- מערך שלם קהילה
הנושא של היום הוא קהילה. אז בואו נפתח בכסא במעגל אני מבקשת ארבעה סיפורים טובים על הקהילה וארבעה סיפורים רעים על קהילה.
It takes a village to raise a child.
(פתגם אפריקאי אשר תורגם לשם ספר שכתבה הילארי קלינטון)
20:10 – 19:45
אחד ממקורות הסבל הבסיסיים של האדם המודרני הוא חוסר ההשתייכות החברתית. הבדידות האישית שמרגישים רבים, והרגשת הניכור הכללית של בני האדם בזמן הזה, הן ביטויים לכך שהאדם הפסיק להיות 'נטוע באדמה'. כיום, רוב ההשתייכויות החברתיות הקיימות אינן מהותיות אלא פרקטיות בלבד. אנשים מתאגדים בקבוצות כדי לשמור על אינטרסים משותפים, אבל זהו שיוך כמעט מקצועי; הם אינם מרגישים שכאן הוא ביתם, שיש מקום שבו הם שתולים. זוהי יחידה שאורגנה במקרה, כדי לבנות הגנה והתקפה הדדיים ותו לא. אנשים רבים הם מעין נוודים, שבמקרה הזדמנו למקום מסוים, אך אין דבר מהותי אשר קושר אותם אליו. הם אינם חשים יחס מיוחד כלפי מקומם, ולכן הם נעקרים בקלות משם. מבחינה מסוימת דמותו של האדם המודרני מזכירה צמחי נוי פלסטיים, המסוגלים לפרוח מבלי להזדקק לאדמה, מפני שהם אינם חיים כלל. מציאות זו נובעת מן השאיפה לאידיאל החופש של הפרט, הרוצה לנתק את עצמו מכל חברה שהיא; האדם הפרטי מנסה להפוך את עצמו לתמצית וליסוד של המציאות כולה. העמידה על הזכות להיות אינדיבידואליסט בלתי תלוי, מאפשרת להסתדר בכל מקום באותה המידה, מפני שממילא אין הוא שייך באמת לאף אחד מהם... היחס לאדם התלוש מתואר "כגלגל, כקש לפני רוח" , שפירושו: כמו שיח יבש שנעקר, והרוח מגלגלת אותו ממקום למקום. אדם שחייו אינם בנויים על יסוד קבוע, ממילא מרגיש שכל סוג של התקשרות ומחויבות הן לגביו כבלים, מאסר ומחנק. אדם כזה בעצם בחר לחיות כעץ כרות.
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), 'האדם עץ השדה', בתוך: חיי שנה, עמ' 129-135
תרגום וביאור שטיינזלץ על גמרא מסכת מגילה כ"ג
ב גמרא שואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו] שצריכים עשרה למנין? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: שאמר קרא [הכתוב]: "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב, לב), ללמדנו שכל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה אנשים.
ויקרא כ״ב:ל״ב
(לב) וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
מתי צריך מניין? משנה מסכת מגילה כ"ג ע"ב
וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב, וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים וּבִרְכַּת חֲתָנִים, וְאֵין מְזַמְּנִין בַּשֵּׁם, פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.
פירוש רש"י על מסכת מגילה
אין עושין מעמד ומושב - למת כשנושאין את המת לקוברו היו יושבין ז' פעמים לבכות את המת.
ותנחומי אבלים - כשחוזרין מן הקברות עומדין ומנחמין את האבל ואין שורה פחותה מעשרה.
פירוש שטיינזלץ על המשנה במסכת מגילה
ואין עושים מעמד ומושב כאשר חוזרים מקבורת המת, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים לאבלים, וכן אין אומרים ברכת חתנים, ואין מזמנים בברכת המזון בהזכרת שם שמים — אם היה בכל אחד מאלה פחות מעשרה אנשים.
שאלות
על איזה ארועים מדובר במשנה?
למה חשוב שתהיה קהילה בארועים כאלה?
למה ברכת המזון (הברכה שמקבלים אחרי ארוחה) היא אחרת ומזכירים בה את שם שמיים (מברכים בשם אלוהים את היושבים סביב השולחן) כאשר יש בה יותר מעשרה?
(אולי כאשר יש עשרה אנשים סביב השולחן אז יש אלוהים בניהם? יש איזו רוח אחרת? אולי הקהילה הביחד האנושי שיושב ואוכל ביחד היא האלוהות)
חברותות
אצלנו בכפר טודרא. מילים יהושוע סובול לחן שלמה בר.
