המתת חסד:
המתת אדם או בעל חיים מתוך מטרה להיטיב עמו כאשר הוא סובל ממחלה סופנית.
נושא המתת החסד הוא נושא אשר מעלה דילמה ומחלוקת גדולה בתחום אתיקת הרפואה כבר מספר שנים. קיימים שני סוגים של המתת חסד:
המתת חסד אקטיבית (פעילה)- המתה הנובעת מרצונם של החולים ומתבצעת לאחר אישור הבקשה של החולה לביצוע התהליך. המתה זו היא למען זירוז קיצם של חולים במחלה סופנית וקירוב למותם כאשר החולה שותה רעל או כאשר מוזרק לגופו חומר רעיל הגורם למותו במועד הקבוע מראש.
המתת חסד פסיבית (סבילה)- הימנעות או הפסקה של טיפולים מאריכי חיים של החולה כאשר הוא נמצא במצב של חוסר הכרה או סובל ואילו הטיפולים אינם ישנו את מצבו ומחלתו היא חשוכת מרפא. בעת מצב שבו החולה נטול הכרה, משפחתו מחליטה בשבילו האם להפסיק את הטיפול או לא. דוגמה להמתה מסוג זה היא ניתוק של החולה ממכונות הנשמה שיפסיקו את חייו.
קדושת החיים בהמתת חסד:
קדושת החיים היא ערך עליון בעיניי האדם ובחייו. ישנן 2 גישות ודעות בנושא קדושת החיים בהמתת החסד:
לפי המשפט העברי, הקב"ה הוא זה שברא את האדם בצלמו ובדמותו ולכן הוא זה שיש לו את הזכות לקחת את מה שהוא נתן. כתוצאה מכך, ניתן להסיק כי המתת חסד מהווה מעשה אסור ומוגדרת כרצח או התאבדות בכל הנסיבות האפשריות.
כלומר, ערך חיי האדם אינו משתווה לערך כבוד האדם ומכך קדושת החיים תועדף תמיד על פני כבוד האדם.
לעומת זאת, לפי המשפט הישראלי, המתת החסד היא מעין מוצא אחרון, ההעדפה היא כמובן לשמר את החיים כמה שאפשר אך במצבי קיצון שבהם הארכת החיים באמצעים מלאכותיים תגרום לחולה רק כאב וצער הרי שתועדף המתת חסד פסיבית בלבד (ניתוק מהאמצעים המלאכותיים) אך ורק במצבי קיצון וכאשר האדם יעשה זאת מדעת.
העלת דילמה מוסרית:
נושא המתת החסד מעלה דילמה מוסרית וויכוחים רבים הנמשכים שנים רבות. התנגשות וקונפליקט בין ערכים עליונים עשוי לעורר דילמה מוסרית הנובעת מהאילוץ לבחור בין ערך כבוד האדם לבין ערך חיי האדם. ולכן, השאלה המרכזית הנשאלת היא האם יש לאפשר לאדם לעשות את הבחירה וליטול את חייו או יש לדבוק בערך חיי האדם ולא לתת יד להחלטות מסוג זה.
מקור מודרני: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5324998,00.html
המקור המודרני שבחרנו הוא כתבה שפורסמה באתר "ynet" בתאריך 8 לאוגוסט שנת 2018 הנקראת "המתות החסד בבלגיה: בני 9 ו-11 הומתו לבקשתם". הכתבה מדברת על ביטול חוק הגבלת הגיל המינימלי לביצוע המתת חסד. החוק קבע כי הגיל המינימלי לביצוע ההליך הוא גיל 12 ומעלה, אך בוטל. בכתבה מסופר על 2 קטינים (גילאי 9, 11) אשר עברו את התהליך. ד"ר גרלד ואן ברלאר, רופא ילדים בלגי בכיר, הסביר אז: "אנחנו מדברים על ילדים שנמצאים באמת בסוף חייהם. זה לא שיש להם חודשים או שנים להמשיך לחיות. חייהם יסתיימו בכל מקרה. הבקשה שהם מפנים לנו היא 'אל תתנו לי למות בדרך נוראית ומחרידה, תנו לי למות עכשיו, כשאני עדיין אדם וכשעדיין יש לי כבוד".
מקור זה עונה על שאלת החקר שלנו בכך שמסביר כי הילדים רוצים לשמור על כבודם בעודם בחיים ובכך למות בדרך ראויה ולא בדרך נוראית ונוקשה הגורמת להם להרגיש כאילו כבר איבדו את קדושת חייהם ובכך לבצע את התהליך של המתת החסד. בנוסף המקור מוסיף את משפטיהם של הילדים אשר מבקשים למות בהמתת חסד והם ממחישים לנו כי הם רוצים לוותר על חייהם ולמות בכבודם. משמע כבודם יותר חשוב להם מקדושת חייהם ובכך מקור זה מתייחס לשאלת החקר שלנו.
-שאלות לדיון
1. האם היה נכון לדעתכם לבטל את החוק הבלגי המאפשר הגבלה של גיל 12 ומעלה בהמתות חסד?
2. כיצד הייתם מתמודדים ופועלים במצב בו קטין מבקש לבצע את ההליך ולשמר את כבודו האחרון כאדם כשהוא חולה במחלה סופנית?
