הנאה וצדקה בט"ו בשבט
הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
ט"ו בשבט ידוע בשל המנהגים הקשורים באכילת פירות, המקובלים כמעט בכל קהילות ישראל. במפגש זה נבחן את ט"ו בשבט מהיבט אחר לגמרי - היותו ראש השנה למעשרות. מועד זה הוא התאריך הקובע את המעבר משנה לשנה בעניין נתינת מעשרות - מצווה המסמלת הן את הנאתו של האדם מן העולם, והן את האחריות המוטלת עליו כלפי העני. לכאורה, ערכים אלה נראים כסותרים זה את זה; בלימוד זה נבחן את הקשר ביניהם ונעמוד על אף את התלות שלהם זה בזה. כיצד פורטים את הערך של האחריות לעני לביטויים מעשיים, לצד ההנאה מן העולם? כיצד מחנכים לערכים אלה ומעבירים מסורת זו גם לילדים? כדי להשיב לשאלות אלו נעיין במבחר טקסטים מן המשנה במסכת ראש השנה, פירוש עובדיה מברטנורא, קטעים נבחרים של ר' חיים פלאג'י, ר' משה אלשיך והבן איש חי .
פתיחה: אֶפְצְחָה בּוֹ שִׁירִים וּרְנָנוֹת
יום זה מפינו, מילים: משה חלואה, לחן (מרוקו): מקאם סחלי מתוך האתר "הזמנה לפיוט"
יום זה מפינו/ משה חלואה
יוֹם זֶה מִפִּינוּ אַל יֻשְׁבַּת
אֶפְצְחָה בּוֹ שִׁירִים וּרְנָנוֹת

גָּדוֹל הוּא לָנוּ יוֹם ט"וּ בִּשְׁבָט
רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת

מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ אֶבְחָרָה
לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּמוֹרָא
לְהַצִּילָם הָאֵל מִצָּרָה
וְגַם מִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּת

יום זה מפינו...

שַׂבַּע הוֹד אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
מִטּוּבְךָ תְּמַלֵּא גְבוּלוֹ
יִשְׂבְּעוּ עֲנָוִים וְיֹאכְלוּ
מְגָדִים וּפְרִי מַעֲדַנּוֹת

יום זה מפינו...

הַשָּׁנָה הַזֹאת חִישׁ תְּעַטֵּר
אָכֹל וְשַׂבַּע וְהוֹתֵר
וּבְצֵל כְּנָפְךָ אֶסָּתֵר
אֲשֶׁר לִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת

יום זה מפינו...

חִטִּים וּשְׂעוֹרִים גַּם גְּפָנִים
תְּאֵנִים זֵיתִים וְרִמּוֹנִים
יִהְיוּ דְּשֵׁנִים רַעֲנַנִּים
וּמִכָּל טוּב יִהְיוּ מְבֻנּוֹת

יום זה מפינו...

לשמיעת הפיוט בביצוע מימון כהן (מרוקו)

© כל הזכויות שמורות ל
www.piyut.org.il
לימוד קבוצתי: מפירות האילן והארץ
ר' חיים פלאג'י, ספר מועד לכל חי, סימן ל, סעיפים ז-ח עמ' 393
ליל ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, נהגו רוב תפוצות ישראל לסדר בשלחן מכל פירות האילן ופירות הארץ מאשר תשיג ידו.
וכל אחד מברך על פרי אחד... קורין בספר "פרי עץ הדר" על הסדר לפי הפירות שיש לו, ויש שאינם נוהגים כלל לסדר הפירות, ויש נוהגים דוקא שבעה מיני פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ועיין בספר "חמדת ימים".
ויש מקומות שאינן לומדים כי אם ט"ו שירים שבתהילים. ונוהגים שמלמדי תינוקות מלמדים את תלמידיהם כל ט"ו שירים, כדי שילמדו בשלחן אביהם ליל ט"ו בשבט.

מושגים
  • הרב חיים פלאג'י - חי בטורקיה בין השנים: 1788-1869. הרב פלאג'י היה 'החכם באשי' - תפקיד רשמי ומוערך של האימפריה העותומאנית. התקבל כרב בעל מעמד וסמכות בקהילות היהודיות בכל רחבי האימפריה.
דיון
  • אילו משמעויות יכולות להיות לכל אחת מדרכי קיום המנהג?
  • כיצד נוהגים בט"ו בשבט בביתכם?
  • מהו לדעתכם הקשר בין אכילת פירות לט"ו בשבט?
לימוד בחברותא: אכילה והנאה

ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.
There are four new years:The first of Nisan is the new year for kings and for festivals. The first of Elul is the new year for the tithe of beasts. Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say: the first of Tishri. The first of Tishri is the new year for years, for shmitta and jubilee years, for planting and for [tithe of] vegetables. The first of Shevat is the new year for trees, according to the words of Bet Shammai. Bet Hillel says: on the fifteenth of that month.

