פסיפס ישראלי
הדף מאת: מנחי עתי"ד / חל"ד מפעלים חינוכיים
קיבוץ הגלויות מאפשר לנו להיחשף לאוצרות רוח ומנהגים מגוונים, ועם זאת הוא מציב בפנינו אתגרים חברתיים וחינוכיים - ובראשם השאיפה להבין ולכבד זה את זה ואת המסורות והמנהגים השונים. האם תכניות הלימודים שלנו משקפות את מוצאם המגוון של התלמידים ומכבדות את מורשתם? דף לימוד זה, של חלד, נכתב על מנת לעורר דיון בחדר המורים ויכול לשמש צוותים חינוכיים שונים.
דיון
קיבוץ הגלויות מאפשר לנו להיחשף לאוצרות רוח ומנהגים מגוונים, ועם זאת הוא מציב בפנינו אתגרים חברתיים וחינוכיים - ובראשם השאיפה להבין ולכבד זה את זה ואת המסורות והמנהגים השונים. האם תכניות הלימודים שלנו משקפות את מוצאם המגוון של התלמידים ומכבדות את מורשתם?
מחיקון ציוני-אשכנזי
סמי שלום-שטרית, 'מחיקון ציוני-אשכנזי (תכניות הלימודים של מדינת ישראל כמחיקון של ההיסטוריה, התרבות והזהות של היהודים המזרחים)', מאזניים, 55 (אפריל 1997)
בתכנית הלימודים "תולדות עם ישראל בדורות האחרונים", בבתי-הספר העל-יסודיים, מופיעים יהודי המזרח בשני פרקים בלבד, הראשון: "פעילות ציונית בארצות האיסלאם ותנועת העלייה לארץ", והשני: "העלייה ההמונית וחיסול הגלויות בארצות האיסלאם" [...] כלומר, הסיפור המזרחי מופיע רק אם הוא משרת את העניין הציוני וכאילו אין ליהודי המזרח שום עמידה היסטורית עצמית. וכבר ראינו שבפרקים האלה מופיעים יהודי המזרח בהקשר שלילי, כאילו כל חייהם ישבו בסבל והמתינו לגאולה [...] של יהודי אירופה. פעם ערכתי בנושא זה שיחה גלויה עם תלמידיי בכיתה י"א. שאלתי כל אחד ואחת על מוצא המשפחה וביקשתי שיספרו את שהם יודעים על תולדות היהודים מארץ המוצא. היו שם נערים ונערות ממוצא מרוקני, תוניסאי, אלג'יראי, עירקי, תימני, הודי, פרסי, טורקי, מצרי, גרוזיני, רוסי, פולני ורומני. התלמידים המזרחים לא ידעו לספר דבר וחצי דבר והשיבו כולם במבוכה: "אני לא יודע, מאיפה שאדע?" התלמידים האשכנזים סיפרו בשטף על האנטישמיות באירופה, על הפוגרומים ברוסיה, על התנועה הציונית, על הספרות העברית, על השואה ועל הקמת מדינת ישראל. הם ידעו לציין שמות רבים של גיבורי ההיסטוריה הזאת, מהרצל דרך ביאליק ועד בן-גוריון וז'בוטינסקי. כאשר שמעו התלמידים המזרחים את הפירוט העשיר הזה הגיבו אחדים מהם: "זאת לא חוכמה, גם אנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת. למדנו את זה יחד בבית הספר." המשכתי להקשות על התלמידים המזרחים: "נכון, ובכל זאת זו ההיסטוריה של היהודים באירופה, ואילו את ההיסטוריה של הקהילות שלכם, המזרחיות, אתם לא לומדים בבית ספר. מדוע?" התשובות היו מגוונות ומרתקות. תלמידה אחת אמרה: "אולי ההיסטוריה של המזרחים לא חשובה. אולי מספרים רק את ההיסטוריה של אנשים חשובים". שאלתי מי מחליט מה חשוב ומה לא? היא משכה בכתפיה. תלמיד אחר שאל אם יש בכלל מה לספר על יהודי המזרח? לעומתם, תלמידה אחת ממשפחת רבנים מרוקנים מיוחסת אמרה שהיא מאד גאה במשפחה שלה וסיפרה מעט ובאופן כללי על שושלת הרבנים והוסיפה שבאמת היא למדה את זה רק מהסיפורים בבית. תלמיד אחר סיפר שסבו בעיראק היה אמיד מאד וכשהוא הגיע לישראל הוא הפך להיות עני והמשפחה סבלה בגלל זה. שתקתי. כולם שתקו. אחר-כך הסברתי שאנחנו בעצם לומדים בכיתה הזו את ההיסטוריה של 5 תלמידים בלבד מתוך שלושים. שאלתי את התלמידים האשכנזים האם זה הוגן. הם טענו שבהחלט לא וצריך לשנות את המצב".
