(יד) וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃ (טו) וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃
(14) After burying his father, Joseph returned to Egypt, he and his brothers and all who had gone up with him to bury his father. (15) When Joseph’s brothers saw that their father was dead, they said, “What if Joseph still bears a grudge against us and pays us back for all the wrong that we did him!”
וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה וגו' (בראשית נ, יד), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, [רבי לוי] אָמַר שֶׁלֹא זִמְנָן לִסְעוּדָה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אָמַר, לְשֶׁעָבַר אַבָּא מוֹשִׁיב לִי לְמַעְלָה מִיהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ וּלְמַעְלָה מֵרְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְעַכְשָׁיו אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֵשֵׁב לְמַעְלָה מֵהֶן, וְהֵן לֹא אָמְרוּ כֵן אֶלָּא (בראשית נ, טו): לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. רַבִּי יִצְחָק אָמַר הָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהֵם לֹא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. (בראשית נ, טז): וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַשְּׁבָטִים דִּבְּרוּ דְבָרִים בְּדוּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר וגו', וְהֵיכָן צִוָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁצִּוָּה. (בראשית נ, יז): כֹּה תֹאמְרוּ אֶל יוֹסֵף וגו', אָמַר כָּךְ אַחַי חוֹשְׁדִין אוֹתִי. (בראשית נ, יח): וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, אָמְרוּ לֵיהּ חַד בְּעֵית לָךְ לְעַבְדָא הָא כֻּלָּנָא לָךְ לַעֲבָדִין.
... "What if Joseph still bears a grudge (Genesis 50:14)" -- Rabbi Yitzchak said he went and looked into that pit. Rabbi Tanchuma said Joseph’s intention was for the sake of Heaven, and they did see that but rather "What if Joseph still bears a grudge" (Genesis 50:14)... It was taught: Rabban Shimon Gamliel said, "Peace is great, as even the [brothers] spoke words that were made up in order to bring peace between Joseph and the brothers. This is what is written (in Genesis 50:16), 'Your father commanded before his death, saying....' And where did he command? We do not find that he commanded!"
וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם. וּמָה רָאוּ עַתָּה שֶׁפָּחֲדוּ. אֶלָּא בְּעֵת שֶׁחָזְרוּ מִקְּבוּרַת אֲבִיהֶם רָאוּ שֶׁהָלַךְ יוֹסֵף לְבָרֵךְ עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ אֶחָיו בְּתוֹכוֹ, וּבֵרַךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ, אָמְרוּ, עַכְשָׁו מֵת אָבִינוּ, לוּ יִשִׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה וְגוֹ', כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא וְגוֹ'. חִפַּשְׂנוּ וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁצִּוָּה יַעֲקֹב דָּבָר זֶה. אֶלָּא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹרָתוֹ עַל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם אֵלּוּ הַדְּבָרִים.
And when Joseph’s brethren saw that their father was dead, etc. (Gen. 50:15). What did they see that frightened them? As they were returning from the burial of their father, they saw their brother go to the pit into which they had hurled him, in order to bless it. He blessed the pit with the benediction “Blessed be the place where He performed a miracle for me,” just as any man is required to pronounce a blessing at the place where a miracle had been performed in his behalf. When they beheld this they cried out: Now that our father is dead, Joseph will hate us and will fully requite us for all the evil which we did unto him. And they sent a message unto Joseph, saying: Thy father did command … “So shall ye say unto Joseph: Forgive” (Gen. 50:15–16). We have searched the entire Scripture and are unable to find any place where Jacob uttered this remark. This statement is introduced to teach us the importance of peace. The Holy One, blessed be He, wrote these words in the Torah for the sake of peace alone.
והנה ביוסף אמר ר' תנחומא במדרש שבשעה ששב יוסף מקבורת אביו שהציף בבור ולשם שמים נתכוין לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה. ועיקר הנס הוא מה שהעלוהו מהבור ובסבות השגחה נעשה לשר על כל מצרים, אך הברכה צריך לברך על דבר יוצא חוץ מהטבע, וזה שאמר ר' תנחום שבת כ"ב אבל נחשים ועקרבים יש בו והיה נס יוצא מטבע העולם. ולזה בירך ברוך שעשה לי נס, לכן נסמכו שני מאמרי ר' תנחום הוא ר' תנחומא דבמדרש כידוע להורות שבחנוכה וביוסף הנס היה הסבות מההשגחה נצחון ומלוכה רק שהברכה היה כאן על הבור שלא הזיקוהו נחשים וכאן על פך השמן. ויעוין ילקוט שמואל כ"ג סלע המחלקות שכשהיו באים דוד ואנשיו אותן ששה מאות ודוד היו מסתכלים ומברכים ברוך שעשה לי נס כו' צ"ל דסבר כמו דאמר קודם שמלאך בא מן השמים לכן היה חוץ מהטבע והיו מברכים. ומה שלא היו מברכים השאר על נס של דוד כמו שצריך לברך על אדם מסויים משום שרודפו היה שאול והוא ג"כ אדם מסויים ודו"ק בכ"ז.
וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃
a man came upon him wandering in the fields. The man asked him, “What are you looking for?”
