משנה מסכת בבא מציעא

בבא מציעא פרק ו' משנה ג'
מסכת בבא מציעא פרק ו' משנה ג'

משנה ג
הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר, וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה;
בַּבִּקְעָה, וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר;
אֲפִלּוּ זוֹ עֲשֶֹרֶת מִילִין וְזוֹ עֲשֶֹרֶת מִילִין; וָמֵתָה - חַיָּב.
הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה, אוֹ שֶׁנַּעֲשֵֹית אַנְגַּרְיָא
אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ!
מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.
הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה,
אִם הֶחֱלִיקָה פָּטוּר; וְאִם הוּחַמָּה חַיָּב.
לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה, וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר,
אִם הֶחֱלִיקָה חַיָּב; וְאִם הוּחַמָּה פָּטוּר;
אִם מֵחֲמַת הַמַּעֲלָה חַיָּב.
למקור השלם

הסברים

• ברטנורא משנה ג בהר והוליכה בבקעה בבקעה והוליכה בהר. בראש ההר. ואף על פי שהדרך חלק וישר, חייב כשמתה מחמת אוירא, שלא הוחלקה ולא הוחמה. דהואיל ושינה בה, יכול לומר לו לא מתה זו אלא מחמת שלא היתה למודה באויר הר וקשה לה, או לא היתה למודה באויר בקעה וקשה לה. ומשום הכי לא מפליג הכא בין הוחלקה להוחמה כמו דמפליג בסיפא. אם החליקה פטור. שבהר היא ראויה להחליק יותר, שראש ההר חד ומשופע לצדדין. ואם הוחמה חייב. שהבקעה מעלה הבל, לפי שההרים סביבה ואין אויר שולט בה, ואם הוחמה מחמת העלותה בהר, חייב, שהמעלה גרמה לה, והוא שינה להוליכה בהר. והבדיקה. נסמית בדוק שבעין. פירוש אחר: התליעו רגליה. או שנעשית אנגריא. שנלקחה לעבודת המלך. אומר לו הרי שלך לפניך. ודוקא כשאמר לו חמור זה, ושכרו למשאוי. אבל אם שכרו לרכוב עליו, אפילו אמר לו חמור זה, אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך. שמא תפול תחתיו בגשר או תשליכנו באחת הפחתים. וכן אם השכיר לו חמור סתם אפילו למשאוי, אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך, אלא חייב להעמיד לו בהמה אחרת. ואם אינו מעמיד לו בהמה אחרת, אינו חייב ליתן לו כלום מכל שכר הדרך שהלך עמו. מתה או נשברה חייב המשכיר למכור העור והנבלה לכלבים, ולהוסיף מעות ולהעמיד לו חמור. או ישכור לו אחר בדמי נבילה, שהרי חמור זה שיעבד לו. או יחזור לו שכרו.