דיון
  • דברים אלו נכתבו לפני כעשור וחצי. האם הם עדיין רלוונטיים? האם הם רלוונטיים גם בבתי הספר היסודיים? נסו להרחיב את הדיון גם לארצות מוצא אחרות, כמו ברית המועצות לשעבר ואתיופיה.
  • מהו מוצאם התרבותי של הסיפורים שאתם מספרים בכיתותיכם? האם הוא מתאים למוצאן של משפחות התלמידים?
"אין משוררים מזרחיים"
שרי רז, חברת הוועדה המייעצת לוועדת השטרות בריאיון לתוכנית 'לילה כלכלי', ערוץ 10, בעקבות הבחירה להנציח על השטרות רק משוררים שאינם מיוצאי ארצות האיסלאם, 28/4/13
אני לא יודעת. אם היה מישהו בולט הוא ודאי היה נכנס לרשימה - אני פשוט לא מכירה, אני ממש לא מכירה משוררים מזרחיים בולטים במאה ה-20 שמלמדים אותם בבתי ספר שצעירים וצעירות כותבים אותם ולומדים אותם ושרים אותם, שמלחינים נעימות לפי השירים שלהם. אם אתה מכיר משורר כזה - תן לי הצעה. אם מישהו אחר מכיר - שייתן לי הצעות. כל מי שהתראיין היום ברדיו אמר יהודה הלוי, לא אמרו שמות נוספים. אני מחכה לשמות נוספים.
אורי מילשטיין, מתוך ראיון לאתר Ynet בעקבות החלטת ועדת השטרות, 28/4/13
צריך שהיהודים או הישראלים הכי טובים יופיעו. אם מחליטים לקחת יוצרים, צריך לקחת ברמה גבוהה, ולא יוצרים מכל העדות השונות... בגלל שבישראל יש נניח 50% מעדות המזרח, חייבים שתהיה להם נציגות בכל מקום? באים אנשים ואומרים שאלתרמן ורחל זה השתלטות תרבותית של יהודי מזרח אירופה או רוסיה. זה נכון. את הציונות ואת מדינת ישראל הובילו אנשים שבאו משם, העלייה הראשונה והשנייה לא הייתה ממרוקו או מספרד.
למקור השלם
דיון
  • האם יש משוררים מזרחיים? האם חשוב לתת להם ייצוג בתכנית הלימודים?
  • מה אפשר לעשות כדי לתת ייצוג למסורות מגוונות במסגרת בית הספר?
דיון
הסיפור של כולנו
לפניכם שמות של עדות ומוצאים אתניים בישראל. נסו לחשוב יחד על דמויות מופת מכמה שיותר עדות וכן על ספרי הלכה, אגדות או מנהגים שקיימים במערכי השיעור שלכם או שאפשר לשלבם במערכי שיעור רלוונטיים.

גרמניה | אתיופיה | מרוקו | תוניס | לוב | פרס | עירק | תימן
רוסיה | הודו (בני מנשה) | ארה"ב | ארגנטינה | פולין | איטליה
קישורים לרקע והרחבה:
לדף המעוצב באתר חלד
דף מספר 6 בסדרה חדר מורים לומד, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 7 8 9 10 11 12 13 14