אצלנו בכפר טודרא
שבלב הרי האטלס
היו לוקחים את הילד
שהגיע לגיל חמש
כתר פרחים עושים לו
אצלנו בכפר טודרא
כתר בראש מלבישים לו
שהגיע לגיל חמש
כל הילדים ברחוב
חגיגה גדולה עורכים לו
שהגיע לגיל חמש
אצלנו בכפר טודרא
ואז את חתן השמחה
שהגיע לגיל חמש
אצלנו בכפר טודרא
מכניסים לבית הכנסת
וכותבים על לוח של עץ
בדבש מא' ועד ת'
את כל האותיות בדבש
ואומרים לו:
חביבי, לקק!
והיתה התורה שבפה
מתוקה כמו טעם של דבש
אצלנו בכפר טודרא
שבלב הרי האטלס
שאלות לדיון בחברותות
פשט רמז דרש סוד
- מה הסיפור הפשוט שהשיר מספר?
- רמז האם מילים בשיר או קטעים מהשיר מזכירים לכם סיפורים אחרים שירים אחרים?
- מה המעשה הקהילתי בשיר?
- מה הערכים החשובים לקהילה הזאת?
- באיזה כלים היא משתמשת כדי לקדש ולהנחיל את הערכים האלה?
אחד ממניין | אבא קובנר
בכל משברי שפקדוני לאורך הדרך, דבר אחד לא נשבר. לא חדלתי להיות אדם מאמין. אף בגדול שבשברוני לא נתמוטטה אדמת אמונתי. אמונה - מרכזה העבודה, נשמתה - ת פ י ל ה אין שירה אמיתית, שאינה בבחינת תפילה.
בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי. אמי ז"ל לא ציוותני דבר; שכן לא נפרדנו. עמדתי במרחק של פסיעה מהכותל, מן האבנים, והרגשתי שאיני שייך. הרגשתי שהנני נטוע בהוויה אחרת. לא פסעתי צעד נוסף, אך מישהו משך בשרוולי, ביקש שאצטרף למניין. חבשתי כובע, הצטרפתי למניין. אמרתי תפילת מנחה, וה גע תי .
זהו דבר יהודי, היותר ייחודי שביהדות – להיות אחד במניין. לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי, והאחד לתשעה. אפשר שזה הדבר המשמעותי ביותר שביהדות, ואין דבר יותר ייחודי ויהודי בתנועה זו בה חונכתי.
תפילתי תמיד להיות אחד מכולם, שמילותי הטובות תצטרפנה למלים שממלמל הציבור. גם הקרוב לתיבה, הוא העובר לפני התיבה - ולא יותר. אין משמעות לחיים אם הם לעצמם. רק בזיקתם אל ההווייה, אל המלים שבאו עדיך - ובאים מרחוק לקראתך, יש משמעות לעמידה. א ח ד - אבל אחד בציבור.
אבא קובנר - (1918 - 1987), קובנר היה ממפקדי המחתרת בגטו וילנה, הצטרף לפרטיזנים ופקד על גדודי פרטיזנים יהודיים. משורר וסופר. חתן פרס ישראל בשנת 1970
- האם יש מקומות וזמנים בהם אתם מרגישים חלק מהכלל?
- מה פרוש "אחד – אבל אחד בציבור" בשבילכן/ם?
- למה דווקא התפילה איפשרה לאבא קובנר להיות חלק מהכלל? מאיזה כלל הוא מרגיש חלק?
- הם יש צורך בטקס חיצוני כדי להרגיש חלק מציבור? אילו טקסים?
- האם כיום במדינת ישראל התפילה היא עדיין המקום שמאפשר ליחיד להיות חלק מהכלל?
עמיחי לאו (רב קונסרבטיבי ישראלי החי ועובד בניו יורק) טוען כי קהילה מאופיינת על ידי הפרמטרים הבאים
- סיפור (נרטיב) משותף
- טקסט מכונן
- פרשנות עכשווית
- טקס/ים
האם הפרמטרים האלה נמצאים בקטעים השונים?
האם הפרמטרים האלה נמצאים בקומונה שלכם?
מה הסיפור?
מה הטקסט
מהי הפרשנות העכשווית?
מהם הטקסים
האם הקומונה היא קהילה?
האם יש פרמטרים שמאפיינים את קהילת השינשין שלכם שלא נמצאים ברשימה של עמיחי לאו?
האם יש פרמטרים של הקהילה שאתם חושבים שצריכים חיזוק?
עץ הזית 2002 / אגי משעול
תָּקְעוּ אוֹתוֹ בֵּין שְׁלוֹשָה עֲצֵי קוֹקוּס
עַל מַצָּע אֲדַמְדָם שֶׁל טוּף מֵהַהוֹם סֶנְטֶר
בְּאֶמְצָע צֹמֶת שֶׁהָפַךְ בִּין לַיְלָה
לְכִּכָּר.
