שולחן ערוך אורח חיים תר״צ:י״ז
... וְאֵין לְבַטֵּל שׁוּם מִנְהָג אוֹ לִלְעֹג עָלָיו, כִּי לֹא לְחִנָּם הֻקְבָּע. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א''ח)
Shulchan Aruch, Orach Chayim 690:17
... One should not cancel any custom or scoff at it, because not for naught was it established.
עלי תמר פאה פרק ז
ונ"ל שמקורו בפסוק זה ואל תטוש תורת אמך קרי ואל תטוש תורת אומתך ואמרו מנהג ישראל תורה היא מנהג אבותינו תורה היא.
Alei Tamar Peah Chapter 7
The source for the words in the passuk "do not forsake the Torah of your mother" is related to "do not forsake the Torah of your nation, and its said that "the minhag of Israel is Torah", like "the minhag of your fathers is Torah"
רמב:ם הלכות תשובה פרק ג הלכה יא
הפורש מדרכי צבור ואף על פי שלא עבר עבירות אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ וכאילו אינו מהן אין לו חלק לעולם הבא העושה עבירות ביד רמה כיהויקים בין שעשה קלות בין שעשה חמורות אין לו חלק לעולם הבא
Rambam Hilchot Teshuva 3:11
One who separates himself from the Community, even if he does not commit a transgression, but only holds aloof from the congregation of Israel, does not fulfill religious precepts in common with his people, shows himself indifferent when they are in distress, does not observe their fast, but goes his own way, as if he were one of the gentiles and did not belong to the Jewish people -- such a person has no portion in the world to come.
מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות - עושין. מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין, נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם. ואל ישנה אדם מפני המחלוקת.
Mishna: In a place where it is the custom to do work on the eve of Passover until midday, one may work. In a place where it is the custom not to do work, one may not. One who travels from a place where it is the custom to do (work) to a place where they do not, or from a place where they do not work to a place where they do, we lay on him the stringencies of the place he left and the stringencies of the place he has gone to. One should not act differently (from local custom) because of divisiveness (which could ensue).
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יב הלכה יד
ובכלל אזהרה זה שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר, שדבר זה גורם למחלוקות גדולות שנאמר לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות.
Rambam Hilchot Avodat Kochavim 12:14
This commandment also includes [a prohibition] against there being two courts which follow different customs in a single city, since this can cause great strife. [Because of the similarity in the Hebrew roots,] the prohibition against gashing ourselves [can be interpreted] to mean: "Do not separate into various different groupings."
בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן אמרו לו אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך:
The residents of Beit She’an were accustomed not to travel from Tyre to market day in Sidon on Shabbat eve. They adopted a stringency and would not interrupt their Shabbat preparations.. Their children came before Rabbi Yoḥanan to request that he repeal this custom. They said to him: Due to their wealth, it was possible for our fathers to earn a living without traveling to the market on Friday; however, it is not possible for us to do so. He said to them: Your fathers already accepted this virtuous custom upon themselves, and it remains in effect for you, as it is stated: “My son, hear your father’s rebuke and do not abandon your mother’s teaching” (Proverbs 1:8).
אמר מר עוקבא, "אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא. ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא.
Mar Ukva says, In comparison to my father, regarding this matter, I am vinegar the son of wine. My father, when he ate meat, would not eat cheese until the same time the next day. But I, even if I won't eat it at this meal, I'll eat it at the next meal.
Changing Minhagim Upon Marriage
ספר התשב"ץ, חלק שלישי קע"ט
... ונשא איש מאנשי קהלה אחת אשה מאנשי קהלה אחרת אין ספק שהאש' היא נכללת עם בעל' בכל חיובו דאשתו כגופו בכל הדברים ונפטר' מקהלת בית אביה. ודבר זה מלתא דפשיטא היא ואין בו ספק שלא יהיו שנים מסובין על שולחן אחד חלוקין בעסותיהן האסור לזה מותר לזה.
Igrot Moshe, Orach Chaim 1:158
הנכון לע"ד דהאשה צריכה להתנהג כמנהג הבעל בין לחומרא בין לקולא.
דהא דין מנהג בהולך ממקום למקום כשאין דעתו לחזור למקומו הראשון נוהג כמנהג המקום שבא לשם בין לקולא בין לחומרא כמפורש ביו"ד סי' רי"ד…
ולכן בהנישואין אין לך הולכת ממקום למקום גדול מזו.
(א) כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃
(1) A man takes a wife and possesses her. She fails to please him because he finds something obnoxious about her, and he writes her a bill of divorcement, hands it to her, and sends her away from his house;
Halichot Shlomo, Rav Shlomo Zalman Auerbach, Footnote 7
ז. אולם רשאי הבעל להרשותה לנהוג כמנהגי בית אביה דכיוון שהחיוב הוא מחמת שעבודה לבעלה (וכדלהלן) שפיר מהני מחילה, וכן מעשים בכל יום שהבעל מתיר לאשתו להמשיך להתפלל כמסורת בית אביה. אך אם כבר החלה לנהוג כמותו, לכן אם בתחילה נהגה כבית אביה בהסכמתו ואחר זמן רצונה לנהוג כבעלה, צריכה התרה, וככל הנשאלין על דבר מצוה.
שו"ת עשה לך רב חלק ו סימן לז - Rav Chaim David Halevy
גדרי חובת האשה לנהוג כמנהגי בית בעלה
קשה עלי מאד ביטול מנהגי בת ישראל שנהגה בבית אביה משום שנישאה לבן עדה אחרת, כל זמן שאין שום הפרעה בניהול תקין של הבית.
...
שכל דבר שאינו מפריע לשלום הבית, אין שום צד יכול לכוף את זולתו לבטל ולנטוש מנהגי אבותיו, ואף לא הבעל את אשתו, אא"כ גורם הדבר למחלוקת, אז חזר דינו כדין ההולך ממקום למקום שאל ישנה אדם מפני המחלוקת, וחייבת האשה לנהוג כמנהג בעלה בכל עניני הבית בין להקל בין להחמיר.
שו"ת שיח נחום - Rav Nachum Rabinovich
סימן פח - האם אשה צריכה לקבל את מנהגי בעלה?
אין לבעל לכפות עליה לשנות את מנהגה, שהרי מעיקר הדין יוצאים ידי חובה בכל הנוסחים, וההבדלים ביניהם אינם מעכבים. ואף במנהגים שיש להם השלכה גם לבעל. יכולים שניהם להסכים על מנהג אחיד. כפי שירצו.
...
במנהגים הנובעים מפסיקה שונה, מי שהוא תלמיד חכם היכול להכריע בין החולקים - יפסוק כפי שנראה לו וינהיג כך בביתו.
לפענ"ד, יש מקום להקל בדבר הזה, כיון שאנו חיים בתקופה של קיבוץ גלויות ויצירת קהילות חדשות, ועדיין לא גובשו מנהגי המקום, ולפיכך ניתן לקבוע מנהגים מחדש.