) שירים יפים. ניתן ללמוד טקסט. יש להכין את תוכן העצירות מראש, ולתכנן מקומות מתאימים בטיול לעצירה.
להכין מדריכים (אפשר להיעזר בבני נוער בקהילה) שתפקידם להעסיק את הילדים הקטנים בזמן שהגדולים לומדים. להכין תוכנית או משחקים מראש.

דגשים:
  • להכין מראש ולקחת טקסטים וציוד שנחוץ להפעלה.
  • חשוב מאוד לעשות סיור מכין לקראת הטיול, בטווח זמן סמוך לטיול, על מנת להכיר את מצבו העדכני של המסלול.
  • מרחק הטיול:
    • שומרי הלכה נוהגים שלא לחרוג מתחום שבת הסמוך לישוב. טיול משותף לשומרי הלכה ולאילו שאינם יהיה בתוך תחום השבת (יש לברר מהו תחום זה בשלב תכנון הטיול). טיול המיועד למשפחות שאינן שומרות שבת אינו מוגבל לטווח גיאוגרפי זה.
  • זמני היציאה לטיול והחזרה ממנו:
    • בקרב המשפחות שומרות ההלכה ישנם רבים הנוהגים ללכת לבית הכנסת בשעות הבוקר, ולסיים לקראת זמן הקידוש או ארוחת הצהריים. אם רוצים שהטיול יהיה משותף לכלל הקהילה, יש לתכנן את שעת היציאה והחזרה בהתאם ליתר הפעילויות בלו"ז השבת. למשל: לצאת אחרי התפילה ולחזור לארוחת צהריים, או לקיים ארוחת צהריים במסגרת הטיול. טיול המיועד למשפחות שאינן שומרות שבת הוא גמיש יותר מבחינת שעות היציאה והחזרה.
  • מזון ומשקה
למקור השלם
ראו פרטים נוספים באתרים של התנועות.
פעילויות "ברל'ה" ו"השבת שלנו" (בירושלים)
בשנים האחרונות פועלים בירושלים מגוון ארגונים ומגוון מודלים של פעילות בשבת, הפונה לציבורים שונים - שומרים, זוכרים, ומה שביניהם ומסביבם.


ברל'ה (התנועה הירושלמית)
התנועה הירושלמית מפעילה את אירועי "ברל'ה", שמתוארים כך באתר שלהם:
"ברל'ה ברל'ה צא החוצה.
פרוייקט ברל'ה הוא פרוייקט הדגל של התנועה הירושלמית שבמסגרתו אנו עורכים אירועי תרבות ופנאי למשפחות ירושלמיות בשבתות ובימי חול.
האירועים מתקיימים בעונת החורף במנהליים הקהילתיים בשכונות
ובעונת הקיץ בפארקים ובגנים ציבוריים הממוקמים בשכונות
האירועים מגוונים ומעניקים למשפחות מקום מפגש, זמן של פנאי בחיק המשפחה לצד פעילויות תרבות כגון סדנאות יצירה, הצגות תאטרון, שעת סיפור משחקי חברה ופעילויות שתוכנם מתאים לאירועים מיוחדים כגון : מסיבת תחפושת בפורים, חוף ים בקיץ וכדומה."
האירועים כוללים מגוון פעילויות, כגון:
פיקניק, הופעות של ליצנים/קוסמים, ליטוף חיות, פינות איפור, בועות סבון, פינות יצירה, ועוד.

"השבת שלנו" (קואליציית ירו-שלם)
ירו-שלם, הקואליציה למען ירושלים מרובת גוונים, מפעילה את אירועי "השבת שלנו", הכוללים גם הם מגוון פעילויות כגון מפגשי עם א/נשי רוח, מופעי שירים, הופעות תיאטרון, שעת סיפור תיאטרלית, משחקים, ועוד.
פרטים ניתן למצוא באתר.
דף מספר 4 בסדרה פעילויות שבת קהילתיות, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 5 6 7