נֶהָגִים הַמְּמַהֲרִים לְבֵיתָם
יְכוֹלִים אוּלָי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְׁנֵי כַּדֵי חֶרֶס
נוֹטִים עַל צִדָּם
אֲבָל אֵין לָהֶם זְמָן לַסִּפּוּר הַמְּפֻתָּל
הַעוֹלֶה מִגִּזְעוֹ
אוֹ צָּמַרְתוֹ הַגְּזוּמָה בְּהוּמוֹר שֶל קַבְּלָנִים
וְאֵין הֶם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ אֶת שׁרָשָיו
הַמְּגַשְׁשִים נְבוֹכִים
בָּאֲדָמָה הַזָרָה,
לוֹפְתִים עוֹד כְּמוֹ צֵידָה לַדֶּרֶך -
אַדְמַת-אֵם שֶׁדָבְקָה בָּם
בַּהֲמֻּלַת הַחִשׂוּף.
אֲבָל זֵיתָיו המּוּשָטִים לְאֵין דוֹרֵש מַשְׁחִירִים
אֶת פָּנַי
וְשוּם וְרָדִים נַנָּסִיִים לֹא יָסִיחוּ אֶת לִבִּי
מִן הַבּוּשָׁה.
אגי משעול, עץ הזית 2002, קורים דברים, הקיבוץ המאוחד, 2007 עמ' 83
אגי משעול - אגי משעול נולדה בהונגריה בשנת 1947 להורים ניצולי שואה. היא בעלת תואר שני בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית, מתגוררת בכפר מרדכי ועוסקת בחקלאות ובהוראת ספרות
מה מבין הפרמטרים של הקהילה חסר לזית והופך אותו לנטע זר בין הצמחים האחרים?
- סיפור (נרטיב) משותף
- טקסט מכונן
- פרשנות עכשווית
- טקס/ים
האם קהילה חייבת עצים/ אנשים מאותו סוג? מהם גבולות הסובלנות של קהילה??
אסיף 21:00- 20:40
מה החשיבות של קהילה בטקסטים שקראתם?
האם יש לכם קהילה?
האם קהילה זה דבר שחסר לכם?
אפשר לספר אבל לא חובה
מחקר האזורים הכחולים. בשנות ה90 של המאה ה20 דמוגרף בלגי סימן את האזורים בעולם שבהם אנשים מאריכים חיים בדיו כחולה. המקומות שסימן הם
• איזור ברבגיה (Barbagia) שבהרי סרדיניה. האיזור שבו יש את הריכוז הגבוה ביותר בעולם של גברים שעברו את גיל 100.
• האי איקריה (Ikaria) ביוון. באי יש את אחוז התמותה הנמוך בעולם של בני גיל הביניים והאחוז הנמוך בעולם של שיטיון (דמנציה - ירידה ביכולת הקוגניטיבית עקב מחלות הקשורות לגיל).
• חצי האי ניקויה (Nicoya) בקוסטה ריקה. האחוזים הנמוכים בעולם של תמותת גיל ביניים והמקום השני בעולם של ריכוז גברים בני יותר ממאה.
• המאמינים של הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, בלומה לינדה (Loma Linda) קליפורניה. הם חיים בממוצע 10 שנים יותר יחסית לתושב צפון אמריקאי ממוצע.
• האי אוקינאווה (Okinawa) ביפן מקום שבו נשים רבות הן בנות יותר מ-70, והן האוכלוסייה עם תוחלת החיים הארוכה ביותר בעולם. [3]
התושבים של איזורים אלה הם בעלי אחוז גבוה של אנשים שחיים מעל 100 שנים, סובלים מאחוז נמוך מאוד של מחלות שפוגעות בתושבי מדינות מפותחות, ונהנים ממספר גדול יותר של שנות חיים בריאות.[1
כשחקרו מה המשותף לכל המקומות האלה גילו
• תזונה שמושתתת בעיקר על אוכל מהצומח
• פעילות גופנית תמידית ומתונה
• חיי משפחה במרכז
• מעורבות חברתית חיי קהילה חזקים
• המנעות מעישון
• אכילת קיטניות
דן בוטנר שחקר את הנושא וכתב עליו ספר מסיק לטענת דן בוטנר הגורמים השונים התורמים לחיים ארוכים מחזקים זה את זה, במעין "מערכת אקולוגית" או שילוב מסויים של מוסדות חברתיים. כאשר אין תחושת שייכות לקהילה או אמונה במטרה, או תרבות מתאימה, הבסיס לחיים ארוכים קורס.
קהילות בלי עבר וזיכרון וללא תקוות לעתיד גולשות להיות בועות סגנון חיים.
רוברט בלה "Habbits Of The Hea