המקור המקראי שבחרנו הוא מאמר הנלקח מתוך האתר המקראי "JW.org" העונה על שאלות מקראיות. על פי המאמר, המקרא לא דן במפורשות בסוגיית המתת החסד אך הדברים הכתובים במקרא לגבי קדושת החיים מציגים השקפה מאוזנת בעניין. זה פסול לגרום למותו של אדם (המתת חסד אקטיבית) , אך אין דרישה מקראית לנקוט אמצעים קיצוניים להארכת החיים בעת תהליך הגסיסה (המתת חסד פסיבית).
המקרא מציין כי חיי האדם חשובים לאלוהים "בִּזְכוּתוֹ אָנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים, כְּפִי שֶׁגַּם אֲחָדִים מִמְּשׁוֹרְרֵיכֶם אָמְרוּ, ’גַּם אָנוּ צֶאֱצָאָיו’" (מעשי השליחים פרק י"ז פסוק 28). ולכן אין לשים קץ לחייו של אדם אחר או של עצמך "כָּל הַשּׂוֹנֵא אֶת אָחִיו רוֹצֵחַ הוּא, וְאַתֶּם יוֹדְעִים כִּי לְרוֹצֵחַ אֵין חַיֵּי עוֹלָם" (יוחנן א' פרק ג' פסוק 15).
בנוסף, המקרא אומר כי עלינו לנקוט באמצעי זהירות בכדי להגן על חיינו ועל חיי אחרים "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא פרק י'ט פסוק 16).
המקור עונה על שאלת החקר שלנו בכך שאומר כי קדושת החיים היא מעל הכל ורק ל ה' מותר לקחת או לתת חיים. המקור מוסיף ואומר כי המקרא אינו מתייחס להמתת חסד באופן ישיר ולכן אנו מסיקים מהכתוב כי קדושת החיים יותר חשובה מכבוד האדם והיא באה לידי ביטוי בהמתת חסד בכך שלוקחים מאדם את הזכות לחיים אומנם מרצונו אך זוהי החלטה שאנו בני האדם איננו יכולים לקבל על פי מקור זה. נוסף על כך המקור נותן דוגמה מן התנ"ך עצמו בו שאול המתקרב לקיץ חייו מבקש מנושא כליו להרוג אותו אך הוא מסרב. דוגמה זו מראה לנו כי למרות שידע ושא כליו כי שאול עומד למות סירב להרגו בטרם עת ומכך אנו רואים כי המתת חסד אינה נכונה.
שאלות לדיון-
1. האם אתם מסכימים עם עמדתה של המקרא?
2. האם לדעתכם יש לתת לאדם להמשיך לסבול כאשר הוא סובל ממחלה סופנית למרות טענתה של המקרא?
מקור יצירתי:
המקור היצירתי שבחרנו הוא שיר הנקרא "המתת חסד" המבוצע על ידי הזמר עמיר בניון. השיר פורסם בתאריך 18 ביוני שנת 2014 ביוטיוב.
בשיר עמיר בניון מדבר על דודתו אשר הוא ומשפחתו מבקשים לנתק אותה ממכונות ההנשמה מפני שהיא צמח. עמיר בניון מסביר כי אינו מסוגל לראות את דודתו במצב זה ומבקש ממנו לבצע עליה המתת חסד. הוא מסביר שאיננו לא רוצה לסבול יותר כך ממצבה של דודתו ואך הוא רוצה להתאבד ואומר "אולי במקום כדור כזה תתן לי מרשם לכדור של אקדח". בבית השני מדבר על סבתו וגם עליה מבקש לבצע המתת חסד והוסיף דימוי "אני מבקש שתנתק לה את הקו אני לא עומד בתשלומים יותר" ומסביר כי קשה לו כבר עם כל זה ומעדיף להמית אותה המתת חסד.
המקור מתייחס לשאלת החקר שלנו בכך שעמיר בניון מדגיש כי חיי דודתו וסבתו במצב זה אינם חשובים יותר וכבר עדיף לנתק אותן מן החיים. הוא מסביר לרופא כי היא חיה כבר שנים רבות וגם מזכיר "מה זה משנה בכלל איפה ישנים?" מכך ניתן לראות כי קדושת החיים איננה חשובה והם רק רוצים להביא אותה אל מקום שקט בכבוד ובכך המקור מתייחס לשאלת החקר שלנו.
שאלות לדיון:
1. מה הרגשתם לאחר שמיעת השיר?
2. האם דעתכם לגבי המתת החסד השתנתה בעקבות שמיעת השיר?
סיכום:
שאלת החקר שלנו היא שאלה בעלת המון תשובות מקראיות ומודרניות. לדעתנו, המתת החסד היא פעולה אינה נכונה ואילו חיים או מוות של אדם צריכים להיות בשליטת האל. לעומת זאת, לפי שלושת המקורות ניתן להבחין ברוב של 2 מקורות על מקור אחד המסבירים כי המתת החסד היא בשליטת האדם הבוחר לבצע אותה ואין למנוע ממנו לקטוע את חייו כאשר ימצא לנכון לעשות זאת.