אם וכיצד אונס מפר את קדושת החיים? האם הציווי "לא תעמוד על דם רעך" מחייב אותנו לנקוט בפעולות כדי למנוע את האונס?

מבוא: קדושת החיים פירושה שמירה על ערך של חיי אדם הכולל שמירה על הנפש ואי כניסה למצבי סכנה. כמו כן, שניהול החיים היומיומיים צריך להיעשות בקדושה עפ"י התורה. אונס הוא כפיית יחסי מין. ברוב המקרים האונס הוא גבר והנאנסת היא אישה אך קיימים גם מקרים שזה הפוך. לפני ההלכה אונס הוא עשיית מעשה איסור או אי עשיית מעשה מצווה עקב תנאי כפייה,כך שניטלה מהאדם בחירתו החופשית.

והרמב"ם כתב הרואה שחבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו ויכול להצילו או שישכור אחרים להצילו או ששמע שאנסים מחשבים עליו רע ולא גילה לאוזן חבירו והודיעו או שידע באנס שהוא קובל על חבירו ויכול הוא לפייסו בגלל חבירו ולהוציא שטנה מלבו ולא פייס וכל כיוצא בזה עובר על לא תעמוד על דם רעך ואם מצילו הרי כאילו קיים עולם:

הסבר: הרמב"ם טוענים שאם אדם רואה אדם אחר שעומד להיאנס ע"י אחרים, ויש ביכולתו לעזור לו, להזהיר אותו או לשכור אחרים שיצילו אותו במקומו ולא עשה זאת- עובר על הציווי "לא תעמוד על דם רעך". ואילו בוחר אותו אדם לצאת לעזרתו של הקרבן,אז הוא קיים עולם ומלואו=הציל את האדם ואת הצאצאים העתידיים שלו.

(כח) כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נער [נַעֲרָ֤ה] בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃

(28) If a man comes upon a virgin who is not engaged and he seizes her and lies with her, and they are discovered,

(כט) וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הנער [הַֽנַּעֲרָ֖ה] חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖ה כָּל־יָמָֽיו׃ (ס)

הסבר: פרק כ"ב בספר דברים הוא מעין ספר חוקים. בחוק הזה קובע שאדם שאנס אישה בתולה (לא נשואה) יצטרך לשלם לאביה הרבה כסף ולהתחתן איתה בעל כורחו. (התשלום הוא חמישים שקלים,כלומר חמישים סלעים, שהם מאתיים דינרים שהיו בשימוש בתקופת התלמוד )

העונש לאנס מראה את חומרת המעשה. לנו לא נראה הגיוני שאישה שנאנסה תתחתן עם האדם שאנס אותה, אך יש לקרוא את ההלכות הללו בהשוואה ובהתאם לתקופה

בה העונש נכתב. הנישואים בתקופת המקרא לא היו מימוש של אהבה בין איש לאישה, אלא הסכם כלכלי-חברתי. ההורים חיתנו את הזוג, לפי קודים חברתיים, ובכך דאגו לנערה שלא יכולה הייתה לפרנס את עצמה, לפרנסה, למעמד ולחיים שנחשבו אז טובים וראויים. כלומר, אם נבחן את החיוב לשאת את הנערה שנאנסה, לאור ההבנה של משמעות הנישואין, נראה שהתורה מגנה על הנערה, מוודאת שהיא לא תישאר לבדה כל חייה ושהאנס יישא באחריות למעשיו.

(29) the man who lay with her shall pay the girl’s father fifty [shekels of] silver, and she shall be his wife. Because he has violated her, he can never have the right to divorce her.

(ג) האונס את הבתולה חייב לישא אותה ובלבד שהיא ואביה יהיו מרוצים אפי' היא חיגרת או סומא ואין רשאי להוציאה לעולם אלא לרצונה לפיכך אינו צריך לכתוב לה כתובה ואם עבר והוציאה כופין אותו להחזירה:

הסבר: רבי יוסף קארו מסביר את העונש של האנס ומוסיף שלאנס אסור לגרש (להתגרש) את האישה שאנס כל חייו. הנישואים הם בכפוף להסכמת הנערה, ואם אינה חפצה בהם יכולה לסרב, שכך הבינו חכמים את הפסוק "ולו תהיה לאשה" - מדעתה. מלבד הנערה, הנישואין תלויים גם ברצון אביה שאף הוא יכול לעכב אותם.

(3) One who rapes a virgin must marry her, as long as she and her father so desire. Even if she is lame or blind. And he may never divorce her except with her consent. Therefore, he need not write her a ketubah. But if he transgressed and divorced her, they force him to remarry her.