ראש השנה לאילן - לענין מעשר פירות. שאין מעשרין פירות אילן שחנטו קודם שבט, על שחנטו לאחר שבט, שבאילן אנו הולכים אחר חנטה. כך יוצא מזה לענין שנה שלישית של שמיטה שנוהג בה מעשר עני, שאותן פירות שחנטו מראש השנה של שנה שלישית עד שבט דנין אותן כפירות של שנה שניה שעברה, ונוהג בהן מעשר ראשון ומעשר שני, ומשבט ואילך נוהג בהן מעשר ראשון ומעשר עני.
וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר... לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ
And thou shalt eat before the LORD thy God, in the place which He shall choose to cause His name to dwell there, the tithe of thy corn, of thy wine, and of thine oil, and the firstlings of thy herd and of thy flock; that thou mayest learn to fear the LORD thy God always.
כי הנה אומרו 'למען תלמד ליראה' יקשה, כי אין מהאכילה ושתיה ושמחה יתירה ללמד ליראה?! ואילו אמר: "לעבוד" היינו אומרים שעל ידי התעכבם בירושלים רוב השנה לאכול מעשר שני יהיו פנויים ממלאכת בתיהם ויעסקו בתורה. אך אומרו "למען תלמד ליראה" - הוא בלתי מתישב.
ואפשר, כי האלוהים עשה שייראו מלפניו לבל יבעטו ברוב טובה, ויִרָאֶה בעיניהם כי כוחם ועוצם ידם עשה להם את החיל ההוא וימנעו מליראה את ה'. על כן מה עשה הקב"ה? ציוה אותם, יוליכו עימהם מעשר מכל אשר להם, לפני ה', כאילו נותנים מנת המלך. וכן המעשר ההוא קודש לה' ומשולחן גבוה הם אוכלים כנודע. שאינו נחשב להם כממון עצמם, כמעשר ראשון ללוי. שהרי לוי שקידש אשה במעשר ראשון מקודשת, וישראל שקידש אשה במעשר שני שלו אינה מקודשת, שהרי אינו שלו כי לה' הוא, כי משולחן גבוה הוא אוכל ולא הורשה כי אם לאכול ולשתות לבד.
נמצא בזה "החי יתן אל לבו"! כי עבד מלכו של עולם הוא ומִשלו הוא אוכל, ובזה לא ימוש מלִיראה את ה' תמיד וזהו "למען תלמד ליראה".

מושגים
  • רבי משה אלשיך - סלוניקי-צפת, 1520-1600. היה דרשן ושד"ר (שליח דרבנן), תלמידו של רבי יוסף קארו. נהג לשאת את דרשותיו בבית הכנסת בצפת. לדרשותיו היה מבנה קבוע: הצבת שאלות בתחילת הדרשה ופתרונן במהלכה. הספר 'תורת משה' מקבץ דרשות אלה. אלשייך נשלח לטורקיה לגייס כספים למען הקהילה בצפת.
  • מעשר שני - בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור השמיטה, צריך החקלאי להפריש מעשר שני בנוסף על המעשר הראשון. מעשר שני הנו מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם, חוץ מן החקלאי, אשר עליו לאכול את המעשר השני בקדושה ובטהרה בירושלים. אם חושש החקלאי שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים, הוא רשאי להמיר את היבול בכסף (בתהליך הנקרא "פדיה") ולעלות עם הכסף הזה לירושלים. שם, עליו לקנות בכסף אוכל, ולאוכלו ב"קדושת מעשר" (ואסור לו לקנות עם הכסף משהו שלא לצורך אכילה ושתייה). ההיגיון הערכי העומד מאחרי המעשר השני ייחודי ושונה מהרעיון העומד מאחורי שאר התרומות והמעשרות: למעשה, האדם נותן את המעשר הזה לעצמו. המקור לכך מן התורה הוא בפרשת ראה (דברים פרק י"ד, פס' כ"ב – כ"ז).
דיון
  • מה קשה לר' משה אלשיך בפסוק?
  • אילו ערכים עוזרים לו ליישב את הקושי?
לימוד מונחה: ליהנות מן העולם – הבן איש חי
הרב יוסף חיים, בן איש חי - הלכות, שנה ראשונה, פרשת ראה, אות ט"ז
כתוב בירושלמי סוף פרק עשרה יוחסין רבי חזקיה בשם רב: עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עיניו ולא אכל [תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ד הלכה יב; דף מח עמוד ב].
[ובהמשך מסופר:] רבי לעזר חשש לאותה שמועה, והיה מצמצם לו פרוטות ואוכל מכל דבר חדש [פעם] בשנה.
על כן אפילו עני שבישראל ישתדל לקנות מכל פרי חדש לאכול ממנו הוא ואנשי ביתו ולברך שהחיינו להודות לה'

מושגים
  • הבן איש חי, רבנו יוסף חיים מבגדאד - (1909-1834, התקצ"ד- התרס"ט)- מגדולי האחרונים, פוסק, מקובל, פייטן, דרשן ומנהיג. ספרו המפורסם ביותר הוא 'בן איש חי' ועל שמו הוא מכונה. הספר מכיל הלכות שדרש מדי שבת, ומחולק לפי פרשיות השבוע.
דיון
  • איזה ממד מוסיפים דברי הירושלמי על ההבנה שאכילה ושתייה יכולות להביא ליראה?
  • מה מדייק רבי אלעזר מתוך דברי ר' חזקיה?
  • מה המשמעות של אכילת דבר חדש דווקא, וכיצד זה קשור לט"ו בשבט?
  • מדוע ראה הבן איש חי חשיבות להדגיש שאפילו העני חייב בכך?
  • מה משמעותה של דרישה זו בעבורנו?
סיכום: עניים סביב שולחנו
ר' חיים פלאג'י, ספר מועד לכל חי, סימן ל, סעיף י, עמוד 393-394

כשחל ט"ו בשבט ליל שני, מה טוב למי שחננו ה' בעושר,
שיעשה חילוק לתלמידי חכמים וצנועים ביום יד' בשבט,
לפחות כשחל במוצאי שבת,
מפני שיצאו משבת ואין להם כלום כדי לקנות פירותיהם,
ועוללים שָאַלו ואין ידם משגת לקנות,
ויש להם צער יותר משאר שנים.
ואשרי אדם שיש לנו עניים ותלמידי חכמים סביב שלחנו בלילה הזאת,
ויהיה ברכת ה' בכל אשר לו, ויזכה לשנים רבות נעימות וטובות אמן...
דף הנחיות למנחה:
הנחיות טו.rtf