ויאמר לו הנני. כבר ביארנו בפ׳ עקדה שזה הלשון מורה על דבר גדול והתבונן גם הוא שדרך מסוכן הוא לפניו אבל הוא בצדקתו ובתומו הלך ויאמר הנני וכפירוש רש״י:
וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃
a man came upon him wandering in the fields. The man asked him, “What are you looking for?”
וימצאהו איש והנה תעה וגו' - להגיד חשיבותו של יוסף נכתב זה שלא רצה לחזור לאביו כשלא מצאם בשכם אלא בקשם עד שמצאם ואף על פי שהיה יודע שמתקנאים בו, הלך ובקשם כמו שאמר לו אביו: והשיבני דבר.
'וימצאהו איש והנה תועה וגו, this paragraph has been written in order to demonstrate the reliability and eagerness of Joseph to comply with his father’s wishes; he did not use the fact that the brothers were no longer in Shechem as an excuse to abort his mission and to return home, but kept searching for them until, in the end, he located them. He remembered that part of his father’s instructions had been השיבני דבר, “bring me back a report!”
אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃
He wields no more authority in this house than I, and he has withheld nothing from me except yourself, since you are his wife. How then could I do this most wicked thing, and sin before God?”
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ וְגוֹ', אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. שָׁלֹש פְּעָמִים בַּפָּסוּק נֹחַ לָמָּה, זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁרָאוּ שְׁלֹשָה עוֹלָמוֹת, נֹחַ וְדָנִיֵּאל, וְאִיּוֹב. נֹחַ, רָאָה עוֹלָם בְּיִשּׁוּבוֹ וְרָאָהוּ בְּחֻרְבָּנוֹ וְחָזַר וְרָאָהוּ בְּיִשּׁוּבוֹ. דָּנִיֵּאל, רָאָה בִנְיַן בַּיִת רִאשׁוֹן וְרָאָהוּ חָרֵב וְחָזַר וְרָאָהוּ בָנוּי בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי. אִיּוֹב, רָאָה בִּנְיַן בֵּיתוֹ וְחֻרְבָּנוֹ וְחָזַר וְרָאָה בְּיִשׁוּבוֹ. אִישׁ צַדִּיק, עַל שֶׁזָּן בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא צַדִּיק. שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִקְרְאוּ צַדִּיקִים עַל שֶׁזָּנוּ אֶת הַבְּרִיוֹת, נֹחַ וְיוֹסֵף. שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק (עמוס ב, ו). וּכְתִיב בּוֹ, וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף (בראשית מז, יב).
These are the generations of Noah. Noah was a righteous man … Noah walked with God (Gen. 6:9). Why is Noah’s name repeated three times in this single verse? Because he was one of the three men privileged to experience three changes that occurred in the world. The three were Noah, Daniel, and Job. Noah saw the world inhabited, he witnessed its destruction, and finally he beheld it reinhabited. Daniel saw the first Temple intact, he beheld its destruction, and then he witnessed the erection of the second Temple. Job saw his household established, he beheld its destruction, and he finally witnessed its reestablishment. Noah was a righteous man. Noah was called righteous because he fed the creatures of the Holy One, blessed be He. Two men were called righteous because they fed the creatures of the Holy One, blessed be He. They were Noah and Joseph. It is written concerning Joseph: Because they sell the righteous for silver (Amos 2:6), and of Joseph it is also said: And Joseph fed (Gen. 47:12).
רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי אומרים לו כלום נאה היית מיוסף אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית
And if a wicked man comes to judgment, the members of the court say to him: Why did you not engage in Torah? If he said: I was handsome and preoccupied with my evil inclination, as I had many temptations, they say to him: Were you any more handsome than Joseph, who did not neglect Torah despite his beauty? They said about Joseph the righteous: Each and every day, the wife of Potiphar seduced him with words. In addition, the clothes that she wore to entice him in the morning, she did not wear to entice him in the evening. The clothes that she wore to entice him in the evening, she did not wear to entice him in the morning of the next day.
וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
You shall not oppress a stranger, for you know the feelings of the stranger, having yourselves been strangers in the land of Egypt.
ובכלל מצות אהבת הגרים הוא לעזר ולסיע לאיש הנודד ממקומו והוא גר בארץ נכריה, ולאו דוקא גר צדק, דאטו יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וזיל בתר טעמא דכתיב (שמות כג ט) ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. הרי בהדיא דקרא משתעי על מי שהוא גר בארץ נכריה בלי רע ואח ואין לו מכיר ורוחו נמוכה ולבו נשבר ונדכה, ראוי לרחם עליו ולקרבו ולהיות עמו אוהב ורע ולעזרו ולתמכו בכל הבא בידו, ובזה מקים מצוה רבה זו.
(יז) כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ (יח) עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ (יט) וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(17) For the LORD your God is God supreme and Lord supreme, the great, the mighty, and the awesome God, who shows no favor and takes no bribe, (18) but upholds the cause of the fatherless and the widow, and befriends the stranger, providing him with food and clothing.— (19) You too must befriend the stranger, for you were strangers in the land of Egypt.
אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃
The waters closed in over me, The deep engulfed me. Weeds twined around my head.