(יא) וַתַּגֵּ֥שׁ אֵלָ֖יו לֶֽאֱכֹ֑ל וַיַּֽחֲזֶק־בָּהּ֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ בּ֛וֹאִי שִׁכְבִ֥י עִמִּ֖י אֲחוֹתִֽי׃ (יב) וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל־אָחִי֙ אַל־תְּעַנֵּ֔נִי כִּ֛י לֹא־יֵֽעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אַֽל־תַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃ (יג) וַאֲנִ֗י אָ֤נָה אוֹלִיךְ֙ אֶת־חֶרְפָּתִ֔י וְאַתָּ֗ה תִּהְיֶ֛ה כְּאַחַ֥ד הַנְּבָלִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּה֙ דַּבֶּר־נָ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ׃ (יד) וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלָ֑הּ וַיֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֙נָּה֙ וַיְעַנֶּ֔הָ וַיִּשְׁכַּ֖ב אֹתָֽהּ׃

חלק יצירתי: חלק מיומנה של תמר לאחר מעשה האונס:

יומני היקר. איני יכולה אפילו לתאר במילים את מה שחוויתי. אך אני מוכרחה לפרוק כאן את צערי הרב כדי שאוכל להמשיך בחיי. אם עוד אפשר לקרוא להם חיים,עכשיו כשאי אפשר יותר להסתיר את הקלון בגלל מה שהוא עשה לי. איך יתייחסו אליי עכשיו? אני מפחדת אפילו להראות את פניי בחוץ. אולי מישהו שמע.

זה היה יום בהיר בחוץ כשדוד בא לבקר את אמנון אחי בארמון. קראו לי כדי להכין לאמנון לביבות ולהביא לו אותן לחדרו כדי לעורר תאבונו. אך כשנכנסתי עם הלביבות הוא סירב לאכול אותן עד שכל עבדי המלך שהיו בחדר יצאו והוא יוכל לאכול מתוך ידי. הרגשתי שמשהו לא כשורה אך התעלמתי מכך כי רק רציתי לעזור. לא חשבתי שאגרר למצב כזה. תחילה אמנון הורה לי להתקרב אליו וחששתי אך בכל זאת ניגשתי אליו והאכלתי אותו. אחר כך הוא ניסה לפתות אותי ולשכנע אותי לשכב איתו. סירבתי. איך הוא מסוגל בכלל לחשוב על כזה דבר!?? הוא חושב שאני הזונה שלו??! לשכב עמו ללא הסכמת אבינו וללא נישואים רשמיים? פשוט התביישתי. העניינים התחילו להיות מתוחים. הוא משך בי בחוזקה ואנס אותי. הוא הרס לי את החיים. בכיתי ואף אחד לא שמע וביקשתי ממנו להפסיק. אחר כך הפצרתי בו להינשא לי כמצוות התורה והוא סירב. הוא כעס וצעק עליי לצאת מהחדר אך המשכתי לנסות לשכנעו. לבסוף הוא קרה לאחד המשרתים שיוציא אותי ונעל את הדלת. הייתי מבועתת ולא ידעתי מה לעשות. יצאתי החוצה בוכייה ומבויישת וזעקתי לעזרה. כיסיתי את ראשי באפר. אבשלום שמע את זעקתי וסיפרתי לו בכאב רב על העוול שנעשה לי. והוא פשוט אמר לי לשתוק. שתיקה רועמת שמלווה אותי עד היום הזה.

(11) But when she served them to him, he caught hold of her and said to her, “Come lie with me, sister.” (12) But she said to him, “Don’t, brother. Don’t force me. Such things are not done in Israel! Don’t do such a vile thing! (13) Where will I carry my shame? And you, you will be like any of the scoundrels in Israel! Please, speak to the king; he will not refuse me to you.” (14) But he would not listen to her; he overpowered her and lay with her by force.

סיכום: לסיכום ניתן לומר שהמצווה מחייבת כל אחד לעזור לאדם שעומד להיאנס ע"י אחרים, להזהיר אותו, או לשכור אחרים שיצילו אותו במקומו. נוסף על כך, העונש המקראי על אונס הוא מאוד חמור- על האונס להינשא לבחורה ולשלם לאביה. זאת ועוד הבנו שהיחס לנישואים לאדם שאנס בתקופת התנ"ך שונה מאוד מהיחס לנישואים לאנס כיום. בנוסף בהרבה מקרים בתנ"ך(כולל מקרה של אמנון ותמר)האונס עבר בשתיקה והעדיפו להעלים עין.

העונש שנקבע התאים לאותה תקופה. ולדעתנו, גם כיום העונש צריך להיות מאוד חמור.

עברית

ביביליוגרפיה:

929- ספר דברים פרק כ"ב

ספריא- אונס מפורש ע"י הרמב"ם: טור, חושן משפט תכ״ו:ב׳

שמואל ב פרק יא פס' יא-יג-סיפור אמנון ותמר

תנ"ך- ספר דברים פרק כ"ב

"שולחן ערוך" רבי יוסף קארו- ספר הלכה